בין מגפה עולמית לגאות הסטורית בשוק ההון: כנס ה-CFOs השנתי של EY ישראל
נעם קנטי ורונן מנשס, שותפים בכירים ב-EY, המובילים את הכנס שיתקיים אונליין ב-17 בדצמבר, סוקרים בראיון מיוחד לכלכליסט את התנודות בשוק ההון בשנה החולפת, שהביאו לגאות שלא נראתה כמותה ב-20 השנים האחרונות. איך יכולות חברות ישראליות לעלות על הגל ולתפוס הזדמנויות עסקיות?
״הזדמנויות כמו אלה שקיימות כיום מגיעות פעם ב-20 שנה וצריך לדעת איך להיערך אליהן", מסבירים נעם קנטי, שותף בכיר, הייטק, ב-EY, ורונן מנשס, שותף ומנהל המחלקה המקצועית ב-EY, בראיון מיוחד לקראת הכנס.
״השנה הכנס ידון בחשיבות ההיערכות של סמנכ״לי הכספים ויתמקד בנושאים כגון, הפרמטרים שעל פיהם נכון לבחון את האפשרויות העומדות בפני חברה, מה נכון לחברה הספציפית ולבעלי מניותיה, בחירת העיתוי, שוקי היעד והדרך המתאימה לביצוע".
נעם קנטי, שותף בכיר, ב-EY צילום: שאולי לנדנר
איך אתם מסבירים את העובדה שכל העולם נתון במשבר כלכלי ובריאותי חמור ושוק ההון לעומת זאת גואה ומשגשג?
קנטי: ״ההרחבה הכמותית לאורך כל העשור האחרון, מאז המשבר של 2008, הכניסה כסף רב למערכת הפיננסית. הריביות והתשואות במסלולים המסורתיים נמוכות ולכן ההון הזה מחפש את התשואות הגבוהות במקומות בהם יש לכאורה יותר סיכון- מה שמניע כיום את שוקי ההון. מעבר למוסדיים ולגופי ההשקעה הגדולים, ישנה גם עליה משמעותית בהשקעות פרטיות של קהל צעיר וחדש (דרך אפליקציות מסחר נוחות שאינן גובות עמלות כדוגמת Robinhood). במקביל, במשך תקופה ארוכה חברות יכלו לגייס הון משמעותי בשוק הפרטי בשוויים גבוהים ובדרך זו להאריך את תקופת ההבשלה של הטכנולוגיה שפיתחו, המודל העסקי והוכחה לקבלת הפתרון העסקי בשוקי היעד – ולחכות עם ההנפקה לציבור עד לנקודה שבה יש product market fit ברור, הכנסות משמעותיות וקצב צמיחה גבוה שניתן לחיזוי. יש כיום יותר חברות פרטיות גדולות ובשלות מאשר היו אי פעם. חלקן גייסו בשוויים של מאות ומיליארדי דולרים (unicorns) בשוק הפרטי. החברות האלו מגיעות עכשיו לשוקי ההון. 6 חברות ישראליות הנפיקו השנה לראשונה (IPO) בבורסות בארה״ב, וגייסו סכום מצטבר של למעלה ממיליארד דולר. במהלך 2021 כ-10-15 חברות טכנולוגיה ישראליות צפויות להנפיק לראשונה בארה״ב. בנוסף, בשנת 2020, למעלה מ-30 חברות ישראליות ציבוריות שכבר נסחרות בארה״ב, נהנו מהגאות בשוק וגייסו סכום מצטבר של למעלה מ-4 מיליארד דולר בהון וחוב המיר בריבית נמוכה או אפסית. עיקר הסכום - לאחר תחילת משבר הקורונה.
מנשס: ״צריך להוסיף לכל הסיבות גם את האווירה המדינית בכל מה שקשור להסכמי שלום, שתורמת מאוד בתחום ההשקעות הזרות בישראל. מתחילים לראות ניצוצות של כסף חדש שמגיע ממשקיעים זרים, שבעבר ראו את ההשקעה בישראל השקעה בסיכון גבוה״.
כנס CFOs השנתי - 17 בדצמבר 10:00-12:00, ב-ZOOM
במה שונה הגל הנוכחי מהגאות הגדולה של שנת 2000?
קנטי: ״ השוויים והמכפילים של הגל הנוכחי גבוהים משמעותית מאלו שהיו בשנת 2000, מה שמוסיף לאטרקטיביות השווקים עבור חברות השוקלות הנפקות חדשות ועבור חברות ציבוריות קיימות שמעוניינות לגייס הון או חוב נוספים. במקביל, החברות עצמן מגיעות לשוק ההון בשלות יותר וכך מהוות השקעה ברמת סיכון שונה מזו שהיתה בשנת 2000. במקביל, האילוצים שנגזרו מהריחוק החברתי, בחיי היומיום של כולנו, לרבות אינטראקציה בין אישית, מסחר ועבודה מרחוק, האיצו את האימוץ והשימוש בפלטפורמות טכנולוגיות והובילו לצמיחה משמעותית בתוצאות העסקיות של חברות טכנולוגיה רבות (יישומים או תשתיות, בתחומי B2B או B2C). חזון טכנולוגי שדברו עליו לעשור הבא – מתממש עכשיו. בנוסף, הידיעות על החיסון הצפוי בקרוב, עוזרות לתחושות החיוביות בשווקים״.מנשס: ״במקביל לגל ההנפקות בבורסות בתל אביב ובניו יורק, יזמים ועובדים בכירים בחברות טכנולוגיה פרטיות מובילות, מצליחים להגיע לאקזיט ולפגוש בכסף, גם בעסקאות סקנדרי (Secondary Sale), נושא המתפתח מאוד בחצי השנה האחרונה. עסקאות הסקנדרי מאפשרות לעובדים בחברות מתפתחות למכור את המניות שלהם כשהחברה עדיין פרטית, להיפגש עם כסף ובכך להוריד את הלחץ של היזמים והעובדים הבכירים מהצורך בהנפקה לציבור או במכירת החברה, מה שמאפשר להנהלת החברה להתמקד בצמיחת פעילות החברה. יש משקיעים המתמחים בהשקעות סקנדרי, שמחפשים הזדמנויות טובות עוד לפני שהחברות הופכות לציבוריות, ונוצר שוק אקטיבי. במקביל לגופי ההשקעה הגדולים של קרנות הסקנדרי, קיימות גם פלטפורמות אינטרנטיות המפשטות את כל התהליך ומדלגות על שלב הפגישות. אנשים פרטיים בודקים בקלות חברות פרטיות שמעניינות אותם, במקביל לעובדים שרוצים למכור בפלטפורמה מניות בחברות טכנולוגיה פרטיות. הם מציעים את המחיר ונוצר חיבור״.
הטרנדים המרכזיים: הנפקות SPAC, שותפויות השקעה והנפקות ראשוניות
הכסף הגדול שצמח בשוק הפרטי בשנים האחרונות, הביא איתו סוגי הנפקות מגוונים. ספוטיפיי ופלנטייר הן דוגמאות לחברות שנרשמו למסחר בארה"ב ללא גיוס הון במקביל מכיוון שלא היה להן צורך לגייס כסף. הן הרגישו שהמותג שלהן מספיק חזק, ונהנו מכל היתרונות שמגיעים עם הנפקה מסורתית, שלא בהכרח מתאימה לכל חברה.
אחד הטרנדים הגדולים של השנה האחרונה בשוק האמריקאי הוא הנפקות SPAC (Special Purpose Acquisition Company). המסלול שבעבר נחשב לשנוי במחלוקת, חווה כיום צמיחה פנומנלית, והפך למסלול מקובל מאוד להנפקה, כי הוא מייצר סיטואציה הפוכה, בה ספונסר מגייס כסף - ומחפש את חברת המטרה. נציגי קרדיט סוויס צפויים לספר בכנס ה-CFOs השנתי על הניסיון שלהם בתהליך הנפקות SPAC.
קנטי: ״מצד חברת המטרה מדובר למעשה ב-"הליך הנפקה הפוך". במקום להתחיל בתהליך הרגולטורי שקודם להנפקה ואז לצאת לפגוש משקיעים ב- Road Show ולגלות מה השווי המדויק, המהלך הוא הפוך. המו"מ על השווי והתנאים מגיע לפני התהליך האדמיניסטרטיבי והרגולטורי של יציאה לשוק ההון. כשמושגת הסכמה על התנאים הרצויים (כדוגמת השווי בגיוס או מכירת Secondary של בעלי מניות קיימים במועד ההנפקה) – מתחיל ההליך מול הרשויות. בשלב האחרון השוק מתמחר את החברות ישירות. כ-65 מיליארד דולר מנוהלים כיום בכ-185 SPACs שמחפשים השקעות. משקיעים מתוחכמים כדוגמת גופים מוסדיים גדולים, סומכים על מנהלי השקעות (ספונסרים) שימצאו את חברות המטרה, בדומה למשקיעים בקרנות פרייבט אקוויטי – בהבדל משמעותי שבו המניות סחירות באופן מידי. לבעלי המניות של ה- SPAC נשמרת הזכות שלא לאשר את העסקה. מהצד השני, חשוב להבין של- SPAC יש אורך חיים מוגדר ובאלו שנמצאים בשלבים מאוחרים עשוי להיווצר לחץ גדול לייצר עסקה, מה שעשוי להשפיע על בעלי המניות של ה- SPAC. מצד חברות המטרה – עליהן לוודא שהרכב ופרופיל בעלי המניות של ה- SPAC (ויתכן שגם בעלי מניות נוספים שיצטרפו במועד ההנפקה כ- PIPE- Private Investment in Public Entity) יהיה כזה שיאפשר סחירות ונזילות נאותות בשוק ביום שאחרי השלמת העסקה. נדרשת פרופורציה נכונה של משקיעים לזמן ארוך וזמן קצר, מוסדיים ו- retail. כדי להשיג את המטרות האלו חברות רבות נעזרות בבנקי ההשקעות המסורתיים לניהול התהליך.
מנשס: "הנפקה של חברות SPAC בשוק ההון הישראלי אינה אפשרית לפי כללי הבורסה וחוקי ני"ע ולאחרונה הנושא נדון על ידן והוחלט שבשלב זה לא לשנות את הכללים והחקיקה בנושא ולא לאפשר , נכון לעכשיו, הנפקת חברות SPAC.
בין המנפיקות לראשונה בבורסה בת"א בשנה האחרונה, אפשר לזהות טרנד מעניין נוסף של שותפויות השקעה, המוקמות בדרך כלל ע״י מנהלים עם רקע של הון סיכון וניהול השקעות, שמגייסים כסף חדש בתהליך של IPO, במטרה לפזר את כספי ההנפקה שגויסו בדרך של השקעה במספר חברות צעירות מבטיחות בהתמחויות שונות, ולא להשקיע בחברה אחת. זו מגמה יפה שמשקפת את רצון המדינה לטפח את ההייטק הישראלי ולאפשר לחברות צעירות לגייס כספים ולהיות נגישות לכספים המגויסים מהציבור בשוק ההון הישראלי. שותפויות ההשקעה הן גם כלי מאוד מעניין כאפיק השקעה ישיר לציבור המשקיעים, מכיוון שאין לו את היכולות והאפשרות להשקיע בקרנות הון הסיכון הפרטיות, שעיקר הכספים שהן מגייסות מגיע ממשקיעים מוסדיים ולא ממשקיעים פרטיים״.
כנס CFOs השנתי - 17 בדצמבר 10:00-12:00, ב-ZOOM
רונן מנשס, שותף ומנהל המחלקה המקצועית ב-EY צילום: שאולי לנדנר
הקלות רגולטוריות בארץ ובעולם
המשבר של שנת 2008 והרגולציה, יצרו קיפאון בשוק ההנפקות וחברות לא מיהרו להפוך לציבוריות. הבורסה בת"א ורשות ניירות ערך בישראל ניסו בשנים האחרונות להפחית במעט את הרגולציה ולייצר הקלות ברישום למסחר, בניסיון למשוך חברות טכנולוגיה. גם הרשות האמריקאית לניירות ערך הקלה משמעותית בשנים האחרונות על הכניסה הראשונה לבורסה והדיווח העוקב במטרה למשוך חברות חדשות. יש כסף זמין וזול בשוויים טובים, שמתחבר לחברות שדופקות על הדלת של רשות ניירות ערך והבורסה.
מנשס: ״מחזורי המסחר בחצי השנה האחרונה עלו משמעותית בארה״ב ובתל אביב בכל האפיקים, בשל כניסת שחקנים חדשים שעד היום לא השקיעו, אנשים פרטיים, סוחרים יומיים וקהל צעיר שבעבר לא השתתף במסחר בשוק ההון. כל הפעילות הזאת מייצרת תנועה. במקביל בעלי שליטה בחברות, שבעבר נרתעו מלהגיע לשוק ההון בישראל ולהנפיק את החברה הפרטית שלהם בגלל הרגולציה, משדרים היום יותר פתיחות ורצון לצאת בהנפקה ראשונה לציבור".
למה בכלל כדאי להנפיק חברה בבורסה?
קנטי: ״הנפקה מאפשרת גיוס הון משמעותי הדרוש להמשך הצמיחה של חברות. לחברה ציבורית יש גישה קלה יותר לגיוסי הון או חוב נוספים במהירות כפי שהתבטא בגיוסים של חברות ציבוריות רבות בחודשים האחרונים. גיוסים משמעותיים של מאות מיליוני דולרים בהון או חוב המיר בריביות נמוכות מאוד (ואף ללא ריבית) שהושלמו בתוך ימים בודדים – בזום. מעבר לגיוס הון, הנפקות ראשונות (IPO) מאפשרות לחברות פרטיות לרשום למסחר מניות של משקיעים מוקדמים ועובדים ולאפשר להם להנזיל את השקעתם. המניה הנסחרת היא מטבע שניתן להשתמש בו לגיוס ותמרוץ עובדים מעבר לשכר (אופציות או מניות חסומות תלויות עבודה) או רכישת טכנולוגיות וחברות אחרות כדי להאיץ את הצמיחה. בנוסף השקיפות והפיקוח הרגולטורי משווים לחברות אמינות שניתנת למינוף בשוק המסחרי. גם ההנפקה עצמה יכולה להיות אירוע מיתוגי עבור חלק מהחברות שזוכות לחשיפה וכיסוי עיתונאי. כל זאת כמובן לצד העלויות של התהליך עצמו, העמידה בדרישות הרגולציה בהנפקה וביום שאחרי - והצורך להתנהל בשקיפות ולספק מידע שוטף שיבחן על ידי משקיעים, מתחרים ורשויות ניירות הערך בעתיד.
מתי חברה מוכנה להנפקה?
קנטי: ״תזמון נכון הוא הנקודה הגורלית ביותר עבור חברות שמנפיקות, שכן היכולת לעמוד ביעדים ותחזיות שניתנות לשוק היא קריטית. ברגע שהחברה הופכת לציבורית, הרבה יותר קשה לשקם את האמינות לאחר פספוס של תחזיות. מעבר לדרישות הגילוי הרגולטוריות (שנדרשות בתשקיף ובדוחות הכספיים), יש צורך להכין צוות הנהלה מתאים ובכיר, לזהות את המדדים הנכונים שמבטאים את מנועי הצמיחה העיקריים כפי שתוארו בנרטיב שהוצג למשקיעים, לוודא את עקביות ואמינות המידע שמאחוריהם, והיכולת לעמוד בהם לאורך זמן – וכמובן לתמחר נכון את ההנפקה כך שיהיה פוטנציאל צמיחה גבוה למשקיעים שנכנסים בשלב זה, שלב ה- IPO. תהליך הנפקה מסורתי אורך כ-5 חודשים , אבל ההיערכות אליו אורכת כשנה ויותר לפני- כך שמדובר בתהליך ארוך בחייה של חברה״.כנס CFOs השנתי - 17 בדצמבר 10:00-12:00, ב-ZOOM
ואז מגיע השלב בו החברה צריכה להחליט לאיזו בורסה היא הולכת, לתל אביב או לארה״ב?
קנטי: ״חברות טכנולוגיה מכוונות באופן מסורתי לשוק ההון בארה״ב. השוק האמריקאי תמיד ידע לתמחר את החזון הטכנולוגי ולאפשר סחירות גבוהה יחסית לשווקים אחרים. סחירות שכזו מאפשרת מכירה של מניות על ידי בעלי מניות קיימים, יכולת להשתמש במניה כמטבע נוסף ואפשרות לגיוס הון זמין ומהיר. השווקים הבין לאומיים והאמינות הבינ"ל שזוכה לה רשות ני"ע האמריקאית, ה- SEC, מוסיפים גם את אספקט האמינות. הנפקות הטכנולוגיה האחרונות בבורסה בתל אביב, הן התפתחות מעודדת ומרתקת שמסקרן יהיה לראות כיצד תתקדם בשנים הקרובות. המסע המסורתי של חברת טכנולוגיה עובר דרך גיוסים פרטיים עד להנפקה לציבור ויהיה משמח מאוד לראות את השוק הביתי -הבורסה בתל אביב – הופך לאבן דרך חשובה בדרך לשווקים הגלובליים (בדרך של רישום כפול). על מנת שזה יקרה יהיה חשוב לראות ששווי השוק יישאר גבוה וימשיך לצמוח ושרמת הסחירות תהיה גבוהה ותעניק נזילות למשקיעים.
מנשס: ״בעבר ראינו בעיקר חברות בתחום מדעי החיים, שהחלו את דרכן כחברות קטנות בבורסה בתל אביב ובשלב מסוים לאחר שהתקדמו בשלבי פיתוח המוצר והגיעו לשווי שוק מספיק גבוה, הן הלכו למסלול של רישום כפול בבורסה בארה״ב, במקביל לכך שהן ממשיכות להישאר רשומות למסחר גם בבורסה בת"א. ועכשיו בחודשים האחרונים מתעורר גל חזק מאוד של הנפקות טכנולוגיה בבורסה בת"א והתקווה של כולם היא שבקרוב אותן חברות יירשמו גם הן לרישום כפול בארה"ב. יש כבר עדויות ראשונות למהלכים כאלו. זה לא סוד שהחזון של הבורסה ורשות ני"ע במשך שנים רבות היה למשוך חברות טכנולוגיה ישראליות להנפיק בת"א ולמעשה החלום מתממש כעת בהצלחה רבה. רק בנובמבר האחרון נרשמו למסחר 7 חברות חדשות בבורסה בתל אביב שגייסו סה״כ 1.4 מיליארד ש״ח, 6 מתוכן הן חברות הייטק בשוויים גבוהים משמעותית ביחס למה שהיינו רגילים בהנפקות בתל אביב. אותן 7 חברות חדשות מצטרפות ל-14 חברות חדשות נוספות שהנפיקו בתל אביב מתחילת 2020. כלומר, בסה״כ 21 חברות חדשות בבורסה בשנת 2020 , מרביתן ב-6 חודשים האחרונים, ואין ספק שאלו מספרים שלא ראינו בשנים האחרונות. אם מסתכלים על הפייפליין, צפויות הנפקות של עוד 12 חברות חדשות בחודשים הקרובים, ואנחנו מעריכים שיש לפחות 60-70 חברות נוספות, שכבר נמצאות בשלב הכנת טיוטת תשקיף ושצפויות לגייס הון בבורסה בת"א בשנה הקרובה והכל כמובן בהנחה ששוקי ההון בעולם יישארו ברמות מחירים דומות לאלו שהם נמצאים בהן כיום ושהאופטימיות בשווקים לגבי חזרת הכלכלה הריאלית למסלולה תתממש״.
המשתתפים בכנס ה-CFOs השנתי יאלצו אמנם לוותר השנה על המינגלינג המסורתי, אך יוכלו לצפות ב-ZOOM במספר שידורים מקבילים, בהם יידונו ה גורמים האחראים לגאות בהנפקות בארץ ובעולם, ביניהם חוסר ודאות, ריבית אפסית, הרחבה בשווקים, איתור מקורות השקעה עם סיכון וסיכוי, וכמובן האווירה המדינית החיובית עם הסכמי השלום שמביאים איתם משקיעים חדשים.
בין החברות שידברו בכנס: Latham & Watkins, קרדיט סוויס, מיתר עורכי דין ואלטשולר שחם בנפיטס.
כנס CFOs השנתי - 17 בדצמבר 10:00-12:00, ב-ZOOM
