"המשבר האמיתי עוד לפנינו"

נתונים ומחקרים מהחודשים האחרונים מראים כי השלכות מגפת הקורונה פגעו באופן משמעותי במאות אלפי עסקים בישראל. לקראת סיום שנת 2020 ניתן לראות כי מלבד עסקים שנפגעו מהתפשטות המגפה ברמה משתנה ולא אחידה, עשרות אלפי עסקים נוספים כבר נסגרו כאשר רבים מהם נאלצו לבצע את אקט הסגירה בעקבות ההשלכות וההשפעות הכלכליות שנגזרו ממגפת הקורונה.

גם בזמן כתיבת שורות אלו עסקים רבים נמצאים בעיצומו של מאבק על יכולתם להתקיים, בעלי העסקים מנסים לשרוד במציאות שלפעמים נראית כלא הגיונית, ולעיתים הזויה, כל שכן עבור עסקים שעבדו מצוין עד הקורונה - אך לא רק. המצב הנוכחי מוביל לכך שרבים מבעלי העסקים מגיעים כמוצא כמעט אחרון, או אפילו אחרון, לחברות עו"ד המתמחות בתחום חדלות הפירעון ושיקום חברות. בעלי העסקים מגיעים לעורכי הדין בתקווה שפרויקט החיים שלהם והעסק שהם בנו במו ידיהם לא יתרסק בגלל נסיבות בלתי צפויות דוגמת הקורונה, ומתוך רצון למצוא את הדרך הנכונה בכאוס העסקי והרגשי בו הם מצויים. מדובר במחזה עצוב וקשה גם עבור עורכי הדין הנמצאים בתחום, "זאת תקופה לא פשוטה והמצב לא פשוט. מספר הפניות אלינו גדל ואנחנו עוד לפני האפקט העיקרי של משבר הקורונה", מסביר עו"ד שי גליקמן, שותף ומנהל מחלקת חדלות פירעון ושיקום חברות בפירמת עו"ד 'דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות', "המטרה שלנו היא שיקום החברה, לראות איך ניתן להציל אותה. איך בסופו של יום לגרום לזה שהחברה תישאר פעילה וטובה, בין אם זה בגיבוש תזרים שיתאים לתקופה ולסיטואציה בה היא נמצאת, מחפשים להכניס משקיע, או במקרה הצורך למכור את החברה לגורם חיצוני. המוטו והמטרה זה לשקם ומאחורינו עשייה עשירה ודוגמאות למכביר של חברות שהצלחנו להציל אותן"

המצב הנוכחי שונה ממצבי משברים כלכליים אחרים שהשוק חווה בשנים האחרונות. אי הוודאות לגבי ההתמודדות עם הנגיף רק מקשה עוד יותר להגיע לתחזית ברורה לגבי האופן והמהירות שבה יתאושש השוק.

במצב הנוכחי מתעצמת אף יותר חשיבותם של עו"ד הפועלים בתחום חדלות פירעון ושיקום חברות. עו"ד גליקמן עובד כשמונה שנים בפירמה, מתוכן 3 שנים כמנהל מחלקת חדלות פירעון ושיקום חברות, ולדבריו יש הרבה פעולות שניתן לבצע כדי למנוע מחברה להגיע לחדלות פירעון ולהצליח להשתקם, "המחלקה עוסקת בייעוץ לחברות הנמצאות בקשיים ומעוניינות להתייעץ עם גורם מקצועי בכדי להבין כיצד ניתן להימנע מהגעה למצב של חדלות פירעון או קבלת הגנה מבית משפט כתוצאה מחוסר יכולת לעמוד בתשלומים. לעיתים אנחנו ממליצים להגיע לבית משפט כדי שיספק הגנה מהנושים, זה תלוי בסיטואציה. מרגע שקיבלנו את הפניה אנחנו מגיעים לחברה ופועלים להכיר אותה לעומק, מנתחים אותה באופן מקיף בכל רמה אפשרית ומציעים לבעלי העסקים מגוון פעולות אפשרויות לטובת הצלת החברה. בשביל לבצע את ניתוחי העומק אנחנו מעסיקים במחלקה עו"ד, כלכלנים – כולל מחלקה כלכלית פנימית בפירמה הכוללת רו"ח וכלכלנים, דבר המאפשר לנו לתת את ה'חבילה המלאה' עבור הלקוחות שבאים להתייעץ איתנו".

עד כמה משבר הקורונה חמור ומשפיע על העסקים בישראל וכמה הוא עוד צפוי להשפיע?

"כאמור, אנחנו עוד לפני המשבר העיקרי, גם אם יש תחושה שאנחנו לקראת חיסון ואוטוטו אנחנו נמצאים כבר אחרי המגפה וחוזרים לשגרה, הרי שהאפקט של המשבר עוד לפנינו. אמנם קשה לצפות במדויק את מימדי המשבר, מאחר ואין לו תקדים, אך המגמה כבר ברורה. בשגרה אנחנו מקבלים בקשות לליווי וייעוץ לעסקים במשבר ואין ספק שהמספר עלה. המשבר עוד בתחילתו, יש עסקים ששורדים בגלל דחיית הלוואות, מענקים, אך הבועה תתפוצץ והפגיעה תהיה רחבה יותר.

בד בבד, מתוך תחושת אחריות ציבורית גדולה פעלנו במשרד במישורים שונים לטובת המגזרים שנפגעו מן המשבר. בין היתר, ליווי ויצוג האינטרסים שלהם מול רשויות המדינה. פעילות מול הבנקים לדחיית האשראי והגשת בג"ץ במספר מקרים שונים של מגזרים שנפגעו ולא פוצו כדין. שותפי, ד"ר שלמה נס, עמד בראש ועדה מייעצת לשר הכלכלה דאז אלי כהן ליציאה ממשבר הקורונה. ביצענו פעילות עניפה לסיוע לאזרחים ולעסקים בתקופה מאתגרת זאת"/

באילו פעולות אתה ממליץ לנקוט בכדי להימנע ממצב של חדלות פירעון?

"המגמה של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוא לעצור קריסת חברה עוד באיבה, ולכן ישנה משמעות גדולה מצד בעלי מניות ודירקטורים להתריע על מצבה של החברה בזמן בכדי להציל אותה. הדבר החשוב ביותר הוא להתייעץ עם גורמים מקצועיים בשיקום חברות עוד בשלב מוקדם, לא לחכות לרגע האחרון שיש לחץ מהבנקים ומהספקים, וכאשר מגיעים למצב שבו התזרים כבר לא מסתדר. חשוב לפנות לגורם מקצועי שפועל בשיקום חברות - בדיוק כמו שהולכים לרופא כאשר חולים כך צריך לפנות לבעלי המקצוע שיתנו 'טיפול תרופתי' לחברה בכדי לשמור על יציבותה. יש לאפשר לבעלי מקצוע וניסיון בתחום חדלות פירעון ושיקום חברות להכיר את החברה כדי שהם יוכלו לגבש תכנית עסקית לצורך התייעלות, וכדי לבחון אפשרות לצמצם נכסים מכבידים והוצאות מיותרות. מועד הפניה הוא קריטי, ככל שיפנו מוקדם יותר כך ניתן יהיה לעשות פעולות של מניעת קריסת החברה בצורה יותר איכותית. המשרד שלנו יודע לבחון את מצב החברה באופן מיטבי בגלל השילוב של הצד המשפטי והצד הכלכלי שיש במשרד, מה שמעניק לנו את היכולת לגבש תוכניות ודרכי פעולות מותאמות ומדויקות עבור כל חברה".

מה ההמלצות שלך לעסק/חברה שמצוי במצב בעייתי?

"יש חשיבות גדולה להימנע מפעולות שבעלי החברה או בעלי המניות עלולים לבצע בגלל הלחץ שהם מצויים בו. משבר של חברה הוא לא פשוט עבור מנהלים ובעלי מניות ואנחנו ממליצים להימנע מכל פעולה של הברחת נכסים, התחמקות מתשלום חובות לרשויות המס, העדפת נושים, וכל מיני פעולות אחרות שיש בהם להרע את מצב החברה. בעלי העסקים עשויים להרגיש שמה שהם עושים זו פעולת החייאה, אך הם למעשה חופרים לחברה ולעצמם בור עמוק יותר, כשיש פתרונות אחרים.

בהקשר הזה, בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ישנו סעיף 288 הנקרא בשם 'אחריות דירקטור או מנכ"ל שלא פעל לצמצום היקף חדלות הפירעון' אשר מגביר את אחריות הדירקטורים בחברות. החוק רואה חשיבות בפניה של דירקטור לגורם מקצועי בשיקום תאגידים ופניה שכזאת מעניקה מעין 'ביטוח' עבור הדירקטורים שיוכלו לטעון שהם פעלו בצורה הנכונה, האחראית והראויה עבור הצלחת והצלת החברה.

לפעמים קשה לדירקטורים ומנהלים לפנות להתייעצות עם גורם מקצועי, אך הבעיה היא שאין להם את כל הידע והכלים להתמודד עם המצב אליו נקלעו, והם לא מבינים את המשמעויות של המעשים שלהם. בהקשר זה חשוב להגיד שהם עלולים לשאת באחריות אישית לפעולות שעשו או שיכלו לעשות ולא נעשו, ופניה לגורם שמתמחה בשיקום חברות מסייעת להם מבחינת הגנה על האחריות האישית שלהם".

עו"ד שי גליקמן צילום: סיגל סבן

האם לדעתך מגפת חדלות הפירעון מהווה סכנה אמיתית לכלכלה הישראלית?

"כפי שהקדמתי, למרות המצב העגום במשק, אנחנו עוד לא מרגישים את המשבר עצמו, כתוצאה מדחיית האשראי וקבלת מענקים והלוואות בערבות מדינה. משבר אשר יביא לגל של פשיטות רגל ופירוקים ויוביל ל'אפקט דומינו' עבור מעגל רחב של גורמים הקשורים בחברה. חברה שקורסת מפילה את בעלי המניות, עובדי החברה, הספקים והלקוחות שלא מקבלים שירות בגין מה שהזמינו. האפקט יוצר מעגלים רחבים של פגיעה וככל שיהיו יותר קריסות ובמגזרים יותר גדולים, זה בהחלט עלול לסכן את המשק הישראלי. הנזק שנגרם הוא לא רק ישירות לחברה ולבעלי המניות, אלא להרבה מעגלים מסביב. אם לא תאושר דחיית אשראי, הרי שאנחנו יכולים להצביע על נקודת זמן משברית קרובה, שזה סוף דצמבר, המועד שבו בעלי עסקים ממגזרים שמושבתים בשל הקורונה, יצטרכו לעמוד בהתחייבויות בעוד שאין להם כבר כמעט שנה הכנסות. גם אם תינתן דחייה נוספת, הרי שבסופו של דבר החייבים יתמודדו מול מציאות לא פשוטה שעשויה לגרום לפגיעה כלכלית ועסקית קשה.

אני רוצה להצביע על אלמנט נוסף שלא מקבל מספיק את הדעת ותשומת הלב וזהו המתח שיש בעסקים מסוימים בין השוכר למשכיר. מחד, בעל העסק שהעסק נסגר בגין המגבלות שהוטלו על המשק, ומבקש לקבל דחיה של תשלום השכירות למשכיר. מאידך, המשכיר, שגם אם הוא רוצה לוותר לשוכר גם הוא צריך לעמוד בהתחייבויות שהוא לקח על עצמו, ובסופו של דבר, הכל מתנקז לבנקים שנתנו אשראי".

מהם הענפים הבעיתים בתקופה זו?

"יש מגזרים וענפים שלמים שלא יכולים לפעול בתקופה הזאת ויש כאלו שנפגעו באופן משמעותי למרות שהם עדיין פעילים: ענפי התיירות, אולמות אירועים, תרבות ופנאי, מסעדות, חברות הסעות וליסינג, תחום התקשורת בגלל הירידה בפרסום, וגם עולם הספורט והכושר – חדרי הכושר, בריכות, שהם גם ענפים שחשובים עבור הפעילות הנפשית.

אלינו הגיעו עסקים שעד לפני הקורונה היו בהיקף פעילות רווחי וגלגלו עשרות מיליונים והם עסקים טובים ומניבים שפשוט לא יכולים לפעול במציאות הנוכחית ואין להם את היכולת להמשיך להתנהל באופן רווחי, או בכלל.

באופן כללי אנחנו מלווים הרבה גופים שנפגעו בעקבות הקורונה, מאולמות וגני אירועים, ארגון מסעדנים חזקים ביחד, סוכני נסיעות וחברות העוסקות בתיירות, אנחנו מייצגים עשרות ארגונים מול הבנקים והמפקח על הבנקים".

מה המדינה יכולה/צריכה לעשות כדי למנוע מעסקים פשיטת רגל?

"במסגרת הדו"ח שהגשנו למשרד הכלכלה ולשר הכלכלה הקודם אלי כהן נתנו המלצות שבעיקרם הייתה ראיה רוחבית על כלל המגזרים וההשפעות העלולות להיגרם בעקבות המשבר. אחת ההמלצות העיקריות הייתה דחיית האשראי וזה נוגע בכולם וזה אכן נעשה. המלצה נקודתית יותר לתחום שלנו הייתה לבצע תיקונים והתאמות לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי כדי לעמוד מול ובפני אתגרי התקופה, ופנינו בעניין זה למשרד המשפטים. לדוגמה: המשק הישראלי לא יכול למצוא עצמו במצב שבו יום אחד עשרות אלפי עסקים מגישים בקשה לחדלות פירעון ו/או מתן צו פתיחת הליכים. בתי המשפט יוצפו במקרים כאלו, ולכן המלצנו לתת עיכוב הליכים גורף למגזרים שפשוט סגורים כרגע בגלל הקורונה. וככה נותנים את השקט לחברה, לבעלי המניות, לספקים, כי כולם מבינים שהמצב נמצא בהקפאה מסוימת וכשהמשבר יחלוף הם יחזרו לתפקד, זה האינטרס של כולם.

עד כה נעשו שינויים מסוימים אך הם לא מספקים. אנו מקווים ששינויים נוספים יקרו בקרוב ושהתיקונים יבוצעו כדי למנוע מצב כאותי שעלול להתרחש בקרוב. זה עוד לא מאוחר."

עו"ד שי גליקמן, שותף - פירמת עו"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'