סנגורו של נתניהו: "הודעת הוויתור על החסינות היא כלום מבחינה משפטית"

בית המשפט המחוזי בירושלים דן היום (א') בטענות המקדמיות של הנאשמים בתיקי האלפים - ראש הממשלה בנימין נתניהו והזוג שאול ואיריס אלוביץ'. הנאשם הרביעי בתיק 2000, נוני מוזס, לא הגיש טענות מקדמיות מטעמו. הנאשמים לא חויבו להגיע לדיון. מחוץ לבית המשפט מפגינים תומכיו של נתניהו, וקול צפירותיהם נשמע בתוך האולם.

עו"ד בעז בן צור, אחד מפרקליטיו של נתניהו, אמר בפתח הדיון: "אנחנו נמצאים בערפל קרב לגבי יסודות העבירה בתיק 4000 (בזק-וואלה). מי פנה, מתי פנה, חסרים אלמנטים חיוניים להגדרת המתת שניתן. לפי הפרקליטות, המענה הראשון הוא שמדובר בתקופה ארוכה ושיש אירועים רבים, אבל אנחנו צריכים להבין מה האלמנט שמרחיק אותנו מהשיח הלגיטימי".

בנימין נתניהו בבית משפט המחוזי ירושלים בחודש מאי צילום: לע"מ

עו"ד בן צור השווה את כתב האישום בתיק 4000 לתיקי שוחד אחרים, כמו ראשונטורס שבו הואשם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט וכתב האישום נגד סגנית שר הפנים לשעבר פאינה קירשנבאום. "בתיק של ראשונטורס אני מפנה לפירוט המדוקדק", ציין עו"ד בן צור. "שם יש את הפירוט של המתת (הטיסות. י"פ).

בדרישה נוספת לתקן את כתב האישום נגד ראש הממשלה, ביקש עו"ד בן צור למחוק מכתב האישום ביטויים המתייחסים לנתניהו ולבני משפחתו, ולהתייחס לנתניהו בלבד. לדבריו, "במסגרת כתב האישום מובאים אינסוף ביטויים של נתניהו ובני משפחתו. אין דבר כזה שניים או שלושה אנשים ערכו פנייה לתקשורת יחד".

השופטים קטעו את בן צור והזכירו לו כי אין צורך לחזור על הטיעונים שהוגשו בכתב. "ככל שזה השלמה תגידו, כי את מה שאתם והמדינה כתבתם קראנו", אמרה השופטת פרידמן-פלדמן".

עו"ד יהודית תירוש מפרקליטות מיסוי וכלכלה דחתה את דרישת נתניהו לפרט את המתת והתמורה בתיק 4000, והשוותה את כתב האישום נגד ראש הממשלה לתיקים נגד ראש העיר אשקלון איתמר שמעוני ואיש העסקים אמיר ברמלי שבו לא ניתן פירוט נרחב.

"הפירוט שניתן בכתב אישום הוא תלוי אישום ותלוי ראיות", ציינה עו"ד תירוש. "בתיקים רבים אנחנו לא מפרטים כל דבר ודבר". השופטים הקשו עליה: "הפירוט מאוד רלוונטי, ואם כן מתי ואיך זה בהשוואה לדרישות סיקור אחרות", ציין השופט משה בר-עם.

עו"ד תירוש השיבה: "התמונה שהמדינה תיארה בכתב האישום היא היענות חריגה לדרישות של הנאשם. סוגי הדרישות תוארו בכתב האישום ותוארה התקופה בכללותה. אני יכולה להוכיח את כל הדבר הזה לפי עד אחד או שניים, שיעידו שפנו אליהם והם נענו באופן חריג ובית המשפט היה מקבל את העדות שלהם כאמינה. הסיפור מצוי בבירור בכתב האישום. נאמר איזה סוגי דרישות, איך הן הועברו בשלושה מתווים. הדרישות נענו באופן חריג וגם דאגו לעדכן את ראש הממשלה שהדרישות נענו".

רבקה פרידמן פלדמן, משה בר עם ועודד שחם. ה שופטים במשפט בנימין נתניהו צילום מסך

השופט עודד שחם ציין: "היעדר הפירוט של הדבר הזה דורש הסבר, ואם אתם יודעים אין סיבה שלא לפרט". ואולם, עו"ד תירוש הדגישה שוב כי כל הפירוט נמצא בתוך חומרי החקירה שבידי צוות ההגנה. לדבריה, "כתב האישום לא אמור לעשות מיפוי של חומרי החקירה, זו לא המטרה שלו. המטרה היא לספר את הסיפור לנאשם כדי שהוא יידע מול מה הוא אמור להתגונן".

התובעת, עו"ד ליאת בן ארי, השיבה כי בתיק 1000 "אנחנו יודעים מתי נרכשו השמפניות והסיגרים, אבל אנחנו לא יודעים לומר מתי הם הועברו לידי נאשם 1 (נתניהו. י"פ) ורעייתו, ולכן לא פירטנו".

בנוגע לדרישה למחוק מכתב האישום את הביטויים שלפיהם "נתניהו ובני משפחתו...", השיבה עו"ד תירוש: "כל דבר שקשור לבני משפחתו של עובד ציבור כפי שמפורט בסעיף של עבירת השוחד, בוודאי במקרה של עובד ציבור שהוא ראש הממשלה שרוצה שוב ושוב להיבחר, בוודאי שפרסום של בני משפחתו יש בזה טובת הנאה לו".

עו"ד עמית חדד, שמייצג את נתניהו בתיקים 1000 ו-2000, טען בפני השופטים כי נפל פגם בהגשת כתב האישום ובהסרת החסינות של נתניהו, מאחר שהוא לא הוגש ליו"ר ועדת הכנסת בהתאם לחוק החסינות. עו"ד חדד אף האשים את הפרקליטות שמיהרה לדבריו להגיש את כתב האישום בזמן שנתניהו שהה בבית הלבן והציג לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ את "תוכנית המאה".

עו"ד בעז בן צור צילום: אוראל כהן

בתשובה לשאלת השופטת פרידמן-פלדמן מדוע נתניהו מעלה את טענת החסינות רק כעת, קרוב לשנה לאחר הגשת כתב האישום, השיב חדד: "מה הוא היה אמור לעשות בשנה הזאת? לרקוד ריקוד גשם? המקום היחיד לטעון את הטענה הזאת היא בהליך כאן (כלומר, בטענות המקדמיות לכתב האישום. י"פ).

לדברי עו"ד חדד, "לפי החוק צריך להגיש את כתב האישום לחבר הכנסת, ליו"ר הכנסת, ליו"ר ועדת הכנסת, זהו תנאי חוקי וחוקתי. לפני שחושפים את עיניכם לכתב האישום צריך למסור אותו לשלושה גורמים נכבדים. אין מחלוקת שכתב האישום הוגש לכבודכם לפני שהוא הוגש ליו"ר הכנסת. כתב אישום שהוגש נגד חבר כנסת הוא למעשה חצייה של עקרון הפרדת הרשויות.

"לכן המחוקק קבע מגבלות. המדינה רואה בזה סוג של דבר מגונה, איזה שריד ישן ונושן. המדינה אוכפת את הוראות החוק אבל גם היא כפופה להוראות החוק. בחוק החסינות יש סיטואציה שבאה להגן על מוסדות הכנסת". חדד הדגיש כי יש קשר כרונולוגי ומהותי בין שני הסעיפים בחוק החסינות, לפיו לאחר הגשת כתב האישום לחבר כנסת יש 30 יום לבקש חסינות מוועדת הכנסת.

בתשובה לשאלת השופטת פרידמן-פלדמן מדוע נתניהו מודיע כי הוא מסיר את חסינותו, השיב חדד: "הוא לא הודיע. ההודעה שלו היא לא הודעה. היא כלום מבחינה משפטית מהותית".

ברקע הדברים יוזכר כי בינואר השנה הודיע ראש הממשלה נתניהו כי הוא מושך את בקשת החסינות מהכנסת בעקבות פרסום "עסקת המאה" כמה שעות מאוחר יותר. נתניהו כינה אז את הכינוס המיועד של מליאת הכנסת "מופע נוסף בקרקס הסרת החסינות", ואמר אז כי מדובר ב"המשך הרדיפה האישית נגדו".

בדיון היום אמרה השופטת פרידמן-פלדמן לתובעת עו"ד בן ארי: "הטענה של ההגנה היא שהחוק קבע כללים מאוד ברורים שאי אפשר לדלג עליהם - למי צריך להגיש (חסינות), מועדים ואי אפשר לדלג על אף שלב".

בן ארי השיבה: "הייתה פנייה ליועץ המשפטי. הדברים מופיעים לפני כבודכם". בכך התכוונה התובעת לציין כי מאחר שלא היה יו"ר ועדת כנסת בתקופת מערכת הבחירות, היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט אישר להגיש את כתב האישום רק ליו"ר הכנסת דאז יולי אדלשטיין עם רשימת העדים. לטענת עו"ד בן ארי, מאחר שב-28 בינואר השנה הודיע נתננהו על משיכת בקשת החסינות, "אין יותר בקשת חסינות ודינו ככל אדם". 

נתניהו דרש לבטל את כתב האישום

נתניהו, שמואשם בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, טען שורה של טענות מקדמיות שלעמדתו מצדיקות את ביטול כתב האישום נגדו עוד בטרם החל המשפט.

נתניהו טען באמצעות עורכי דינו בן צור ועמית חדד כי פעילותו לקידום חוק ישראל היום בתיק 2000 הייתה במסגרת עבודתו כחבר כנסת שחלה עליה חסינות, וכי נפלו פגמים בהסרת החסינות. בנוסף הוא טען לאכיפה בררנית לנוכח העובדה שחברי כנסת אחרים שעסקו בחוק לא הועמדו לדין.

עו"ד עמית חדד צילום: אוהד צויגנברג

עוד תקף נתניהו את אמצעי החקירה הפסולים שהופעלו על עדים במהלך החקירה, בהם ניר חפץ וארי הרו. נתניהו האשים את החוקרים בביצוע מעשים פליליים במסגרת החקירה: "הדרך שבה נוהלו החקירות מעידה על כך שכבר בשלב מוקדם הבינו החוקרים כי ראש הממשלה לא ביצע כל עבירה, ולכן הם לא חקרו עבירה, אלא המציאו עבירה ואז ביצעו מעשים פליליים כדי להוכיח אותה".

איריס אלוביץ' טענה באמצעות עו"ד מיכל רוזן-עוזר כי שיקולי ההעמדה לדין לא היו שוויוניים. אלוביץ' ציינה כי כפי שהוחלט לא להעמיד לדין את רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, וכן את מנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה - כך היה צריך לעשות גם בעניינה.

באשר לטענת איריס אלוביץ', שלפיה היא לא הייתה צריכה לעמוד לדין כפי ששרה נתניהו לא עמדה לדין, טוענת הפרקליטות כי יש שוני מהותי בסוג העבירה - מתן שוחד מול לקיחת שוחד - ובראיות נגדן. לפי הפרקליטות, "אף שהראיות מלמדות על מעורבות רבה של גברת נתניהו בדרישות הסיקור שהופנו לאתר וואלה, אין די ראיות להוכיח שהייתה מודעת לכך שהטיית הסיקור ניתנה בעד פעולותיו השלטוניות של ראש הממשלה".