הצעת החוק להפחתת שכרם של נבחרי הציבור נתקעה בממשלה

הצעת החוק להפחתת שכרם ב-10% של נבחרי הציבור - הנשיא, רה"מ, השרים, סגניהם, חברי הכנסת והשופטים - תקועה בממשלה. יצוין כי נשיא המדינה ראובן ריבלין ונשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות הסכימו להפחתת שכרם ב-10%.

בשבוע שעבר אישרה הממשלה את הצעת החוק בעניין שאותה הגיש שר האוצר ישראל כץ. אלא ששר המים וההשכלה הגבוהה, זאב אלקין, הגיש ערר על החלטתה של הממשלה ובעקבותיו, הממשלה אמורה היתה לדון בהצעת החוק בישיבתה היום.

השרים ישראל כץ וזאב אלקין צילום: טל שחר, עמית שאבי

הצעת החוק והערר הופיעו בסדר היום של ישיבת הממשלה, אך ברגע האחרון הוסרו ממנו. במשרד האוצר לא יודעים לפי שעה מהי הסיבה לכך.

המשמעות היא שאם הכנסת תתפזר בקרוב על רקע אי-אישור תקציב המדינה לשנת 2020 או בעקבות החוק לפיזור הכנסת, לא תהיה הפחתת שכר לנבחרי הציבור.

לפי משרד האוצר, שווי ההפחתה המוצעת עד לסוף שנת 2021 הוא כ-70 מיליון שקל לקופה הציבורית.

הקיצוץ בשכרם של נושאי משרות אלה מוסבר בשל משבר הקורונה, והעובדה כי רוב מי שאיבדו את עבודתם היום בעלי שכר נמוך מהממוצע.

גורמים ממשלתיים אמרו ל"כלכליסט" כי ברגע ששר מגיש ערר על החלטת הממשלה, מתקיים מו"מ בינו לבין השר שהגיש את הצעת ההחלטה לממשלה. במקרה הזה, לא היתה הידברות בשבוע האחרון בין כץ לאלקין, לפיכך, להערכתם, כדי למנוע עימות בממשלה, הנושא הוסר מעל סדר יומה היום.

אלקין הסביר ל"כלכליסט": "אני תומך בחוק ושר האוצר מקדם חוק נכון, רק שבהתאם לסיכום שנערך בממשלה אז, נכון היה להרחיב את החוק כדי שיהיה משמעותי ויחול על כל עובדי המדינה שמרוויחים מעל שכר חבר כנסת - 45 אלף שקל ברוטו בחודש. אם רוצים שתהיה תרומה משמעותית, נכון ללכת על כל עובדי המדינה שמשתכרים מעל 45 אלף שקל בחודש". גורמים ממשלתיים מעריכים כי הדבר מעורר קושי כי ההסתדרות מסרבת לקיצוץ של 10% של בעלי השכר הגבוה.