"נציגי המדינה צריכים להתחסן ראשונים ומול המצלמות, אני מתכוון להיות בין הראשונים שיתחסנו"

"יהיו הרבה חששות ויש כבר לא מעט דיבורים של רופאים בכירים נגד החיסון — וחבל כי הם כמובן טועים", אומר מנכ"ל שירותי בריאות כללית פרופ' אהוד דודסון על הגעתם הצפויה לישראל של חיסונים מפני נגיף הקורונה כבר בשבועות הקרובים. בסוף השבוע החולף תודרכו מנהלי בתי החולים הממשלתיים על מהלך צפוי לחיסון מיידי של הצוותים הרפואיים במערכי האשפוז. התדרוכים קימצו בפרטים קונקרטיים ולא ציינו בין היתר את מספר מנות החיסון הצפויות להגיע לארץ, אך לפי הערכות החיסונים מתוצרת פייזר יגיעו כבר בימים הקרובים והליך החיסון עצמו יתחיל עוד החודש.  

עוד נודע כי בכוונת הממשלה להתחיל לחסן אוכלוסיות המוגדרות כמצויות בסיכון גבוה כבר בתחילת ינואר הקרוב, קרי תוך חודש ימים. קבוצות אלו צפויות לקבל חיסונים של חברת מודרנה, שהוכחו כבעלי 94.5% הצלחה במניעת הדבקה אך בעלי 100% הצלחה במניעת תחלואה קשה. לדברי גורמים בכירים במערכת הבריאות מדובר בבשורה של ממש, שכן משמעות התוכניות היא כי החיסונים יגיעו לישראל מוקדם ובכמויות גדולות מההערכות הקודמות. 

לפי סקרים שביצע משרד הבריאות 60% מאנשי הצוותים הרפואיים כבר הביעו נכונות לקבל את החיסון — נתון שמעלה מעט סימני שאלה. "החיסון הזה עבר את כל שלבי הרגולציה של ה־FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי), שעשה את כל הפיקוח הנדרש ומקפיד באופן קיצוני, כמו בכל תרופה אחרת שמאושרת לשימוש הציבור", מתייחס דודסון לחששות מפני נטילת החיסון. "בהנחה שה־FDA ייתן את האישור הסופי לחיסון בדיון בשבוע הבא (ראו מסגרת), אנחנו בטוחים.

"המפתח כאן הוא הסברה, הסברה ועוד הסברה, כי אני לא רואה את ממשלת ישראל מכריחה אזרחים להתחסן. ניתן רק לפנות למצפונם של האזרחים כלפי משפחותיהם והקהילה כולה. נציגי הממשלה צריכים להיות הראשונים להתחסן ומול המצלמות, לרבות שרים, מנהלי בתי חולים ומנכ"לי קופות החולים. אני מתכוון להיות בין הראשונים להתחסן באופן פומבי", אומר דודסון בן ה־70.

לדבריו, ראשיתו של מבצע החיסון כבר במהלך ינואר לאוכלוסייה בסיכון גבוה עשויה לבשר את "סיום הסיוט", כלשונו, אך הדבר תלוי במספר המחוסנים ובנכונות הציבור להתחסן: "הדבר המשמעותי הוא להגיע ל־5–6 מיליון ישראלים מחוסנים. אלו יתווספו לכמיליון הישראלים שלפי החישובים המקובלים כבר פיתחו נוגדנים לנגיף, כך שייוותרו כ־2–3 מיליון איש שטרם מחוסנים, אבל במציאות כזו הסיכון שהם יחלו בקורונה נמוך יותר, וניתן יהיה להעריך שהסיוט מאחורינו ואפשר לפתוח שוב את המשק".

הוכן מערך מקפיאים ייעודי

"כבר בסוף החודש יגיעו לישראל מיליוני חיסונים. אני לא יודע אם מדובר ב־3 או ב־4 מיליון מנות, אבל זה לא ממש משנה שכן מדובר במסה שאמורה להספיק ל־1.5–2 מיליון איש, כי כל מחוסן חייב לקבל מנה שנייה תוך שלושה שבועות לאחר קבלת המנה הראשונה", חושף דודסון כיצד תעבוד האופרציה של חיסון הציבור הישראלי. 

מקררים שהוכנו בטבע לקליטת החיסונים. יכולים לאחסן מיליוני אמפולות צילום: אלעד מלכה

זריקות ניסיון ראשונות של חיסון נגד קורונה ברוסיה בשבוע שעבר צילום: רויטרס

"אנחנו נערכים ליכולת חיסון של 40 אלף איש ביום במאות נקודות חיסון, סדר גודל של 400 מיקומים. מדובר לא רק במרפאות אלא גם במתנ"סים ובנקודות דרייב־אין בדומה למבצע חיסוני השפעת שאנחנו מנהלים", הוא מפרט. "המדינה תביא את החיסונים למתחם לאומי, במתקני טבע בשוהם, ושם כל המנות יוקפאו ב־80 מעלות מתחת לאפס. הלוגיסטיקה של הסעת מנות החיסון משם לנקודות החלוקה תהיה באחריות קופות החולים".

האחריות על אחסון והובלת החיסונים תופקד על חברת ס.ל.א, חברה־בת של טבע שבימים כתיקונם עוסקת באחסון והפצת תרופות וחומרים ביולוגיים. על אף הדלפות משרד הבריאות, בסביבת טבע אמרו בסוף השבוע כי טרם קיבלו הודעה כלשהי לגבי המועד המשוער של הגעת החיסונים של פייזר. לדברי גורמים בחברה, היא אמנם ערוכה לקבלת מנות החיסון אך עדיין זקוקה לכמה ימי התראה לפני שתהיה מוכנה לקליטת המטוס שינחת בנתב"ג ובבטנו מאות אלפי אמפולות של חיסון. לדברי מנכ"ל ס.ל.א אורי גת־פלש, החברה ערוכה לאחסון מיליוני אמפולות מסוג זה.

במחסן הלוגיסטי הענק של ס.ל.א בשוהם החלו להכין מערך מקפיאים ייעודי לקליטת החיסונים שיגיעו לארץ בימים הקרובים. חלק מהמקפיאים שיאחסנו את החיסונים שימשו עד כה לייצור קרח יבש שמשמש לאחסנה והובלת חומרים לחדרי ניתוח, אך מקפיאים נוספים נרכשו בחודש האחרון במיוחד לאחסון החיסונים החדשים. מספר מקפיאים אף הועברו לאתר החברה בכפר סבא כדי לאפשר הובלה של חיסונים בתנאי קירור רגילים של 2–8 מעלות מתחת לאפס. לפי פייזר ומשרד הבריאות, עם הוצאת חיסוני הקורונה מהקפאה עמוקה הם נשארים אפקטיביים בתנאי הקפאה רגילה במשך חמישה ימים.

לפי גת־פלש, מתווה ההפצה של החיסונים עדיין נמצא בדיונים במשרד הבריאות, והוא עצמו אינו יודע עדיין אם ס.ל.א תהיה גם זו שתוביל את החיסונים מנתב"ג או שתקבל אותם ישירות למחסניה בשוהם ובכפר סבא. לדבריו, החברה מחזיקה בסט מקפיאים נפרד לקליטת החיסונים של מודרנה, שמסתפקים בהקפאה של 20 מעלות מתחת לאפס בדומה למקפיא ביתי. 

מנכ"ל שירותי בריאות כלית פרופ' אהוד דודסון. "הסברה, הסברה והסברה" צילום: אוראל כהן

המחסור במידע על החיסונים שיגיעו בימים הקרובים ואופן הטיפול בהם, כפי שהוא משתקף מדברי דודסון וגת־פלש, נדמה כהמשך ישיר למתכונת ההצהרות החלקיות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבריאות יולי אדלשטיין. על אף שיחות התדרוך שערכו אנשי משרד הבריאות לראשי מערכת הבריאות, במשרד סרבו בסוף השבוע להגיב ולספק מידע אודות כמויות החיסונים שיגיעו, לוח זמנים או סדר עדיפויות לחלוקתם. דוברת מנכ"ל המשרד מסרה רק כי "במשרד נעשית עבודה מאומצת ומשולבת להיערכות לקראת קבלה ואחסון מתאים של החיסונים והיערכות לחיסון על פי תעדוף חיסון שנעשה על ידי הצט"מ (צוות הטיפול במגיפות — א"פ) ומדענים נוספים". פקידי ממשלה בכירים שהתבקשו לשפוך אור בסוגייה ביקשו לא להישאל בנידון.

חשש מניהול שני מערכי חיסון במקביל

"מדובר בלוגיסטיקה מורכבת יותר מכל מבצע חיסונים שנערך עד כה", מציין דודסון, שלמרות האופטימיות שהוא משדר מפציר בציבור לא להיות שאנן. "אין כאן צפירת הרגעה", הוא מדגיש, "השפעת תגיע אלינו במחצית השניה של חודש דצמבר ותגיע לשיא בינואר־פברואר, כשהקרונה תהיה בעלייה — מתונה אבל עלייה. לכן צריך מאד להיזהר, ואני מבין את המדינה שעוצרת את פתיחת המשק. היה די ברור שהתחלואה תעלה כי כך מתנהגת מגיפה. ובהינתן שהמגיפה מתגברת ושהשפעת טרם הגיעה לכאן במלוא עוצמתה, עדיין חייבים להיות מאוד זהירים. חייבים לשמור על המוכנות ואסור להרפות".

הקריאה לשמור על עירנות וזהירות והחשש מפני רצון הציבור לחזור מהר מדי למציאות שלפני הקורונה קשורה גם לצורך להמתין ולהתרשם מיעילות החיסונים החדשים. שאלת המפתח היא האם התגובה החיסונית תישמר בגוף המחוסן למשך שנה לפחות, מה שיאפשר להפוך את החיסון לקורונה לעוד זריקה שגרתית שניתנת בדומה לחיסון נגד שפעת. עם זאת, אם אפקטיביות החיסון תתגלה כקצרת טווח, בת חודשים בודדים, מערכות הבריאות יצטרכו לחשב מסלול מחדש ולהמתין לפיתוח חיסון אחר או להסתפק בשלב זה בחיסון של צוותים רפואיים ואוכלוסיות בסיכון גבוה.

שאלה נוספת הקשורה לאפקטיביות החיסון עוסקת בתופעות הלוואי של נטילתו. "אמנם אין לנו תמונת מצב של תופעות הלוואי לאורך זמן, אבל מהיכרותנו עם חיסונים לווירוסים, אין להם כאלו", אומר דודסון. אלא שככל שמתפרסם מידע רב יותר על הניסויים הקליניים בחיסונים של פייזר ומודרנה גוברת ההבנה כי הם מלווים בתופעות לוואי. אלו אמנם שגרתיות למדי כתחושת עייפות, כאבי ראש או כאבי שרירים, אך כשהתוכנית היא להעניק את החיסונים בו־זמנית לאנשי צוותים רפואיים עולה חשש ממחסור חמור בעובדים, לפחות בימים הראשונים לאחר מתן החיסון. אתגר זה עלול להיות דרמטי במדינות שמתמודדות בימים אלו עם גל שני של נגיף הקורונה, כל שכן ארה"ב שהתמותה בה הגיעה בשבוע שעבר לשיא של אובדן חי אדם מדי חצי דקה. כדי להתמודד עם החשש מגובשים בימים אלו מודלים למתן חיסונים, כמו חיסון עובדי בתי החולים בסיום המשמרת, כך שתופעות הלוואי יפקדו אותם בימים הבאים כשהם לא נדרשים להתייצב לעבודה.

תופעות הלוואי קצרות הטווח של החיסון נדמות כמתגמדות לעומת הסוגיה של הפגיעה ארוכת הטווח של נגיף הקורונה, שזוכה לאחרונה ליותר ויותר תהודה. "אנו לומדים כעת על תופעות לוואי שחווים מחלימים מהנגיף, וזה סיפור ענק בפני עצמו", אומר דודסון. "זה משהו שלא קיים בשפעת או במחלות ויראליות אחרות, שאחרי שהן מסתיימות העניין נגמר. יש פה חידוש של תופעות לוואי ארוכות טווח שעלולות לפגוע באיכות החיים של המחלימים לטווח ארוך. לא ידענו על כך, ועם הזמן יודעים יותר. כעת מבוצע מחקר רב בנושא. יש לנו מרפאות למחלימים, שם עורקים אחר ההשלכות שאינן נוירולוגיות בלבד אלא גם למשל קרדיולוגיות, ומטפלים בהן. מדובר על אנשים שלמעשה כבר החלימו מהנגיף ויש להם נוגדנים בדם".

על רקע ממצאים אלו והגעתו של החורף, דודסון מדגיש את החשיבות הגוברת לדבריו בנטילת חיסון נגד שפעת מוקדם ככל האפשר, לפני תחילתו של מבצע חיסון נגד נגיף הקורונה. "חיסנו יותר ממיליון איש נגד שפעת, שזה כפול מבתקופה המקבילה אשתקד", הוא אומר, "יש לנו במחסנים עוד מיליון מנות ואנחנו מפצירים בכולם שיבואו להתחסן. חיייבים להתחסן לפני שהשפעת פה וזה נכון לכולם, ללא קשר לגיל או למחלות רקע.

"חייבים לחסן נגד שפעת כמה שיותר אזרחים לפני תחילתו של מבצע החיסון נגד קורונה, כדי למנוע כמה שניתן ניהול של שתי מערכות במקביל. אנחנו מדברים על חיסון שפעת עכשיו בדצמבר, ובינואר נתחיל כבר עם חיסוני קורונה. מוטב לנהל כמה שפחות חפיפה. בסך הכל מדובר בזריקה קטנטנה שיכולה לא רק למנוע מחלה לא נעימה אלא בעיקר תחושה מאד לא סימפטית, שבה החולה מפתח סיפטומטים שזהים לשפעת ולקורונה, והוא לא יודע אם מדובר ב'סתם' שפעת או בקורונה. אין צורך שנגיע לשם".