דווקא במיתון הקשה אי פעם: החשבון השוטף נוסק לשיא כל הזמנים

דווקא בעת המיתון הקשה ביותר בתולדות המשק הישראלי, העודף בחשבון השוטף נסק ברבעון השלישי של 2020 לשיא כל הזמנים והגיע לראשונה לקידומת 6. לפי נתוני הלמ"ס שהתפרסמו אתמול (ב'), העודף בחשבון השוטף קפץ מ־3.7 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2020 לרמה של 5.1 מיליארד ברבעון השני, והגיע ברבעון השלישי לראשונה ל־6.4 מיליארד דולר. אם המגמה תימשך, השנה צפוי להישבר שיא כל הזמנים – זה שנרשם ב־2015 (כ־16 מיליארד דולר).

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון צילום: אלכס קולומויסקי

החשבון השוטף של מאזן התשלומים מתאר את תנועות הכניסה והיציאה של מטבע חוץ (מט"ח) אל תוך ומחוץ למשק, הנובעות מיצוא ויבוא של סחורות, שירותים, הון, השקעות ישירות, השקעות פיננסיות ועוד. לפרמטר זה השלכות מרחיקת לכת על שער החליפין של המטבע המקומי אל מול מטבעות של שותפות הסחר של ישראל שכן כניסה מסיבית של דולרים מבשרת על התחזקות השקל אל מול הדולר – ולהפך. בסך הכל, מט"ח מתנהג באופן לא שונה במהותו מעגבניות: אם יש הצפה של עגבניות (דולרים), מחירן יצנח (היחלשות הדולר). משק שסובל מגירעון בחשבון השוטף צפוי לסבול מפיחות במטבע המקומי כי אותו מט"ח עלול להיות בחסר. עודף או גירעון בחשבון השוטף הוא הפרמטר הכלכלי העיקרי שמסביר פיחות או ייסוף של מטבע מקומי.

לשיא הזה סיבות רבות: ראשית, הגירעון במאזן הסחורות (יצוא בניכוי יבוא סחורות) הגיע לשפל של 1.6 מיליארד דולר בלבד, צניחה של כ־60% לעומת הרמה בסוף הרבעון השני של 2019. יתרה מזו, העודף במאזן השירותים (יצוא בניכוי יבוא שירותים) גם שבר שיא כל הזמנים ואף הוא החליף קידומת: לראשונה חצה את רף 7 מיליארד הדולרים. עוד עולה כי יצוא השירותים ממשיך לטפס ועמד על 13 מיליארד דולר, כאשר גם יצוא שירותי הייטק גדל ועמד על 8.7 מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה.

במקביל, ההשקעות הישירות הזרות – אלו שמאפשרות למשקיע לקבל זכויות הצבעה במועצת המנהלים ולהשתתף בניהול החברה – הגיעו ברבעון האחרון ל-4.1 מיליארד דולר, כשברבעון השני של 2020 הן רשמו את אחד השיאים ההיסטוריים – 10.2 מיליארד דולר רק ברבעון אחד. במקביל, זרים רכשו ניירות ערך ישראליים בסכום עתק של כ־7 מיליארד דולר. בנוסף, יתרות המט"ח של ישראל זינקו בכ־9.9 מיליארד דולר – רק שליש מהסכום הזה מוסבר ברכישות המט"ח של ישראל.