הפרידה מלפידות סייעה לשיכון ובינוי לחסוך 89 מיליון שקל

הפרדת הכוחות השתלמה לסיידוף: מנכ"לים עם שכר נוצץ ויוקרתי שווים הרבה כסף לחברות הציבוריות, לפעמים אפילו כשהם עוזבים אותן. שיכון ובינוי נפרדה ביוני האחרון מאייל לפידות שכיהן בתור מנכ"ל במשך שנה.

על פי הסכם העסקתו, שעורר סערה ציבורית רחבה, התגמול של לפידות בשיכון ובינוי הורכב משכר בסיס, בונוסים ואופציות בשווי של 44 מיליון שקל, בעלות שכר כוללת של של 84 מיליון שקל למשך 5 שנים. ולפי דו"חות הרבעון השלישי של שיכון ובינוי, שפורסמו אתמול, הפרידה בין הצדדים סייעה לחברה שבשליטת (47%) נתי סיידוף לחסוך סכומים לא מבוטלים.

מימין: אייל לפידות ונתי סיידוף צילומים: פאביאן קולדורף, אוראל כהן

לפי הדו"חות, הוצאות הנהלה וכלליות של שיכון ובינוי ירדו ב־26.2% לעומת הרבעון המקביל, ל־84.4 מיליון שקל, וב־25% בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה, ל־267.6, ירידה של 89 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה. עלות שכרו של לפידות ב־2019 עמדה על 24 מיליון שקל, והיא כללה תשלום קבוע של 4.5 מיליון שקל, בונוס של 2 מיליון שקל ותשלום מבוסס מניות של 17.5 מיליון שקל.

השפעת השכר של לפידות

בדו"חות החברה לא נכללה התייחסות ישירה להשפעה של עזיבת לפידות את החברה, אך הירידה החדה בסעיף הוצאות ההנהלה וכלליות, מוסברת גם על רקע זה, ובחברה אישרו כי לעזיבתו של לפידות היתה השפעה על החיסכון המדובר. עיקר הירידה בהוצאות הנהלה וכלליות מיוחסת לסעיף משכורות ונלוות, שהתכווץ ב־61 מליון שקל בינואר־ספטמבר לעומת התקופה המקבילה, וב־21 מיליון שקל ברבעון השלישי.

בדו"ח נכתב כי הירידה בסעיף משכורות ונלוות נובעת "מהתייעלות ארגונית, ירידה ביתרת הפרשה למענקים שנתיים שנרשמה ב־2019 ובעלויות בגין תוכנית תגמול למנהלים והענקת אופציות ומניות חסומות". תרומה נוספת לחיסכון בהוצאות שכר הגיעה ממגבלות קורונה שהוטלו בארץ ובמדינות אחרות שבהן פועלת שיכון ובינוי. שיכון ובינוי פועלת במגוון נרחב של תחומי תשתיות, בנייה וזכיינות. לחברה גם פעילות אנרגיה מניבה ופרויקטים בייזום בתחום בהם הקמת פרויקט אנרגיה שאובה בהיקף של 300 מגה־ואט בארץ (גלבוע).

תרומת החברות הכלולות

ההכנסות של שיכון ובינוי ירדו ב־4% לעומת הרבעון המקביל, ל־1.55 מיליארד שקל, והירידה בהוצאות ההנהלה והכלליות, מצטרפת לירידה בהפסדים בחברות מוחזקות שסייעו לחברה לרשום רווח תפעולי של 92 מיליון שקל מול הפסד תפעולי של 10.5 מיליון שקל ברבעון.

החברה רשמה רווח תפעולי של 327 מיליון שקל בינואר־ספטמבר, ירידה של 60% ביחס לתקופה המקבילה שבה נרשם רווח חד־פעמי של 585 מיליון שקל שנבע ממימוש מניות ADO שהניבה רווח חד־פעמי. בשל רווח חד־פעמי זה נרשמה גם קריסה של 93% ברווח הנקי בינואר־ספטמבר, ל־29.6 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של קצת יותר מ־402 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

עם זאת, שיכון ובינוי רשמה מגמת שיפור כאשר ההפסד המיוחס לבעלי המניות ירד ל־24.1 מיליון שקל, לעומת הפסד של 62.3 מיליון שקל ברבעון המקביל, כאשר מרבית השיפור מיוחסת לירידה בהוצאות ובהפסדי החברות הכלולות.

צבר ההזמנות של עבודות קבלניות צמח מ־12.3 מיליארד שקל בסוף השנה שעברה ל־12.8 מיליארד שקל בסוף הרבעון השלישי, בעיקר בזכות סולל בונה שפועלת בתחום התשתיות בארץ. פעילות זו יצרה הכנסות של 792 מיליון שקל ברבעון, ושיעור הרווח הגולמי שלה בינואר־ספטמבר עמד 8.5% לעומת 4.9% ב־2019. סולל בונה הוסיפה לחברה צבר עבודות כאשר זכתה במכרז להקמת פרויקט קריית המודיעין לצבא, בעלות הקמה של 5 מיליארד שקל שיוקם במשך 5 שנים.

לא התרגשה מהעזיבה

עזיבת אייל לפידות את שיכון ובינוי נחשפה לראשונה ב"כלכליסט" ב־17 ביוני, ומניית החברה קרסה ב־23.4% ביומיים שלאחר ההודעה, אולם מאז סיום כהונתו של לפידות בסוף יוני עלתה המניה ב־35%, לשווי שוק של 6.82 מיליארד שקל, כאשר מתחילת השנה היא הוסיפה 5.6% לערכה.

תנאי העסקתו של תמיר כהן, שהחליף את לפידות כמנכ"ל במקביל לתפקידו כיו"ר, נותרו כשהיו, אך היקף המשרה שלו גדל מ־85% ל־100%. כהן משך ב־2019 תגמול בעלות של 17.25 מיליון שקל שהורכב משכר של 2.5 מיליון שקל, בונוס של 2.21 מיליון שקל ואופציות בשווי של 12.5 מיליון שקל. לשיכון ובינוי 5 סדרות אג"ח בהיקף כולל של 4 מיליארד שקל, שנסחרות בתשואה לפדיון של 2.2%-1.5%.