בנק ישראל: כללים חדשים, טריקים ישנים

בפעם האחרונה שבה כלכלני בנק ישראל פרסמו סקירה פיסקאלית - מסמך המנתח את המדיניות התקציבית של שר האוצר והממשלה - התחוללה מהומת אלוהים. הראשונים חשפו את כל הטריקים והשטיקים ששר האוצר דאז משה כחלון וראש הממשלה בנימין נתניהו השתמשו כדי לייפות את התמונה הכלכלית. הדבר חולל מלחמה בין האוצר לבנק ישראל, שני הגופים המעצבים את המדיניות המאקרו־כלכלית.

בגדול, בבנק ישראל טענו שכחלון הזניק את "הגירעון המבני" – הגירעון שמביא בחשבון רק את ההוצאות הקבועות ואת ההכנסות הקבועות בלי החד־פעמיות. בין היתר, לטענתם, הוא עשה זאת באמצעות תכסיסים חשבונאיים והכנסות חד־פעמיות, למשל מאקזיטים גדולים. כחלון ונתניהו הזניחו את המשמעת הפיסקאלית ולא טיפלו בבור התקציבי בגלל שיקולים פוליטיים - וישראל סיימה את 2019 עם הגירעון המבני השלישי בגובהו במערב, אחרי ארה"ב והונגריה.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון צילום: אלכס קולומויסקי

שנתיים לאחר מכן, במציאות שונה בתכלית, כלכלני בנק ישראל שבו עם סקירה חדשה. בה, הם מודים כי ממשלות ישראל, בעיקר האחרונות, נוטות להתעלם מהכללים הפיסקאליים, לרבות כלל הגבלת הגירעון, וגם מכלל ה"נומרטור", שמבקש לבצע התאמות לפי ההתחייבויות הרב־שנתיות. אלה מחייבות – ללא תוספות הקורונה - קיצוצים של יותר מ־60 מיליארד שקל בשנה הבאה.

בנק ישראל משנה גישה: לאור חוסר הוודאות המוחלט שיצר משבר הקורונה, אין מה לתקן כעת, וכל קיצוץ או העלאת מס עלולים להזיק. לכן, הם קובעים כי רק ב־2022 על הממשלה לבצע "תיקונים": העלאות מסים, קיצוצי תקציב או שניהם. בבנק ישראל מציעים עוד חידוש מרענן ומבורך: במקום שהתאמות פיסקאליות יבוצעו לפי הגירעון הרגיל, הן יבוצעו לפי הגירעון המבני. כך, טריקים כמו שימוש בהכנסות חד־פעמיות לא ישבשו את התמונה האמיתית. מה שבבנק ישראל לא הבינו הוא שאם בראשות הממשלה שתהיה כן ב־2022 יעמוד נתניהו, עם חידוש הכללים יגיעו גם טריקים חדשים.