קניוני הספורט - מהפכת המתקנים בחסות הקורונה
בישראל קיים מחסור חמור של אולמות ומתקני ספורט. דווקא משבר הקורונה ושינוי בהרגלי הצריכה יכולים להוביל לשיפור דרמטי בתחום. איך בדיוק? הפתרון נמצא בשינוי הצפוי של הקניונים
בישראל קיים מחסור חמור של אולמות ומתקני ספורט. דווקא משבר הקורונה ושינוי בהרגלי הצריכה יכולים להוביל לשיפור דרמטי בתחום. איך בדיוק? הפתרון נמצא בשינוי הצפוי של הקניונים.
- "ה-G5 הולך להיות זרז משמעותי מאוד בכל הקשור למגרשי אימון חכמים"
- מה משותף לשחקנים שהפכו למקצוענים בנורבגיה?
- "המועדונים בישראל לא מכירים את חוקי הספורט"
אחת הבעיות שמקשות על קידום הספורט בארץ היא המחסור במתקנים. כבר ב-2010 היו חסרים 620 אולמות ספורט ו-100 מגרשי כדורגל, ובמדינה עם קצב ילודה גבוה הבעיה רק הולכת ומחריפה. נכון ל-2020 הרשויות השונות זכאיות למימון של 258 מגרשי כדורגל, אך רק 30% מומש בפועל.
מדוע? למדינה יש כסף גדול בקרן המתקנים (תכנית רב שנתית לתמיכה בהקמת תשתיות לספורט עממי ותחרותי) אך נדרש "מאצ'ינג" של הרשויות המקומיות בהקמת מתקנים. כיוון שרשויות מתקשות בכך, ויתקשו עוד יותר בגלל משבר הקורונה, במשרד הספורט יש לחץ גדול לקדם תוכניות לפני שתקציב הענק של קרן המתקנים שעברה מהטוטו למשרד הספורט, ייעלם בתוך החור השחור של הגרעון בתקציב המדינה. זאת גם הסיבה שהשר טרופר פועל להקטנת המאצ'ינג של הרשויות המקומיות, בעיקר אלו עם דירוג הלמ"ס נמוך.
אבל יש עוד דרך. משבר הקורונה האיץ מגמות קיימות, אחת מהן היא שינוי בהרגלי הצריכה שלנו. עברנו לצריכה מאסיבית יותר במקוון ואת החולצה הבאה סביר יותר שנקנה באינטרנט ולא בקניון. חנויות האופנה למיניהן לא ייעלמו מנוף הקניונים אבל ככל הנראה יצטמצמו משמעותית בשטחן. הישועה לקניונים לא יגיע מהפיכתם לנדל"ן עסקי לאור השינוי שקורה בחברות כמו צ'קפוינט ואחרות שכבר הודיעו על צמצום שטחים ומעבר לעבודה משולבת בית-משרד גם לאחר הקורונה.
למרות זאת, עדיין מוקדם להספיד את הקניונים שמספקים לנו אפשרות למקום מפגש חברתי חשוב והמגמה שניתן לראות בעולם היא שהם משנים את ייעודם לכיוון של בידור ופנאי.
כאן בדיוק יכול להיכנס הספורט במלוא עוצמתו.
הדוגמה מטקסס
שימו לב לדוגמה הבאה; חנות של ג'יי.סי פני בטקסס עברה שינוי מן היסוד וכיום הוקם שם FieldhouseUSA, מתחם של מגרשי ספורט בשטח של 9,800 מ"ר הכולל תשעה מגרשי כדורסל, מגרש כדורעף, מגרשי כדורגל סינטטי, בייסבול, אומנויות לחימה, חדר כושר, פארק חוויתי ומערך בידור מקיף שגורם למשפחות להגיע לשם שוב ושוב ולשהות במתחם יותר זמן
עד כדי כך ההצלחה של FieldhouseUSA גדולה שכיום יש להם כבר 4 מרכזי ספורט אזוריים. מרכז הספורט החדש, יחד עם מערך בילוי מקיף (מסעדות, בתי קפה וכו') מייצר השפעה כלכלית שנתית של 20 מיליון דולר ומושך מעל למיליון מבקרים בשנה.
זה בדיוק הכיוון. אנחנו אמנם רחוקים מתרבות הספורט של ארה"ב, אבל קשה שלא להבחין בשינוי בצריכת הספורט בישראל, מגמה שגם אותה הקורונה האיצה. הקניונים לא ייעלמו, עדיין יישארו חנויות אופנה, אבל חלק מהשטח של הקניון נכון יהיה להסב למתחמי ספורט כמו בחו"ל.
זאת ההזדמנות של הספורט הישראלי להפוך את הלימון של הקורונה ללימונדה אמיתית. ההורים יביאו את הילדים לחוג הספורט בקניון שנמצא קרוב למקום מגוריהם, יחנו בחניון המרווח שכבר קיים, הילד יהנה ממתקנים איכותיים ובטיחותיים וההורים מזמן איכות באחד מבתי הקפה. לאחר האימון אפשר יהיה לאכול גלידה, לראות סרט טוב או להשלים את הבילוי הספורטיבי בעוד אטרקציית ספורט אחרת. משיחות עם אנשי מקצוע עולה כי הסבת קניון אינה דבר פשוט, חלק מהקניונים לא מתאימים לשינוי מבחינה אדריכלית, ויש גם היבטים תכנוניים ומשפטיים של "עירוב שימושים" תעשייה וספורט, ובירוקרטיה ישראלית בעייתית.
הקשיים מצריכים פתרון מערכתי אך שווים את המאמץ כיוון שמדובר ב win-win משמעותי – לבעלי הקניון יש מוטיבציה אמיתית לשינוי הייעוד כדי לא למצוא עצמם עם פיל לבן, למדינה יש כסף מקרן המתקנים כדי לסייע כלכלית בהסבת המקום (וגם לקבוע סטנדרטים ראויים) והתמיכה של הרשויות המקומיות תהיה בהיבטים הבירוקרטיים ולא במימון היוזמה. ומעל לכל יש כמובן את הספורט העממי והתחרותי שיכולים להרוויח בגדול מהיוזמה.
משבר הקורונה ובעיקר הגרעון הגדול והמשבר הכלכלי שעל פי אנשי המקצוע יבוא בעקבותיו יקשה עלינו מאוד בהמשך. מצד שני, זה הזמן למצוא את ההזדמנויות שהמצב החדש מספק. אחת מהן טומנת בחובה מקפצה פוטנציאלית לשדרוג מתקני הספורט בארץ.
הכותב מוביל תוכניות בניהול וחינוך בספורט במסגרת התואר השני, הקריה האקדמית אונו. יועץ ארגוני בספורט ובארגונים עסקיים. דוקטורנט לניהול באוניברסיטת בן גוריון