פרשנות
דייגו מראדונה: מורשת מפוארת, עם הערת אזהרה
הכדורגלן האגדי, שמת היום בגיל 60, אמנם הצליח לצאת מהעוני - אבל הילדות הקשה בשכונת הפחונים בבואנוס איירס הותירה בו צלקות נפשיות שאף אחד לא טיפל בהן - והיו רבים שניצלו זאת
דייגו מראדונה, שמת היום בגיל 60,
נולד למשפחה קתולית מרובת ילדים בוויה פיוריטו, שכונת פחונים בבואנוס איירס. "ירד יותר גשם בתוך הבית מאשר מחוץ לבית", סיפר הכדורגלן האגדי, שגדל בעוני מחפיר, ללא מים זורמים ובבית קטן ומתפרק יחד עם הוריו, ארבע אחיותיו הגדולות ושלושת אחיו הקטנים.
מראדונה מניף את גביע העולם ב-1986 צילום: איי פי
מראדונה צילום: אי פי אי
רגע השפל. מראדונה לאחר שנתפס בשימוש בסמים ב-1991. מאחור: מאמן ארגנטינה קרלוס בילארדו צילום: איי פי
מחוץ לביתו, על כבישי עפר שהפכו לבוץ סמיך בכל גשם, הוא שיחק כדורגל מגיל 3 - אז קיבל במתנה מדודו את הכדורגל הראשון שלו. כדור, שלפי האגדות שמראדונה הפיץ בעצמו, הכניס אותו לצרות אדירות.
"יום אחד רדפתי אחרי כדור, הייתי צעיר מאוד, ונפלתי לתוך בור שופכין", כתב באוטוביוגרפיה שלו. "החרא הגיע לי לצוואר, אבל לא ניסיתי לצאת החוצה, המשכתי לחפש את הכדור והמשכתי לשקוע יותר ויותר לתוך החרא. בסוף, הדוד שלי נכנס פנימה ומשך אותי החוצה. אם לא היה עושה זאת, הייתי מת שם בביב השופכין - כי רדפתי אחרי כדורגל".
מראדונה מניף את גביע העולם ב-1986 צילום: איי פי מראדונה יצא מבור השופכין ומשכונת העוני וכבר כנער הצליח להרוויח כסף מכישוריו הייחודיים וההיסטוריים. "כל מה שרציתי זה לקנות בית להורים שלי, בגלל זה שיחקתי בשביל כסף" הסביר.
הוא השיג יותר מהדירה הצנועה להוריו. הוא נהפך לכדורגלן המפורסם בעולם - אולי המפורסם ביותר בכל הזמנים. אך תמיד נשאר, ברוחו, בנפשו ובסגנון משחקו, ילד שרץ אחרי הכדור. והמועדונים שלו אף פעם לא דאגו לילד, הם דאגו לכדורגלן ואנשים ניצלו זאת.
מבליינים בברצלונה, דרך הקמורה בנאפולי ועד מיליארדרים מפוקפקים מכל פינת תבל (ופידל קסטרו) שהביאו אותו אליהם בשביל גוד טיים, סיפורים ויח"צ.
מראדונה צילום: אי פי אי ההידרדרות הנפשית והבריאותית של מראדונה התחילה במהלך הקריירה שלו. הפאולים הקשוחים הותירו צלקות ופגיעות קשות והוא טיפל בכאבים עם אלכוהול, סמים ובריחה מאחריות של מבוגרים.
בשנים האחרונות, כשחקן לשעבר וכמאמן בהווה, ההופעות הפומביות שלו הובילו, בדרך כלל, לחשש לבריאותו הנפשית והגופנית ואפילו לרחמים. סרטוניו ככדורגלן נהפכו לוויראלים בזכות סרטי תעודה רבים שנעשו עליו ויוטיוב אך גם סרטוניו כאיש שמן ומסומם עשו דרכם לוואטסאפים של כולם.
הוא סבל.
בגיל 60 הוא מת ומותיר אחריו עולם באבל על מראדונה ההוא, הילד עם השיער השחור כפחם, שהצית את הדמיון במדי נבחרת ארגנטינה ונאפולי.
מראדונה, בסופו של דבר, הוא קורבן של עוני אדיר. כן, אמנם הוא יצא ממנו ומשפחתו הסתדרה בחיים אבל דייגו תמיד היה פגיע, נאיבי, לא מטופל.
רגע השפל. מראדונה לאחר שנתפס בשימוש בסמים ב-1991. מאחור: מאמן ארגנטינה קרלוס בילארדו צילום: איי פי מחקר חדש שנערך באוניברסיטת הלסינקי הראה שתנאים סוציו-אקונומיים קשים בילדות מגבירים את הסיכוי לבעיות נפשיות. 25.2% מהילדים שנולדו להורים מהעשירון התחתון פיתחו בעיות נפשיות עד גיל 37, זאת בעוד שרק 13.5% ילדים מהעשירונים הגבוהים פיתחו בעיות דומות עד גיל 37.
הבעיות הנפשיות הללו מובילות גם לשימוש בסמים, אלכוהול והתמכרויות אחרות, שמקשות על היכולת לתפקד - גם אם יוצאים מהעוני. זה מעגל אכזרי שמקשה על שכבות שלמות.
עוני הוא בעיה שנשארת איתך הרבה זמן אחרי שיצאת ממנה, ומראדונה הוא דוגמה לכך. איש שנגע בגבהים שאף אדם לא נגע בהם לפניו, איש שלקח עיר שלמה (נאפולי) על גבו להישגים היסטוריים, איש שלקח מדינה שלמה על גבו להישגים היסטוריים - אל של ממש עבור רבים.
אבל האליל הזה היה איש פגום, עצוב ובודד, שנוצל כל חייו ולא טופל. ילד שאף פעם לא ממש הצליח לצאת מביב השופכין אליו הגיע בגלל הכדורגל.
מורשתו של דייגו ארמדו מראדונה היא מפוארת וגם מגיעה עם אזהרה לדורות הבאים של הכדורגלנים ובכלל, אנשים: טפלו בעצמכם.
