יו"ר ועדת הביקורת עופר שלח: "אי-מציאת הסדר להעלאת גיל הפרישה לנשים הוא בלתי נסבל"

"חוסר המעשה הזה מוביל לפגיעה מיידית לחוסכים של קרנות הפנסיה הוותיקות, שזה עשרות אלפי אנשים לפחות. הפגיעה הזו בגלל מחדל ממשלתי של אי-מציאת הסדר כולל להעלאת גיל פרישה לנשים, הוא בלתי נסבל, וצריך לטפל בזה על ידי פריסה". כך אמר היום יו"ר ועדת הביקורת בכנסת, עופר שלח בדיון בנוגע לעיכוב קבלת החלטה בנושא גיל פרישה וההשלכות שלו על הקרנות הוותיקות.

לדברי מיכל היימן, נציגת רשות שוק ההון, ההחלטה לא להעלות את גיל הפרישה תעלה ל-5 מיליארד שקל לקרנות הפנסיה הוותיקות, ובכל שנה תעלה עוד ב-200 מיליון שקל. לדבריה "כל פתרון שיינתן לדבר מקובל, בין אם זה שיעלו את גיל הפרישה ובין אם יינתן אות שמשהו קורה, ונקבל אישור שאפשר לדחות. נקבל כל דבר, כרגע אנחנו על סיפה של ההפחתה (תחילת ינואר - ע"מ) וצריך לקחת את זה בחשבון".

ח"כ עופר שלח, יו"ר ועדת הביקורת של הכנסת צילום: דוברות הכנסת, שמוליק גרוסמן

ח"כ שלח שאל את רכז פיננסיים באגף התקציבים, יובל טלר, אם במסגרת התקציב של שמונה הימים ל-2020 ותקציב 2021 מתכוונים לטפל בבעיית הקרנות הוותיקות, וטלר השיב כי "הסוגיה כמובן היא חלק מסוגיה גדולה יותר, העוסקת בהעלאת גיל הפרישה לנשים, יש יתרונות רבים הנוגעים לשכר, תעסוקה, השתלבות בשוק התעסוקה של נשים, יש את נושא הקיזוז של קרנות הפנסיה הוותיקות. השר הנחה אותנו לבחון כלים משלימים, שיתנו מענה מקיף לאותה סוגיה מורכבת, שמשפיעה על אוכלוסיות רבות. תזכיר החוק בנושא גיל הפרישה פורסם באמצע 2018, עכשיו הבחינה נעשית לאור הכוונה לעסוק בסוגיה הזו. השר קיים הרבה התייעצויות, מאחר שהוא רוצה לעסוק בנושא הזה. מאחר ואנחנו בשלבים פנימיים של התייעצויות. כמובן שאם נעלה את גיל הפרישה, זה יהיה במסגרת חוק ההסדרים".

שלח שאל את טלר "למה צריך דיונים קדחתניים? לפני שנים זה כבר נידון בוועדת הכספים, הדבר היה על השולחן באופן ברור. האם יש תפיסה ברורה בעניין מה צריך לעשות בהעלאת גיל פרישה לנשים?"

על כך השיב טלר כי "התקיימה ועדה ציבורית בראשות אמיר לוי, עם ארגוני נשים וגופים מתוך הממשלה, שהמליצה על העלאת גיל הפרישה. השר בוחן מה הכלים שנכון בעת הזו לאמץ ולהרחיב, כדי לתת מענה שלם".

בעוד נציגי האוצר נמנעו מלומר דברים נוקבים וברורים, למרות ההמלצות הקיימות של המשרד שנגנזו, הרי שיואב פרידמן, ממחלקת המחקר של בנק ישראל, דווקא אמר במילים פשוטות את מה שחושבים גם באוצר. לדבריו, "העלאת גיל הפרישה היא דבר חשוב, העניין האקטוארי של הקרנות הוותיקות הוא דווקא הקטן. העניין האקטוארי של הביטוח הלאומי משמעותי יותר". זאת כיוון שהעלאת גיל הפרישה תצמצם את התשלומים של הביטוח הלאומי, שלפי המתווה הקיים יקרוס בעוד כמה עשורים. פרידמן המשיך ואמר כי, "גם הניסיון הראה שהעלאת גיל הפרישה הקודם ל-67 ו-62 הביא לעלייה משמעותית בשיעורי התעסוקה, עלייה בפנסיה בעידן הפנסיה הצוברת, ולעלייה בתוצר. חשבנו שחשוב שזה ייעשה בהקדם, שכן ככל שההסדרה נעשת יותר מוקדם, יותר נוח לפרוס אותה על פני זמן, כך שאנשים שמתקרבים לגיל הפרישה יודעים את גיל הפרישה שלהם. זה לא דבר טוב שמי שמתכננת את הפרישה - ובגיל 55 מצפה לפרוש בגיל 62  - פתאום מזיזים לה את הגיל הזה. יכול להיות שהיא ירדה באחוזי המשרה, אולי כבר פרשה כי חשבה שתסתדר, אבל פתאום זה נהיה יותר זמן. העלאה של חודש-חודשיים בשנה מביאים לכך שמי שקרוב לגיל הפרישה בקושי מרגיש את ההעלאה, אבל בטווח הארוך גיל הפרישה משתנה".