למה קשה לפרגן לכוכבים של ה-NBA ומדוע זה הולך להשתנות בקרוב?
אוהדים זועמים על שחקנים שעוזבים את קבוצתם עבור כסף, ומכנים את כוכבי ה-NBA "חמדנים" בגלל הרבה סיבות שלא קשורות לנאמנות. עם זאת, הידרדרות המצב הכלכלי בארה"ב משנה גישות ומגבירה את ההבנה ביחס למקום ממנו הם הגיעו. ראו את המקרה של פרד ואנווליט
- היסטוריה: דני אבדיה נבחר במקום התשיעי בדראפט ע"י וושינגטון
- בדרך לגמר: "רוחו של סטיב נאש" עוברת מדור לדור ב-NBA
- בניגוד לשחקני ה-NBA: לכדורגלנים הישראלים אין אג'נדה חברתית או ספורטיבית
פרד ואנווליט ומאמנו ניק נרס צילום: Dan Hamilton
ביום החתימה על חוזהו החדש "צייץ מחדש" את הציוץ ההוא מ-2016 עם תוספת של שלושה אימוג'ים של שקי דולרים.
ההצלחה הפיננסית של ואנווליט והציוץ המחודש לוותה בפרגון מפתיע מכל מי ומי ב"טוויטר NBA", אחת מהקהילות הגדולות והרועשות ביותר ברשת החברתית. ועדיין, ואנווליט ביקש-התבדח ואמר לעיתונאים: "עכשיו, אל תשנאו אותי בגלל הכסף הגדול שאני ארוויח".
ואנווליט גדל בברוקפורד, אילינוי - מקום עני, אלים ומלא בסמים. כשהיה בן 5 אביו נרצח - אחד מזיכרונותיו הראשונים היה הבכי של קרובי המשפחה לאחר שקיבלו את ההודעה.
אביו החורג היה שוטר שלקח אותו להתאמן בכדורסל כל יום ב-5:30 בבוקר. הוא הגיע לקולג' קטן, נלחם על כל דקת משחק בשיניים ובציפורניים וכיום, כאמור, הוא סיפור הצלחה מדהים - במיוחד לאור העובדה שהוא בגובה של אדם ממוצע.
פרק ואנווליט צילום: instagram / fredvanvleet
אז אולי בגלל זה הפרגון המפתיע.
"למה כל שחקני ה-NBA חמדנים"
בשבוע האחרון שחקני NBA שהיו ללא חוזה (פרי אייג'נטס), חתמו על חוזים בשווי של יותר מ-1.6 מיליארד דולר ורובם ממש לא זכו לפרגון דומה. כמו תמיד.
המילים "חמדנות" ו"שחקני NBA" הופיעו יחדיו מאות אלפי פעמים בחיפושי גוגל, בפורומים שעוסקים בליגה דסקסו על השאלה "למה כל שחקני ה-NBA חמדנים", באתרים כגון בליצ'ר ריפורט ועיתונים כגון סולט לייק טריביון הכריזו ש"שחקני ה-NBA חמדנים" ואף "שכחו מאיפה הם מגיעים".
בעבר סטודנטים באוניברסיטאות כתבו מאמרים על "החמדנות של שחקני ה-NBA" ואפילו הוקמה קבוצת פייסבוק בשם Greedy ass players who don't give a shit about their fans.
חלק מהכעס מובן. אוהדים, מן הסתם, זועמים על הפורוורד ש"קיבל מאיתנו 100 מיליון דולר והלך לקבל 110 מיליון דולר גם מקבוצה אחרת". אבל טוקבקיסטים רבים כותבים ש"הסכומים שהם מרוויחים מגעילים" ובכל פעם שיש מעצר של שחקן NBA - וזה קורה לפחות פעמיים בפגרה, יש אפילו אתר שאוסף את כל המעצרים של שחקני הליגה, nbacrimelibrary.com - יהיה מי שיכתוב: "אמרנו לכם, אלה רק בנדיטים עם הכסף".
ושוב, זה ברור שהאוהדים, ברובם, עדיין בעד המעסיקים, כלומר הקבוצות, ולא בעד השחקנים. בכל זאת, הרוב עדיין אוהדים את הקבוצות ולא את השחקנים. אבל זה משתנה, צעירים נוטים לאהוד אנשים ולא מוסדות.
והעניין הוא שכמעט כל שחקן ב-NBA הגיע לליגה בזכות הקרבה עצומה, עבודה קשה ורבים מהם יצאו מסיטואציות דומות לאלו שחווה ואנווליט הצעיר. כמעט כולם זכאים לאותו "פרגון" בדיוק. אפילו אם הם 2.06 מטר ולא 1.83 מטר.
"הם רק רואים את התוצאות, הם לא רואים את החפירה לזהב ולא כל מה שנוצץ הוא זהב", הסביר ואנווליט בטוויטר.
אותם כוכבים "חמדנים" הם אנשים שעברו קשיים שרוב בני האדם לא שורדים ובטח לא פורחים מתוכם.
לברון ג'יימס חוגג אליפות. גדל בעוני מחפיר צילום: איי אף פי
לברון ג'יימס גדל בעוני מחפיר ליד גינת משחקים שמדי פעם היו צריכים לפנות משם גופות של אנשים שקפצו מהגשר מעל. ג'ימי באטלר היה הומלס כנער בגלל שאימו זרקה אותו מהבית. קווין דוראנט היה בן 9 אביו עזב את המשפחה והוא גדל באזור מוכה קראק ואלימות עם אמא שהולכת לישון רעבה. כשדוראנט היה בן 13 דודתו מתה בביתה - ככל הנראה מאחר שלא היה לה כסף טיפול רפואי ודוראנט הצעיר ישן לצד גופתה במשך שעות עד שמצאו מי יפנה אותה.
"בהתחשב במקומות שמהם באנו, זה נס שיש אפרו־אמריקאים שהם מתפקדים בליגה”, כפי שאמר צ'ארלס בארקלי, כוכב NBA לשעבר שבעצמו גדל בשכונת עוני.
ואכן, רוב שחקני ה-NBA הם יוצאי הדופן. הם אלו ששרדו. הם אלו שהצליחו נגד כל הסיכויים. היו נגדם הרבה מאוד אלמנטים.
בעיות נפשיות בהתאם למיקום העשירון
ב־2001 המרכז לשליטה במחלות בארה"ב (CDC) חקר יותר מ־17 אלף אנשים כדי לקבוע עד כמה האמריקאים סובלים מחוויות ילדות שליליות (ACE - adverse childhood experiences) כגון אלימות, התעללות נפשית, פגיעה מינית, גירושי הורים, התאבדות הורים/קרובי משפחה, מוות של קרובי משפחה, פשע שפוגע במשפחה, בן משפחה בכלא, מחלת נפש של קרוב משפחה ואירועים אחרים שעשויים להיחשב טראומטיים.
מה שגילו ב־CDC הוא ששני שלישים מהציבור האמריקאי סבלו ממקרה ACE אחד עד ארבעה עד גיל 10. פסיכולוגים יאמרו שאם לא מתמודדים עם המשקע שאירוע מותיר בנפש הילד, הוא עלול להפוך לפצע שיכול להחריף בתקופת ההתבגרות.
ילדים שסבלו מאירועי ACE רבים יסבלו יותר מבעיות התפתחותיות, מבעיות נפשיות וגם מהתמכרויות שונות. מחקרים חדשים מוכיחים שתנאים סוציו-אקונומיים קשים בילדות מגבירים את הסיכוי לבעיות נפשיות.
מן הסתם, כשיש פחות ביטחון כלכלי, תזונתי ובריאותי, הסכנה בחשיפה לאירועים טראומטיים גדולה בהרבה: 25.2% מהילדים שנולדו להורים מהעשירון התחתון פיתחו בעיות נפשיות עד גיל 37, זאת בעוד שרק 13.5 ילדים מהעשירונים הגבוהים פיתחו בעיות דומות עד גיל 37.
לפי המחקר של ה-CDC, אפרו־אמריקאים סובלים יותר מאירועי ACE בגלל המצב החברתי שרבים מהם נמצאים בו. בהתחשב בכך שכמעט 80% משחקני ה־NBA הם אפרו־אמריקאים, רבים מהם מגיעים מהשכונות הכי קשוחות בארה"ב, אז מן הסתם גם הם יסבלו מבעיות נפשיות.
NBA. לא פחות מ-40% מהשחקנים סובלים מבעיה נפשית כזו או אחרת צילום: אי אף פי
לפי החישובים של אנשי הליגה, לא פחות מ-40% מהם סובלים מבעיה נפשית כזו או אחרת.
המוביליות החברתית, שכביכול הקפיטליזם מקדש, הינה - ברוב מוחלט של המקרים - אשליה.
אז כששחקן NBA - שחור מרקע עני שלא היה אמור להרוויח כל כך הרבה כסף בחייו אלא להיות בכלא - מעדיף כסף על פני הישארות במקום עבודה "שהראה לו נאמנות", אנשים שפשוט לא מבינים או מסרבים להבין מאיפה הוא מגיע קובעים שהוא "חמדן".
הם רואים רק את התוצר המוגמר שהוא ולא את הדרך שעבר. הם חושבים שהוא צריך להגיד תודה על כך שמשלמים לו כדי לעשות מה שהוא אוהב ולא, חלילה, לרצות עוד.
התורים לאוכל מזכירים את ברית המועצות
ואולי, רק אולי, הגישה הזו משתנה בזכות הקורונה ואולי תשתנה עוד יותר בזכות בחירתו של ג'ו ביידן לנשיאות.
באוניברסיטת נורת'ווסטרן בדקו את הגישה של אמריקאים לעוני באפריל 2019 ואז במאי 2020. מה שהם גילו זה "שינוי בגישה הממוצעת לעוני בקרב אמריקאים".
אם באפריל 2019 סימולציות שערכו באוניברסיטה הראו שהאמריקאי הממוצע מאשים את העניים בכך שהם עניים - לא עבדו קשה מספיק או לא יצרו לעצמם את המזל וכו' - אז במאי 2020 האמריקאי הממוצע טוען שעוני הוא באשמת "גורמים חיצוניים".
חסרי בית בארה"ב. העניים החדשים של הקורונה צילום: רויטרס
"בעבר חוסר השוויון באמריקה היה דאגה קטנה למדי עבור האמריקאי שלא זיהה את הסיבות לעוני", לפי החוקר דילן וויוואד. "אבל אנחנו רואים בסימולציות של פחות מ-10 דקות שינוי בגישה והבנה גדלה שעוני הוא לרוב תוצאה של דברים שאין עליהם שליטה וזה העלה את הדאגה מחוסר שוויון".
הקורונה שהכתה בארה"ב סיפקה הזדמנות נדירה לבדוק את את הממצאים "בשטח" וזה מה שעשו החוקרים, שגילו את שינוי הגישה וקישרו אותו לכך שרבים מהנשאלים הבינו שהם במרחק מגפה אחת מאבטלה, עוני ואפילו רעב. או בקיצור, תורי הרכבים לקבלת מזון מעמותות צדקה לפני "חג ההודיה" לא מלאים באנשים "עניים" אלא באנשים שהפכו לעניים.
לפי עמותות צדקה באטלנטה, ג'ורג'יה, כמעט 50% מהאנשים בתורים הם "רעבים חדשים" ומחלקי המזון מספרים על כך שהשבוע חילקו מזון לאנשים שעד לפני כמה חודשים היו מחלקים מזון לנזקקים בעצמם.
יותר אנשים, לפתע פתאום, מבינים, טיפה יותר, מאיפה מגיעים רוב כוכבי ה-NBA.
ייתכן שהקורונה הזו היא אימון עצום באמפתיה.
