סגר מחשבתי: לא אפקטיבי וגם לא חוקי

השאלה מה צריך לעשות כדי להפחית את התחלואה בקורונה - השאלה בה"א הידיעה המרכזית שמעסיקה את האנושות מאז מרץ האחרון - מעוררת מחלוקות קשות ביותר ותגובות קיצוניות לכל הכיוונים. אולם סביב דבר אחד קיימת תמימות דעים: סגרים ליליים מיותרים לחלוטין ואינם מפחיתים תחלואה בקורונה.

בחודשים האחרונים שוחחתי עם אינספור מומחים, ולא נמצא אפילו אחד שתמך בצעד הזה - אף שזכה ליותר יחסי ציבור לעומת שלל מהלכים אחרים הקיימים בארגז הכלים של האפידמיולוגים. אבל בכל מה שקשור לניהול המאבק בקורונה, נתניהו מנהל קרקס. אין דרך אחרת לתאר תהליך קבלת החלטות כל כך ירוד, לא ענייני ורווי בשיקולים זרים, שכולו מיועד לשרת את המטרה האמיתית של ראש הממשלה: הבחירות.

סגר לילי (ארכיון) צילום: אלכס קולומויסקי

דבר כזה עוד לא קרה: התחלואה עולה, המומחים והממשלה בוחנים צעדים, דנים בהם, מזהים יתרונות וחסרונות - ולבסוף בוחרים בצעד שנמצא הכי לא אפקטיבי בהורדת התחלואה. ולא רק הכי לא אפקטיבי, אלא גם בעייתי ברמה החוקית, עד כדי מניעת הוצאתו לפועל. את רוב התגובות למהלך אפשר לסכם ב"איזה מטומטמים מקבלי ההחלטות". התגובות האלה צפויות, אך שגויות. זו הנחה גדולה מאוד לפוליטיקאים השותפים בהחלטה. מטומטמים הם לא.

עבור נבחרי הציבור, צעד זה משיג שתי מטרות עיקריות: הפסקת או הפרעת ההפגנות נגד נתניהו וסימון “וי” בקטגוריית "עשינו משהו כדי להפחית את התחלואה". זהו. אתמול הדברים הגיעו לשיא חדש כאשר מזכיר הממשלה צחי ברוורמן - שבנה קריירה שלמה על חנופה לראש הממשלה ולרעייתו וכעת שואף להפוך למנכ"ל משרד ראש הממשלה - העז להשתיק את הממונה על בריאות הציבור שרון אלרעי פרייס כאשר ביקשה לנמק מדוע סגר לילי לא יסייע. ההתנהלות הזאת אולי משרתת את ראש הממשלה ושריו כעת, אולם בהקדם הם יגלו כי משבר האמון שבנו במו ידיהם כל כך עמוק, שאף אחד לא יכבד את הסגר הלילי - או את הסגר המלא שיגיע בעוד כמה שבועות.