מגפה שלא מחפשים לה חיסון: כך נשחקה בחדות קצבת הבטחת ההכנסה
בישראל הולך ונוצר מעמד של עניים חדשים שאינם מקבלים כל סיוע ועלולים להיתקע בעוני. אחרי 18 שנים של קיצוצים בגובה קצבת הבטחת ההכנסה, צריך לעדכן אותה לסכומים ראויים ולהגמיש את התנאים לקבלתה, לפחות בימי הקורונה
חשיפת "כלכליסט" על הייבוש של קצבת הבטחת הכנסה מתחברת לדו"ח העוני האלטרנטיבי שפירסם אתמול ארגון "לתת". לפי נתוני הארגון, יש עלייה של קרוב ל־50% במספר העניים בישראל – מ־580 אלף משפחות ל־850 אלף. נתוני "כלכליסט" שמתפרסמים היום מגלים שקצבת הבטחת הכנסה הפכה לבלתי מושגת לרוב העניים, וגם מי שמקבל אותה – אינו יכול לחיות ממנה. כלומר אנחנו נמצאים בעיצומה של מגפה של עוני, שהמדינה כלל אינה מחפשת לה חיסון.
- כץ הודיע: תשלום כפל קצבאות קיום יתאפשר עד אמצע אוגוסט
- נתוני הביטוח הלאומי מלמדים: שיעור האבטלה - מעל ל-20%
- עלייה של 80% במבקשי הבטחת הכנסה בחודש מרץ
יש מי שסבור שצונאמי העוני ייעלם עם הקורונה. נכון, יהיו רבים שיתאוששו מהמשבר העמוק, אבל יהיו גם עשרות אלפי משפחות שיטבעו בעוני ולא ייחלצו ממנו. מאז תחילת המשבר הן מרוקנות חסכונות של שנים וצוברות חובות שכדי להחזיר אותם יידרשו שנים. כשהמדינה תתפנה לטפל באותן משפחות אחרי המשבר – אם זה בכלל יעסיק אותה – החילוץ שלהן מהעוני יהפוך לקשה עד בלתי אפשרי.
השבוע פורסם ב"כלכליסט" כי קרוב ל־300 אלף איש רשומים כדורשי עבודה אבל אינם מקבלים דמי אבטלה. 110 אלף מתוכם תובעים הבטחת הכנסה מפני שאינם זכאים לקצבת אבטלה. הנתונים שמתפרסמים היום מלמדים שהסיכויים של רבים מהם לקבל הבטחת הכנסה קלושים. וגם אם יקבלו את הקצבה, הרי שהיא הפכה ללעג לרש.
לפי שירות התעסוקה, 180 אלף דורשי עבודה אינם תובעים קצבה מפני שאינם זכאים לה. חלקם עצמאים שהעסק שלהם נסגר, חלקם לא צברו תקופת אכשרה וחלקם עובדים במשרה חלקית.
אם בתחילה היה נראה שדמי האבטלה והפיצויים לעצמאים יספיקו – בדוחק – לטיפול במשבר מפני שמדובר בבעיה זמנית, היום ברור שהבעיה ממתמשכת. נוצרה בישראל שכבת אוכלוסייה של עניים שלא מקבלים מהמדינה שום סיוע.
את היחס המתעלם הזה ביטאה גם העובדה שהממשלה הבטיחה לעמותות השונות, כולל העמודתות החברתיות, סיוע של מאות מיליוני שקלים, אבל הזרימה בפועל 16 מיליון שקל בלבד. זו אמירה ברורה של הממשלה שלפיה לא אכפת לה אם לא יהיה מי שיעזור לעניים.
מענה מסוים לקבוצה הזאת השיג שר הפנים אריה דרעי בדמות 700 מיליון שקל לביטחון תזונתי. אלא שדרעי תפר את הסיוע למאפייניו של הציבור החרדי, ובמיוחד לאברכים. יתרה מזאת, הסיוע יינתן באופן אוטומטי רק למי שהיה עני כבר בשנה שעברה. וכך דווקא העניים החדשים לא יקבלו את הפעימה הראשונה ויוכלו לקבל את הפעימה השנייה רק אם יידעו להגיש בקשה.
חשוב לזכור שאת גל העוני הזה יצרה הממשלה. הפעם היא לא יכולה לטעון שהעניים הם שאחראים למצבם. שכן לרבים מהעניים החדשים הייתה עבודה ועכשיו הם חסרי תעסוקה בגלל החלטות הקורונה. חשוב לזכור גם שהקורונה שינתה את שוק העבודה כך שחלק ממי שנפלטו ממעגל העבודה יתקשו מאוד לחזור אליו.
הגיע הזמן שהממשלה תפנים את העובדה שיש כאן מגפה של עוני. אם המגפה הזאת לא תטופל מיד – היא תישאר איתנו זמן רב אחרי שהקורונה תיעלם. כדאי גם להקשיב לדברים שאמר סמנכ"ל המחקר היוצא של הביטוח הלאומי פרופ' דניאל גוטליב: העוני של ההורים הוא אולי זמני, אבל ההשפעות של העוני על הילדים נשארות לתמיד.
מה המדינה צריכה לעשות כבר עכשיו?
ראשית, יש לעדכן את גובה קצבת הבטחת ההכנסה. כולנו הזדזעעזנו מקצבת הנכים שעמדה ב־2018 על 2,350 שקל ותמכנו בהגדלתה. לא ברור למה זה בסדר כשסתם עניים מקבלים סכומים נמוכים עוד יותר (2,100 שקל בממוצע ב־2018).
שנית, בתקופת הקורונה המדינה הגמישה את הקריטריונים לקבלת דמי אבטלה. כעת עליה להגמיש גם את הקריטריונים להבטחת הכנסה. כשהמשק ייפתח ותהיה עבודה אפשר יהיה לשוב ולהקשיח אותם. מה שחשוב כרגע זה שלא יהיו אנשים שיישארו ללא אמצעי קיום בסיסי.