טכנולוגיה מבוססת על חושי הריח והמישוש לצד מיכשור רפואי קומפקטי: כיצד ייראה הטיפול הרפואי בעוד כ-20 שנה?
עריכת הקוד הגנטי לטיפול במחלות ▪ הערכת מידת הכאב במדד כמותי אובייקטיבי ▪ הנגשת מערכת הרפואה למדינות עולם שלישי ▪ גידול איברים להשתלה במעבדה ▪ כיצד הטכנולוגיה משפיעה ותשפיע על הענף, איך תיראה חווית המטופל ומה מצבנו כאן בישראל ▪ משרד שבלת ערך פאנל מקצועי בנוגע להשפעת הקדמה הטכנולוגית על עתיד הטיפול הרפואי
שבלת ושות׳, פירמת עורכי דין מהגדולות בארץ בתחום התאגידי-מסחרי בינלאומי, מקיימת בימים אלה סדרה של פאנלים וירטואליים מקצועיים, תחת הכותרת ״חדשות המחר״, כשהמפגש הראשון שהתקיים השבוע עסק במערכות הבריאות ועתיד הטיפול הרפואי בארץ ובעולם.
מנחה הפאנל, אמיר איליאסקו, שותף בשבלת, מתמחה בהייטק וקרנות הון סיכון, המוביל את התחום בפירמה, אומר כי מטרת סדרת המפגשים המקצועיים האלה הינה קודם כל העברת מידע וחומר למחשבה: ״אנחנו כמו הסנהדרין הישנה, יש אצלנו מידע וידע מקצועי רב במגוון רחב של תחומים, שנוגעים לכולנו ביום יום, ואנחנו רוצים לשתף בו את הציבור הרחב, אין לנו אג׳נדה, פשוט להעביר אותו הלאה ולעורר מחשבה״.
על המשתתפים בפאנל שהנחה, אמר: ״רציתי להפגיש בין השטח לבין הטכנולוגיה העתידית, בין מי שפוגש בחולים וחי את מערכת הבריאות ביום יום, לבין אלה שמנסים לשפר אותה על ידי חידושים טכנולוגיים״.
הנושא הראשון בו דנו חברי הפאנל הוא איך יראה השירות הרפואי שאנחנו מקבלים בעוד 20 שנה? . עומר שליט כהן, סמנכ״ל בחברת Change Healthcare, סבור כי הטכנולוגיה צפויה להפוך את הרפואה לנגישה יותר בכל העולם, בפרט באזורים בהם הרפואה לא מפותחת דיה היום. לדבריו, המכשור יהפוך חכם יותר ונייד, כך שגם מכונות ענק כמו MRI יהפכו קטנות ונגישות יותר.
פרופ׳ יורם וייס, מנהל בית החולים הדסה עין כרם, התייחס תחילה לבתי החולים ואמר כי בעתיד הם יתמקדו במתן טיפול נמרץ ומרבית מהמטופלים, שמגיעים היום לבית החולים, יקבלו טיפול במסגרות חלופיות, בבית או במרכזים קרובים לביתם.
גלית צוקרמן-שטרק, מייסדת ומנכ״לית חברת מדהסנס, העוסקת במדידה וניטור של התגובה הפיזיולוגית לכאב שחש המטופל, אמרה כי בעתיד יתאפשר לכמת הרבה יותר תופעות גופניות במטופלים ובכך לשפר ללא הכר את אופן הטיפול בהם.
עו"ד אמיר איליאסקו צילום: אורן דאי
הטכנולוגיה תשפר את איכות חייהם של המטופלים – וגם של הרופאים
הנושא השני בו עסקו בפאנל הוא תחום הטלמדיסין (Telemedicine) - טיפול רפואי מרחוק המפגיש בין הרופא למטופל באמצעות מסך. הריחוק חברתי שנכפה עלינו בעקבות הקורונה האיץ את התהליך ומעורר שאלות חדשות.
בוריס הופמן, סמנכ״ל בכיר בחברת B. Braun, אמר שמפגש וירטואלי ראשוני בין רופא ומטופל הוא חיובי וחשוב, ויכול לחסוך משאבים רבים עבור מערכות הבריאות בעולם, אבל אנחנו מחויבים לשאול את עצמנו כל הזמן אם אנחנו לא מפספסים מטופלים בדרך זו. עדיין אין תחליף למגע האנושי ולמפגש הבינאישי, ויש לא מעט מטופלים שזקוקים לזה.
ברק זינגר, מנכ״ל חממת Trendlines, תומך גם הוא בטלמדיסין, אך טוען כי היא יעילה בעיקר בכל מה שקשור לפיקוח ומעקב, וחושב כי הטיפול הראשוני צריך להיות פנים אל פנים.
פרופ׳ יורם וייס אמר כי לא ניתן להעניק טיפול רפואי מלא דרך מסך, המגע האנושי חשוב ואסור לזלזל בו: ״חשבנו שנוכל לטפל בחולי קורונה מרחוק, תוך כדי שאנחנו מבודדים אותם ומנטרים אותם באמצעות מסכים וטכנולוגיה, אבל בסופו של דבר נוכחנו לראות שצריך להציב רופא ואחות ליד מיטתם״. הוא הוסיף ואמר כי הוא מאמין שבעתיד הטכנולוגיה תתפתח באופן שקשה לנו לתפוס היום, ותאפשר שימוש בחושים נוספים מלבד שמיעה וראיה, כמו מישוש וריח. כאשר זה יקרה, אפשר יהיה להעניק טיפול רפואי טוב גם מרחוק.
לצפייה בפאנל בנושא Healthcare לחצו >>
עומר שליט כהן אמר שהדור הצעיר, המורגל לשירותים אונליין, דווקא מצפה לקבל טיפול רפואי מרחוק ובאמצעות מסך, וישנם לא מעט תחומים בעולם הרפואה שאפשר לטפל בהם מרחוק, כמו למשל טיפול נפשי: ״הטלמדיסין מאפשר לרופאים להיות פרודוקטיביים יותר ולבצע חלק גדול מעבודתם באמצעות שימוש בכלי עבודה מרחוק, כמו למשל לנהל פגישות מעקב, בהן אין הכרח ממשי לפגוש את המטופל ולכן יש להרחיב את האפשרות הזו. תארו לכם רופא שיום העבודה הרגיל שלו יארך רק 9 שעות ויוותר לו זמן פנוי לענייניו האישיים או לבלות בחיק המשפחה. מתכונת עבודה כזו תשנה לחלוטין את איכות חייהם של המטפלים ולכך יהיו כמובן השלכות חיוביות על איכות חייהם של המטופלים״.
הוא הוסיף ואמר כי הטכנולוגיה והדיגיטציה של הטיפול הרפואי, תהפוך אותו לזמין ונגיש הרבה יותר. כמו כן, אמר שליט כהן שהמידע המצטבר מכל הטיפולים הרפואיים צריך להיות משותף תחת מאגר כלל-עולמי, על מנת לשפר את הטיפול הרפואי בכל האספקטים: ״בארץ למשל, בתי החולים לא משקיעים מספיק בכל מה שקשור למערכות IT, וזה פוגע בעבודה היומיומית של מערכת הבריאות״.
פאנל "חדשות המחר"
השאלה המסכמת בפאנל הציעה למשתתפים לזרוק מטבע מזל ולהמר על מה התחומים והטכנולוגיות בהם כדאי להשקיע ולפתח. פרופ׳ יורם וייס אמר כי נוכח העובדה שתוחלת החיים של המין האנושי עלתה משמעותית תוך 70 שנה, מ-65 ל-85 שנים, תחום הגנטיקה חשוב לאין ערוך, והיכולת לערוך גנים ולתקן פגם גנטי, יכולה לסייע בטיפול במחלות סופניות כמו סרטן ולהפוך אותן למחלות כרוניות, שניתן לחיות עמן שנים ארוכות.
בוריס הופמן ציין את תחום הרפואה הביו-אלקטרונית, כתחום מוביל שצריך להשקיע בו. התחום מתמקד בפיתוח חיישנים ואמצעים אלקטרונים, הניתנים להטמעה בגוף האדם, כאמצעי לניטור אזור מסויים, או לטיפול בבעיה רפואית, מה שמאפשר טיפול ספציפי מדויק ומותאם למטופל, במקום טיפול תרופתי גנרי. ברק זינגר הסכים איתו ואמר שפרסונליזציה של הטיפול הרפואי היא הכרח לשיפור, וטיפול רפואי כללי כבר לא מספיק.
גלית צוקרמן-שטרק אמרה כי כדי לשפר את תחום הבריאות יש צורך להפוך את הלא-מדיד למדיד, ואם נדע למשל לכמת כאב של מטופל אחד, שאינו דומה לכאב של מטופל שני הסובל מאותה בעיה, נוכל בהכרח להעניק לו טיפול רפואי טוב יותר ומתאים לו.אמיר איליאסקו סיכם ואמר כי עולם הרפואה והטיפול הרפואי נמצא בעיצומה של מהפכה, וישנן הרבה מאוד חברות טכנולוגיה וסטארטאפים, שעמלות למצוא פתרונות וחידושים כדי להפוך את החיים של כולנו לבריאים יותר. הוא הוסיף ואמר כי פיתוח של חיישנים חכמים, לצד פיתוחים שהופכים סגמנטים בלתי מדידים למדידים, יהפכו את הטיפול הרפואי מרחוק לכלי אפקטיבי הרבה יותר, ולייעול משמעותי והנגשה טובה יותר של מערכות הבריאות בעולם.
הפאנל הבא שתקיים שבלת יעסוק בתחום המזון ובטחון המזון, יתקיים ביום שלישי, 15 בדצמבר. לרישום לחצו כאן >>
