תשלומים אחר המוות: משרתי הציבור שכחו מהציבור

בסוף השבוע חשף "כלכליסט" כי כמה אוניברסיטאות ממשיכות לשלם קצבאות לפנסיונרים שלהן גם אחרי מותם. הסיבה הפרוזאית לבזבוז המשווע של כספי ציבור, בניגוד לחוק, היא שהן פשוט לא יודעות שהפנסיונרים נפטרו. רשות האוכלוסין, שמחזיקה אצלה את המידע על מותם של אזרחי ישראל, הפסיקה לעדכן את האוניברסיטאות.

כעת עתרו כמה אוניברסיטאות נגד רשות האוכלוסין ונגד מה שהוא דוגמה מופתית למגזר ציבורי אשר איבד עניין בשמירה על האינטרס הציבורי - שבמקרה הזה הוא חיסכון של מיליוני שקלים בשנה.

הרשות החליטה יום אחד שאינה מוכנה יותר לקבל רשימת שמות של פנסיונרים (עם פנסיה תקציבית) מהאוניברסיטאות ולדווח להן מי מהם נפטר. הסיבה? צו הפרטיות. כנראה שרשות ממשלתית שלמה כשלה להבין כי אין פגיעה בפרטיות בדיווח למעסיק כי פנסיונר שלו נפטר. למרות זאת משרד המשפטים במקום למצוא פתרון מצדד בטענה ההזויה.

האוניברסיטה העברית צילום: ויקיפדיה

המחדל כפול, לא רק שהרשות ומשרד המשפטים התייחסו במבט בירוקרטי ונטול הקשר לצו, אלא שגם לא טרחו למצוא פתרון ושלחו את האוניברסיטאות לבית המשפט, לבזבז עוד כספי ציבור. יש פתרונות ששני הגופים יכלו לנקוט, כמו להעביר את המידע דרך גוף ציבורי, או לקדם בעצמם תיקון מזורז לצו הפרטיות. במקום זה משרד המשפטים דרש נימוקים מהאוניברסיטאות והרשות לא ענתה רשמית לפתרונות שהציעו.

מה עם הקופה הציבורית? זה לא בעיה שלהם. אפשר לראות בזה חיבוק דוב של המגזר הציבורי לציבור עצמו. עם אפס שיקול דעת ואפס מחשבה יצירתית. הנה עוד סיבה לכך שצריך לנצל את הקורונה לרפורמה שתייעל ותשפר את השירותים שעולים לנו מאות מיליארדי שקלים בשנה.