"הבנתי שהקהל הוא נושא ההופעה, הטירוף והאנרגיה שלו חסרים לי עכשיו"

בקליפ לשיר "להתעורר" ששחרר היוצר והמפיק המוזיקלי עטר מיינר לפני חצי שנה הוא מהלך ורוקד בין קברים בהר המנוחות בכניסה לירושלים. בבגדים לבנים וכיפה שחורה המעטרת את ראשו הוא נע בין ריקוד בקצב הביט לתנועות המזכירות תפילה. מיינר, אשף השילובים, שוזר ביצירתו היפ הופ וחסידי, פסנתר ואלקטרוני, מזרחי ומערבי, סקס ואמונה. "זה חלק מהעניין, אני שר גם 'רוצה להיות מעליך' וגם שירים כמו 'אבא מעליי'. זה הקטע".

היוצר והמוזיקאי גלעד כהנא הכיר את מיינר לפני חמש שנים כשהתחילו לעבוד יחד במופע “חתירה אל ההווה”, שבו כהנא מאלתר על ביטים, ובשנה שעברה כתבו יחד את “יש לי חור בלב בצורה שלך” של ג’ירפות. על מיינר הוא אומר: “מהרגע הראשון שראיתי אותו, היה ברור לי שיש פה כוכב גדול. יש בו אהבה משוגעת למוזיקה עם סקרנות ומשיכה להמון דברים: מג’ז אתיופי, דרך ביטים מכל מקום ועד שירי רגש טהורים. הוא נע על הציר בין סקרנות וחקירה מוזיקלית בלתי נגמרת ויכולת ללקט מכל מקום וגם לחפש כל הזמן את הלב, וזה נותן לו המון יתרון. הוא רוצה לתפוס את הלב אבל מרטיט אותו עם הביט, זה שילוב שקשה לעמוד בו”.

"להתעורר" הוא הסינגל הראשון שיצא מאלבומו השני של מיינר שבדרך. אחריו הגיע "סיבה לאהוב" שיצא בסגר השני, ובחודש הבא ייצא האלבום כולו: "לילה טוב". “האלבום”, הוא אומר, "נולד ממש מתוך התקופה הזאת והוא מדבר על אהבה, בדידות ואמונה. הוא קצת יותר דיכאוני, אבל הוא מרגיש לי יותר אמיתי".

עטר מיינר צילום: שי טרא ליטמן

מי שצופה בקליפ לא יכול להישאר אדיש לחורים בקרקפת ובזקנו של מיינר הצעיר. "עניין השיער נבע מסטרס. שנייה לפני הקורונה עזבתי את תל אביב ועברתי לירושלים כדי להוריד לחץ ועשיתי הרבה מוזיקה. נשארתי בה חצי שנה ושם עשיתי חלק גדול מהאלבום שהתחלתי עוד לפני הקורונה”.

הקורונה גם האיצה את תהליך ההתחזקות של מיינר. עם שירים שנושאים שורות כמו "העיקר זה לא לפחד, העיקר לבטוח בה'". "להתחזק זו מילה מצחיקה, אבל כן, אפשר להגיד, הקורונה מעוררת את זה לגמרי: אני מאמין שמי שמנהל את העולם אלה לא ראשי הממשלות, לא טראמפ, לא ביידן ולא ביבי, אלא הקדוש ברוך הוא, וזה מנחם ומרגיע אותי".

ניסית להמציא את עצמך מחדש בקורונה?

"בגלל שאני מפיק ועושה מוזיקה, יש לי יחסית עבודה גם בתקופה הזאת: עשיתי מוזיקה לסדרה 'הטבח' ב־yes והתמקדתי בתחום של ההפקה. אבל אני מאוד מתגעגע לבמה. לפני שנתיים נפתח בפניי העולם הזה עם הופעות שכל הכרטיסים שלהן נמכרו בבארבי, זה עולם מטורף וגבוה כמו היצירה. הבנתי שהקהל הוא הנושא של ההופעה, הוא שר בטירוף, והאנרגיה הזאת והקשר איתו מאוד חסרים לי".

מיינר (29) נולד וגדל בעמוקה שבגליל, הכי רחוק מהסצנה התל־אביבית, וב־2018, עם צאת אלבומו הראשון הנושא את שמו, נהפך לאחד היוצרים המדוברים וזכה לשבחי הביקורת. הוא שיתף פעולה עם דור 3 וראסטה חי, הופיע ועבד עם גלעד כהנא, שאיתו גם כתב והלחין את "יש לי חור בלב בצורה שלך" של להקת ג'ירפות, עם עדי קיסר ואפילו עם יובל שם־טוב (“יובל המבולבל”) שאיתו הוציא גרסה מחודשת ל"הדרך שלי". "הלכתי לשמוע הרצאה שלו למבוגרים ונדלקתי עליו ואז עשינו את השיר ‘הדרך שלי’. הוא התארח בהופעה שלי בבארבי וזה היה מדהים כי חלק מהקהל אלה בני נוער שבאו בשבילי אבל גדלו עליו".

השנה מיינר גם הקליט עם ריף כהן את "רקמה אנושית אחת" לפרויקט צו השעה והפיק איתה את אלבומה החדש “Quelle Heure Est-lI”. כהן היתה נשואה לאחיו מעצב האופנה הד מיינר. "זה משהו שרציתי לעשות כל החיים. הופעתי איתה הרבה והיא דמות מאוד משמעותית בהתפתחות המוזיקלית שלי. למדתי ממנה המון".

זה התחיל בתיכון בעמוקה, מקום קטן ומבודד, מלא השראה שהותיר לו גם זמן פנוי. הוא תפס גיטרה, כתב שירים, נכנס למחשב ולימד את עצמו מוזיקה והפקה. "אני אוטודידקט, היה לי עולם סודי כזה והשקעתי בזה את כל הזמן שהיה לי. בגיל ההתבגרות זה נהיה קשה יותר לגור במקום מרוחק אבל הקטע עם המרחב, היער הצמוד וזה שחייתי בטבע נתן לי המון מקום לעולם הפנימי ולדמיון. פשוט חקרתי מוזיקה בכוונה להיות מפיק, ואז התחלתי לכתוב. אחד השירים הראשונים היה ‘את’, וכשהוצאתי אותו, זה נדלק די מהר. ורצתי עם זה".

עתה שמו הולך לפניו בתעשיית המוזיקה והוא מקבל לא מעט פניות להפיק ומאמין שיתחיל בקרוב שיתופי פעולה חדשים. האם הוא חושב על עבודה מעבר לים? "כמפיק אני חושב על זה וזו ההתמחות המקצועית שלי, אבל כזמר אני שר בעברית ומה שמעניין אותי זה עדיין הקהל הישראלי".