Mind The Tech TLV
ינון דולב: "הנהירה היפנית לישראל החלה זמן רב לפני חימום יחסינו עם מדינות המפרץ"
מנכ"ל מעבדת החדשנות של ענקית הביטוח היפנית Sompo הסביר בכנס Mind The Tech TLV של כלכליסט, את הסיבה לכך שיפן מחפשת שיתופי פעולה והשקעות בישראל
"סומפו השיקה את הפעילות שלה בישראל ב-2018 והבינה שעליה לעשות יותר", כך ציין ינון דולב, מנכ"ל מעבדת החדשנות של Sompo בכנס Mind The Tech TLV של "כלכליסט". מדובר בחברת ביטוח יפנית גדולה, שפעילה ב-30 מדינות, אך המעניין בה הוא שהנהלתה חרטה על דגלה את הרחבת המוצרים והשירותים מעבר לתחום הביטוח. וכאן אנו נכנסים. המרכז שלנו הוא חלק משלושה מרכזים עולמיים, השוכנים בעמק הסיליקון, בטוקיו ובתל אביב, ומטרתנו היא לאתר טכנולוגיות בישראל, כדי לעשות שיתופי פעולה בחו"ל, וכמובן גם להשקיע. אנו עושים השקעות הון סיכון וגם שיתופי פעולה, ומקימים גם עסקים חדשים".
- אקווריוס הישראלית גייסה 10 מיליון דולרים מהענקית היפנית TPR
- פלטפורמת ההשקעות OurCrowd גייסה 60 מילון דולר מתאגיד ORIX היפני
- המבטחת הגדולה ביפן בדרך להשקיע 77 מיליון שקל בעסקי הביטוח של משפחת שנידמן
עוד ציין דולב: "הנהירה היפנית לישראל החלה זמן רב לפני חימום יחסינו עם מדינות המפרץ. זה קרה בשלוש-ארבע השנים האחרונות, בעיקר בגלל מפגש הפסגה בין ראשי הממשלה, וביקור ראש ממשלת יפן שינזו אבה בישראל, דבר שהוביל להרבה משלחות לישראל וחיפוש של משקיעים וארגונים יפנים בישראל. בשלוש השנים האחרונות ניתן היה לראות הקמה של קרנות הון סיכון ישראליות-יפניות , משקיעים יפנים בקרנות ישראליות, תאגידים יפנים כמונו שפותחים משרדים בתל אביב ובישראל בכלל. אין ספק, שבשנתיים-שלוש האחרונות נוצרה נהירה של כסף וחיפוש יפני אחרי טכנולוגיה ישראלית".
מנכ"ל מעבדת החדשנות של סומפו בישראל ינון דולב צילום: פביאן קולדורף
"לפני כשנה ביקרה משלחת יפנית בראשות שר המסחר והתעשייה של יפן", הוסיף דולב, "וכחלק ממשלחת זו נחתמו חמישה הסכמי שיתוף פעולה בין חברות מישראל וחברות מיפן. הממשלות בשתי הארצות העניקו הטבות, כל אחת מצדה, ואנו השקנו ביפן מוצר בשיתוף עם סטארט-אפ בשם בינה AI, ולאחר מכן גם השקענו בחברה, ואף עושים פרויקט נוסף איתם. החברה הזו לוקחת סרט וידיאו מהטלפון הנייד ומחלצת ממנו פרמטרים רפואיים. אנו משתמשים כיום במקומות מסוימים ביפן באפליקציה הזו, כדי לאתר סממנים מקדימים של קורונה. מדובר בתהליך שמבוצע בזמן אמת. למשל, עובד במקום ציבורי יכול לבצע בדיקה בבוקר והמעסיק יודע שהעובד בסדר ובריא".
דולב הסביר כי "המשקיע היפני מתעניין בטכנולוגיה ובחדשנות. הכלכלה היפנית היא השלישית בגודלה בעולם, והיא מתמודדת עם אתגרים שונים. למשל, הזדקנות במדינה ששליש מהאוכלוסייה בה מבוגרת. מעבר לכך, יפן אינה מדינה של יזמות וחדשנות. בישראל יש יזמות וחדשנות, וכך גם בעמק הסיליקון. ביפן צריכים לייבא את זה, למרות קיומם של יצרנים חדשניים כמו סוני וטויוטה. בפועל, אין ביפן סצנת סטארט-אפים. יפן היא מדינה שבה קל ונוח לעשות עסקים, ולכן תאגידים יפניים דוגמת בנקים, חברות ביטוח, רכב ותחבורה מחפשים לייצר בישראל שיתופי פעולה".
לדברי דולב, המשקיע היפני שונה מהמשקיע האמריקאי: "יש להבין מדוע משקיע יפני מגיע לכאן. המשקיע האמריקאי, בעיקר קרנות, מגיע משוק תחרותי, וסטארט-אפ טוב הוא משהו שקרנות רבות עליו, ואז מחפשים חלופות. ביפן זה הפוך – אין מספיק סטארט-אפים, והמוטיבציה גבוהה. היפנים מדקדקים מאוד בפרטים. יזם שניצב מול משקיעים מיפן צריך להכין עצמו לכך שלאו דווקא יעשו דברים במקביל או יעגלו פינות. היפנים יעדיפו ללכת שלב שלב ולוודא שכל הסיכונים נענו, וכי התהליך יושלם עד סופו טרם קבלת ההחלטות".
