פרשנות
מדוע דווקא החיסון של אסטרזניקה עשוי לשנות את התמונה במיגור הקורונה
החיסון של החברה, בעלת ניסיון מוכח בפיתוח חיסונים, מספק שני היבטים שחשובים להתחסנות גורפת של אוכלוסיית העולם - הוא קל לאחסון והובלה, אבל לא פחות חשוב מכך, החברה מסוגלת לייצר 3 מיליארד מנות שלו כבר ב-2021. וזה עוד לפני שדיברנו על שיטת הפיתוח שלו, שכבר משמשת בחיסונים קיימים
לכאורה הנתונים של חברת התרופות הבריטית אסטרזינקה מאכזבים
מול היעילות הפנומנלית שהציגו הניסויים בחיסון שפיתחו מודרנה ופייזר. "רק" 70% מול 95%. אבל זה לא בהכרח אומר שהחיסונים של פייזר ומודרנה יהיו אלה שישלטו בשוק. החיסון של אסטרה, חברה עם ניסיון מוכח בפיתוח חיסונים, מספק שני היבטים שחשובים להתחסנות גורפת של אוכלוסיית העולם. קודם כל החיסון שלה פשוט לאחסון והובלה שדורש קירור רגיל ונשמר לאורך שישה חודשים ללא הקפאה עמוקה. לא פחות חשוב מכך, החברה הודיעה שהיא מסוגלת לייצר 3 מיליארד מנות שלו כבר ב-2021. מדובר במספר גבוה משמעותית מ-1.3 מיליארד מנות של פייזר ופחות ממיליארד מנות של מודרנה.
חברת התרופות אסטרזניקה צילום: שאטרסטוק
קראו עוד בכלכליסט:
- אסטרזניקה: יעילות החיסון שלנו נגד קורונה - 70%
- ישראל: הבנות עם אסטרהזניקה לרכישת מיליוני חיסונים לקורונה
- אוני' אוקספורד: "חיסון הקורונה שפיתחנו מייצר תגובה חיסונית חזקה בקרב מבוגרים"
חברת התרופות אסטרזניקה צילום: שאטרסטוק
אסטרזניקה גם מתמחרת את החיסון שלה במחירים הנמוכים דרמטית מאלה של פייזר ומודרנה - דולרים בודדים מול עשרות דולרים. כמו כן, אף שהחברה חתומה עם מדינות רבות החל ממדינות האיחוד האירופי, שוויץ ארה"ב, אוסטרליה וגם ישראל, היא התחייבה לספק את החיסונים במחירי עלות בלבד כל עוד נמשכת מגפת הקורונה. אף שחברה עם הכנסות של כמעט 25 מיליארד דולר ב-2019 יכולה להרשות זאת לעצמה, יש בכך אמירה ערכית יפה בתוך הטלטלה העולמית שרק חשפה והדגישה יותר את הפערים ואת עוצמת הפגיעה בין האוכלוסיות החלשות לאוכלוסיות החזקות יותר.
ויש לחיסון של אסטרה עוד יתרון מובהק - סביר להניח שהציבור יחשוש ממנו פחות, מכיוון ששיטת הפיתוח והפעולה שלו כבר משמשים בחיסונים קיימים בניגוד לשיטת ה-mRNA החדשנית שחיסונים המבוססים עליה לא אושרו לשימוש בני אדם עד היום. כמו כן לחברה הבריטית יש כבר חיסון מאושר לשפעת שניתן בהזרקה דרך האף ומיועד לגילאי 2 עד 49. פייזר אמנם גם חברת תרופות מנוסה שפיתחה ומייצרת חיסונים, אך אלה לא נבנו בשיטת mRNA, אלא בשיטות הוותיקות ששלטו בשוק החיסונים עד היום.
החיסון של אסטרזניקה נגד קורונה, שהיה המתקדם ביותר עד שהחברה נאלצה לעצור את הניסוי בעקבות מחלה חמורה שפיתח אחד הנסיינים לפני כחודש, מבוסס על שיטת הווקטור, מעין גרסה מוחלשת שמוזרקת לגוף על גבי וירוס בלתי מזיק אחר והיא מלמדת את הגוף להגיב ולייצר את הנוגדנים הנדרשים. בניגוד להזרקה של וירוס מוחלש או מומת מלא, בשיטת הווקטור, מדובר רק בחלק ממנו הנדרש ליצירת החיסוניות, אך לא מספיק כדי שהגוף יפתח את המחלה עצמה.
בשיטת mRNA מוזרקת לגוף המתחסן מולקולה שיודעת לתת הוראות לייצור החומר התורשתי של הווירוס (DNA) ובתגובת נגד מיידית הגוף מתחיל לייצר גם את הנוגדנים הנדרשים להתמודדות עם הווירוס. שיטת ה-mRNA לכאורה בטוחה יותר משום שהיא לא כוללת הכנסה של הווירוס עצמו לתוך הגוף, בין אם בגרסה מוחלשת או מומתת, אלא רק המידע הגנטי שנדרש להפעלת המערכת החיסונית. עם זאת, עד היום הוא לא נבחן ביכולת שלו לייצר רמה נדרשת של חסינות לאורך זמן.
החיסון של אסטרזניקה, גם אם במינון שמספק הגנה של 70%, וזאת אגב יותר מחיסוני השפעת הרגילים בשוק, עשוי להתברר דווקא כגיים צ'נג'ר אמיתי במאבק בקורונה בזכות נגישותו הרחבה שתבטיח התחסנות של אוכלוסייה רחבה ולא רק האיזורים המרכזיים במדינות העשירות, אליהן יגיעו "חיסוני הבוטיק" של פייזר ומודרנה.
