"הציבור החליף את הממשלה במימון הקצבאות"

יתרות ביטוח לאומי יאבדו השנה ובשנה הבאה יותר מ־35 מיליארד שקל שהם כ־14% מכלל היתרות של המוסד. זאת, בגלל העלייה הדרמטית בתשלום דמי אבטלה וקצבאות אחרות בשל הקורונה, כשמרבית התשלום אינה מכוסה מתקציב המדינה. המשמעות היא פגיעה קשה ביציבות האקטוארית של ביטוח לאומי והקדמה של כמה שנים של המועד שבו ייגמרו העתודות”.

כך מגלה בראיון ל"כלכליסט" סמנכ"ל המחקר של ביטוח לאומי ב־12 השנים האחרונות, פרופ' דניאל גוטליב, בראיון לרגל פרישתו. לדברי גוטליב (69), "אנחנו יודעים היום וזועקים שביטוח לאומי הוא בחוסר איתנות פיננסית. הוא במצב שבו הצעיר והצעירה שמשלמים היום דמי ביטוח ממש לא צריכים להרגיש בטוחים שהם יקבלו מה שאני מקבל היום".

היתרות האקטואריות של ביטוח לאומי השמורות במשרד האוצר מוערכות בכ־260 מיליארד שקל, נכון לתחילת המשבר, והן משמשות את המדינה למימון התקציב השוטף. מדובר בכספים שכמו חיסכון לפנסיה אמורים לשלם קצבאות עתידיות. על פי חישובי ביטוח לאומי, המוסד ייכנס לגירעון שנתי שיצריך שימוש ביתרות ב־2027 והיתרות יגמרו ב־2044, מה שיחייב קיצוץ בקצבאות או התבססות על מימון של המדינה. אבל משבר הקורונה כמובן מקצץ כמה שנים מחישובים אלה. לדברי גוטליב, "לא יודעים את זה, אבל הציבור שילם השנה למימון הקצבאות יותר מהממשלה. הממשלה נתנה 10 מיליארד שקל לאבטלה והציבור שילם 13.5 מיליארד שקל מהיתרות". בנוסף, צפוי גירעון של 7-5 מיליארד שקל ב־2021. השנה וגם בשנה הבאה צפוי גם אובדן עודפים של 9 מיליארד שקל שהיו מועברים אחרת לחיסכון. בסך הכל מדובר ב־36.5 מיליארד שקל. במקום שהיתרות יגדלו ב־18 מיליארד שקל בשנתיים לכיוון 280 מיליארד השקלים, הן יקטנו ב־18.5 מיליארד שקל לכ־240 מיליארד שקל”.

סמנכ"ל המחקר היוצא של ביטוח לאומי דניאל גוטליב. “הממשלה אומרת לנו לא לדאוג כי היא תשלם, אבל היא בפחות יציבות פיננסית מביטוח לאומי" צילום: עמית שאבי

גוטליב אומר שנוסף לקורונה יש סיבה קודמת לריקון הקופה. "עשו רפורמות חשובות כמו הגדלת קצבאות הנכים והסיעוד אבל לא נותנים לנו למלא את הקופה על ידי הגדלת דמי הביטוח. הממשלה אומרת לנו לא לדאוג כי היא תשלם, אבל היא בפחות יציבות פיננסית מביטוח לאומי".

ישראל עדיין מדינת רווחה?

“לישראל יש מערכת ביטחון סוציאלי יפהפייה מבחינת הרוחב שלה והארגון והיעילות. יש לה המון קצבאות חשובות ומפותחות. הבעיה העיקרית היא שברוב המקרים הקצבאות נמוכות מדי. הן כל כך נמוכות שאנחנו בתחתית המדרג, במקום לא טוב מבחינת השקעה של אחוזי תוצר בביטחון הסוציאלי".

מה חשבת על המענקים שחילקה המדינה לאזרחים?

"האנשים הלא הנכונים קיבלו את המענק. למשל, הזקנים קיבלו. ואני לא אומר שקצבת הזקנים גבוהה, אבל זו לא בעיה שקשורה לקורונה. קיבלו גם זכאי קצבאות נכות וסיעוד, ואלה לא האנשים שנפגעו בקורונה ואלה לא האנשים שהיו צריכים לקבל. במענק השני נתנו לכולם וזאת בשעה כשהגירעון של הממשלה בכי רע. זו פוליטיקה בעייתית".

במשרד האוצר טוענים שדווקא משבר הקורונה הוכיח את צדקת טענתם שבלי קשר להיקף היתרות בשעת משבר הממשלה תתגייס ותעמיד את הכספים הדרושים. מהאוצר נמסר כי “המשרד מעביר מדי שנה עשרות מיליארדי שקלים לביטוח לאומי, לכן גם הסכומים שמשולמים מכספי ביטוח לאומי כוללים מרכיב משמעותי מתקציב המדינה. דווקא משבר הקורונה חידד את החשיבות של הקשר בין תקציב המדינה לביטוח לאומי. זאת, מכיוון שכלל ההקלות וההטבות בתקופה האחרונה התבצעו ביוזמת הממשלה ובשיפוי מלא של המדינה”.

לטענת האוצר, "לו היה מתבצע ניתוק בין ביטוח לאומי לתקציב המדינה, אזרחי המדינה היו נפגעים שכן לא היה ביכולת ביטוח לאומי להעניק את ההטבות ללא העלאת דמי ביטוח לאומי תוך פגיעה בתעסוקה בשעת משבר".

“2.4 מיליון נפגעו כלכלית במשבר”

בדרך כלל דו"ח העוני של ביטוח לאומי מעודכן שנה אחורה, מה שלא מועיל במיוחד בימי הקורונה. ביוני חשף "כלכליסט" שביטוח לאומי החל לערוך סימולציות עדכניות של דו"ח העוני על סמך דיווחי השכר של המעסיקים. בסוף יולי הוא ערך סימולציה שלישית שגילתה ש־151,300 משפחות ירדו שכבה כלכלית במשבר, נתון אשר משקף כ־442 אלף נפשות. מתוכן 42,500 משפחת ירדו אל מתחת לקו העוני. 710 אלף משפחות שכוללות 2.4 מיליון איש נפגעו כלכלית במשבר.

את הסימולציות ערכו עם גוטליב ראש אגף מחקר כלכלי בביטוח לאומי מירי אנדבלד והחוקרים אורן הלר ולהב כראדי. הממצאים התפרסמו בכתב העת "חברה ורווחה". יודגש שסוף יולי היה בין שני הסגרים, כלומר אחת התקופות הטובות כלכלית מתחילת המשבר. סביר להניח שהמצב עכשיו גרוע יותר.

"זה הרבה מאוד אנשים שנפגעו", אומר גוטליב. "8,300 משפחות הידרדרו משכבת הביניים המרכזית ישר לעוני שזה 20,700 נפשות. 34,200 נפשות משכבת הביניים הנמוכה שיושבת קצת מעל העוני נפלו לעוני. זו לא רק פגיעה כלכלית אלא גם פגיעה נפשית".

מי הנפגעים הכלכליים העיקריים בקורונה?

"קודם כל העצמאים. הם שליש מהמשפחות הנפגעות".

”צריך לתת דמי אבטלה לעצמאים”

למרות הנתונים הקשים גוטליב חוזה יציאה מהירה מהמשבר. "הפגיעה הולכת להיות יחסית לזמן קצר. אחר כך יש חיסונים ויש סיכוי טוב שיוצאים מזה בצורה כזו או אחרת. ואם זה משהו זמני, אז גם הפגיעה הכלכלית היא זמנית. זה אומר גם שהסיכון לעוני שנוצר הוא זמני".

אבל אם עצמאי נפגע, יש חשש כבד שזו פגיעה קבועה.

"נכון, אצל לא מעט מהם זה יכול להתפתח לפגיעה קבועה, כי יש עצמאים שהסתבכו בחובות".

צריך לתת דמי אבטלה לעצמאים?

"אני מאוד בעד זה. יש ביטוחים מוצלחים לעצמאים בסקנדינביה. ביטוח לאומי צריך להירתם לזה ולתת להם ביטוח אבטלה כמו לשכירים. אני לא חושב שיהיו לזה עלויות גבוהות”.

כשהמשבר יסתיים, מה יהיה גובה האבטלה?

"אם קודם היה 4%-3%, עכשיו אנחנו מדברים על משהו כפול - 8%. זה בכל מקרה גם בתרחיש אופטימי וגם פסימי. הם לא מאוד שונים".

מי צודק בוויכוח על נתוני האבטלה. הלמ"ס שטענה בין הסגרים ל־12% או שירות התעסוקה שדיבר על 18%?

"הלמ"ס עושה עבודה מצוינת ומוסיפה את הנתונים של האבטלה המורחבת ואני לא מתווכח איתה".

תהיה קפיצה בהיקף העוני כשדמי האבטלה ייגמרו בחודש יולי 2021?

"יכול להיות שעד ששוק התעסוקה יתרומם תהיה קפיצה כלשהי ובתפר אנשים יהיו במצוקה. אבל הם יסתדרו בהמשך. אחרי משברים יש אפקט שאנשים רוצים להשלים את מה שהחסירו ויש חגיגה של צריכה".

אתה לא מאוד פסימי.

"נמצאו שלושה חיסונים ויש עוד בדרך. אנשים יתחסנו ואז נראה שיפורים בכל המדדים הרלבנטיים".

מה אתה חושב על ביטוח האבטלה בישראל בכלל?

“זה ביטוח לא טוב וצריך לשנות אותו. בישראל ככל שהרווחת טוב יותר, אתה מקבל אחוזים יותר נמוכים. אבל ביטוח אבטלה הוא ביטוח שהכוונה שלו להקל עליך לחזור לשוק העבודה. איך מקלים? צריך לעזור לך לקבל מה שקיבלת קודם ולחפש עבודה איכותית. אם אתה מחפש ולא מוצא, אז יש היגיון להוריד קצת דמי אבטלה כדי לעודד אותך להתפשר".

* * *

המשק יתאושש, הילדים לא

"העוני פוגע בהתפתחות הילדים לטווח ארוך"

פרופ’ גוטליב אמנם אופטימי לגבי ההתאוששות המהירה של המשק מפגיעת הקורונה, אך יש לו הסתייגות אחת חשובה: "לעוני של ילדים יש תמיד אלמנט קבוע. אם לא מצליחים לפתוח בתי ספר ולחנך את הילדים, פוגעים בצורה מתמשכת בתהליך של היווצרות ההון האנושי ויש לזה השלכות ארוכות טווח. ההורים נפגעו כלכלית אבל יכולים להשלים. אצל הילד כל התהליך של התפתחות ההון האנושי וההון החברתי נפגע".

אתה לא חש חוסר נוחות מול מדינות אירופה שלא סגרו את בתי הספר?

"ודאי שכן, אבל אני לא מומחה בתחום הבריאותי ואני לא יכול להגיד מי צדק. אבל הנזק לילדים בישראל יהיה יותר גדול מבמדינות אחרות. אם אני עושה אחת ועוד אחת ומסתכל על תוצאות מבחנים בינלאומיים, כמו PISA, שבהם אנחנו יוצאים לא טוב כי אי־השוויון מאוד גדול, אז קיבלנו עוד זפטה ואנחנו נרגיש אותה. כי אנשים עשירים עשו לעצמם הום סקולינג ודברים שמפצים על הלמידה מרחוק, ואנשים משכבות נמוכות יותר לא יכולים כי זה עולה לא מעט כסף, ואין ספק שזה נזק מאוד משמעותי".

גוטליב אומר שאפילו החיסכון לכל ילד שהיה אמור לסייע לחלשים להגיע לשוויון הזדמנויות, בסופו של דבר מגדיל את הפערים. "הנושא של חיסכון לכל ילד זה דבר מדהים, אבל ההמלצות שלנו היו הרבה יותר סוציאליות ופרוגרסיביות. בסוף השתלטו על זה אנשים באוצר שהפכו זאת למשהו יותר קפיטליסטי וזה מרע את מצב העניים, כי לעשירים ושכבת הביניים יותר קל להוסיף עוד 50 שקל על ה־50 שהמדינה חוסכת. לעניים זה קשה מאוד. במדינות אחרות המדינה נותנת מצ'ינג לאלה שקשה להם".

למה הממשלה מעדיפה לפגוע בחלשים?

"זו שאלה מאוד קשה, כי לחלש יש קול בבחירות כמו לעשיר. כנראה יש עוד דברים שעשירים מצליחים להוציא מהפוליטיקאים שקשורים להטבות שעניים לא יכולים לתת להם ולהון־שלטון. זה יכול להסביר מדוע לא פוגעים בעשירים כמו בעניים".