חשד: אסטרהזניקה טעתה בניסוי בחיסון לקורונה; צפוי עיכוב באישור

השמחה לאחר ההודעה השבוע, על תוצאות מעודדות בחיסון של אסטרהזניקה ואוניברסיטת אוקספורד, כנראה היו מוקדמות. על פי דיווחיה, נצפתה יעילות של עד 90% לחיסון. כאשר ניתנו שני מינונים מלאים של החיסון בהפרש של חודש זה מזה, הגיעה יעילות החיסון ל-62% בלבד. היעילות הממוצעת של הניסוי בשתי הקבוצות הללו הגיעה ל-70.4%. 

אולם כעת נראה כי הייתה טעות קריטית במינונים שניתנו לנסיינים. מה שהוביל לכך שמדענים ומומחים אומרים כי הטעות הזו פגעה קשות באמינות התוצאות ובאפשרות כי החיסון אכן יקבל את אישור החירום בקרוב, כפי שציפו בחברה. 

החיסון של אסטרהזניקה לקורונה צילום: רויטרס

הניו יורק טיימס מפרסם כי התוצאות שהראו כי דווקא חצי ממינון החיסון שניתן למחוסנים, שנמצא יעיל יותר מהמינון המלא, מקורו בטעות שלא הייתה אמורה להתרחש בפרוטוקול המקורי. רק לאחר פרסום התוצאות, הודתה החברה כי המהלך נבע מטעות בתחילת הניסוי ולאחר שחוסנו במינון השגוי כאלפיים איש, שבו לפרוטוקול המקורי של המינון המלא, שהראה דווקא יעילות מופחתת.

בכתבה עלו שאלות נוספות בדבר אמינות המחקר ותהיות שעלו מתוצאותיו, ובהן כיצד אפשרי שדווקא מינון נמוך יעיל יותר ממינון גבוה, אף שלרוב בחיסונים התגובה מתרחשת הפוך – ומינון גבוה יותר מביא לתגובה עוצמתית יותר. בתוך כך, מסתבר שלא נמסרו פרטים רבים על המתחסנים ובהם גילאי אלה שקיבלו את המינונים השונים.

השאלות הקריטיות עלו כבר בסוף השבוע, כשהחברה הכריזה בתחילת השבוע כי החיסון מתוצרתה יעיל עד 90 אחוזים, וכי כאמור במינון המלא יעילותו היתה נמוכה מכל שאר החיסונים והגיעה ל-62%, בעוד שיעילותו במינון החצוי הייתה 90%. היעילות הממוצעת שהתקבלה הגיעה ל-70% בלבד. מנגד, שאר החיסונים – של מודרנה, פייזר וספוטניק 5 הראו יעילות של 95% ויותר.

גורמים בחברה, הסבירו כי מדובר היה בתחילת הניסוי בטעות כאשר 2,800 משתתפים קיבלו את המינון הנמוך, חצי מהמינון הנדרש. משהבחינו בחברה בטעות שדווחה, הועלה המינון לשאר 8,900 המשתתפים באותו מרכז רפואי למינון המלא. כאמור, המינון הנמוך דווקא, התגלה באופן פרדוקסלי כיעיל יותר, אך בחברה עד עתה לא יודעים להסביר את התוצאות.

גם מידע מכריע נוסף היה חסר בפרסום הראשוני: החברה מסרה כי הניתוח המוקדם התבסס על 131 מקרי Covid-19 סימפטומטיים שהופיעו בקרב משתתפי המחקר. אך בחברה לא פירטו כמה מהמקרים הללו נמצאו בכל קבוצת נחקרים: מי מהם היה בקבוצה ההתחלתית שקיבלה את המינון השגוי, ומי בקבוצה שקיבלה את המינון המלא.

סטפני קקקומו, דוברת מינהל המזון והתרופות האמריקני, סירבה להגיב לבקשת הניו יורק טיימס לשאלה האם הטעות במינון תפגע בסיכוי של החברה לקבל אישור, אך הוסיפה כי היא מצפה שהחיסונים שמוגשים לאישורים יהיו יעילים בלפחות 50 אחוז במניעה או הפחתת חומרת המחלה – מה שאסטרהזניקה כבר הוכיחה.

מניית אסטרהזניקה צנחה השבוע בשיעור של כחמישה אחוזים, בעוד מדדי המניות של שאר החברות המתחרות טיפסו לשיאים. אנליסטים סבורים כי המשקיעים מאוכזבים מהתוצאות, במיוחד בהשוואה לתוצאות החיסונים האחרות שהראו יעילות גבוהה בהרבה. זאת, למרות היתרונות היחסיים של אסטרהזניקה, שהחיסון מתוצרתה יהיה יעיל הרבה יותר, וקל לשינוע כיוון שאינו מצריך הקפאה עמוקה.