הצרכנים בארה"ב נאבקים על הזכות לתקן את מכשיריהם לבדם

בעשור האחרון היכולת לקחת מכשיר שרכשת ולבדוק אם אפשר ניתן לתקן תקלה כלשהי או סתם לחטט לו בקרביים הולכת ומצטמצמת. אפל היא אולי החברה שידועה ביותר במגמה זו: המכשירים שלה קשים לתיקון, שלא לומר לפתיחה. רכיביה לרוב מותכים זה בזה והינם יקרים או כלל לא זמינים לרכישה עצמאית. האייפון או מחשבי המק לדוגמה אינם ניתנים לפתיחה על מנת להציץ על הרכיבים הפנימיים, לפחות לא בלי להסתכן בהשבתה מוחלטת שלהם.

אייפון שבור צילום: shutterstock

אך זו לא רק אפל, גם יצרניות מובייל ומחשבים, יצרני ציוד חקלאי, ציוד צבאי, מקררים, מכוניות, אפילו מנשמים רפואיים, הפכו את המוצרים שלהם לקשים יותר ויותר לתיקון באמצעוות הגבלת זמינות החלפים, העיצוב על המוצר, הסרת האחריות מתיקון לא מורשה, לעתים נדירות אפילו קידום חקיקה שתאסור על החדרת שינויים לא מורשים במוצרים (למשל, פרצה לקונסולות גיימינג שמאפשרת לשחק במשחקים צרובים).

אחד המקרים הידועים לשמצה הוא הטרקטורים המשוכללים של ג'ון דיר, או ליתר דיוק התוכנה שלהם: רישיון השימוש אוסר על חקלאים אפילו לבחון את קוד התוכנה והפרתו יכולה לסכן את החקלאי בתביעה משפטית.

כעת, תנועת נגד בשם "הזכות לתקן" (The Right to Repair) צוברת תאוצה הודות למהלכי חקיקה לחסימת מגבלות שונות שמונעות תיקון והתעסקות עם מכשירים. במרץ, הכריזה נציבות האיחוד האירופי על תוכנית להטמעת הזכות לתיקון של טלפונים, טאבלטים ומחשבים ניידים החל מ-2021. באוגוסט, על רקע מגיפת הקורונה, מחוקקים דמוקרטים בקונגרס האמריקאי הגישו הצעת חוק שתאסור על יצרני מכשירים רפואיים ליצור מגבלות שמקשות את תיקונם.

זאת, בעקבות מקרה כמו של לטישיה ריינולדס, טכנאית ציוד רפואי בבית חולים בקולרדו ספרינגס, שגילתה בעיצומה של המגיפה שיצרני מנשמים מסוימים מונעים ממנה לתקנם, שכן רק טכנאים מורשים יכולים לקבל חלפים, כלי עבודה והוראות תיקון. "אנחנו תלויים ב-100% ביצרן, גם כשמדובר בתחזוקה שוטפת", היא אמרה ל"ניו יורק טיימס". "זה מעכב תיקונים, והתוצאה היא שאין ציוד זמין למטופלים שצריכים אותו".

יש גם מהלכים משפטיים במדינות השונות בארה"ב, עם יותר מ-20 בתי מחוקקים מקומיים שדנו בחקיקה בנושא הזכות לתקן, שהוגשה הן על ידי רפובליקנים והן על ידי דמוקרטים. בבחירות האחרונות, אזרחי מסצ'וסטס אף אשרו ברוב גורף של 75% הצעה להרחיב את הזכות לתיקון לכלי רכב מסוימים, כך שמוסכים מקומיים לא מורשים יוכלו לתקן אותם בקלות רבה יותר.

תומכי הזכות לתיקון סבורים שעל חברות להנגיש חלפים, כלים ומידע לצרכנים ולמעבדות פרטיות, ושהשינוי יאפשר להאריך את תקופת השימוש במוצר. הקושי לתקן מוצרים, או המחיר הגבוה של התיקון, מביא לכך שצרכנים רבים מעדיפים לקנות מוצר חדש - מה שמגדיל את צריכת המשאבים הטבעיים והאנרגיה ומחריף את משבר האקלים. "יש הרבה מוצרים בשוק שלא נועדו להחזיק מעמד", אמר ל"ניו יורק טיימס" גיי גורדון-ביירן, מנהל ארגון Repair Association, שמקדם חקיקה בנושא. "אבל אם יהיו לך את האפשרויות לתיקון תוכל יכול להאריך את חייו אפילו של המוצר הגרוע ביותר, אם אתה יכול לתקן אותו".

רכיבים פנימיים של האייפון

יצרניות המכשירים לא פועלות ממניעי תאוות בצע בלבד. כן, יש נטייה להפוך מכשירים במכוון לקשים יותר לתיקון, איסור לתיקון עצמאי בעונש של פקיעת האחריות, ומאמץ פרסומי לקדם רכישה של מכשירים חדשים על פני מכשירים קיימים. אבל יש גם סיבות פרקטיות שבגינם מכשירים היום קשים יותר לתיקון מאשר היו לפני שני עשורים: הרכיבים האלקטרוניים קטנים יותר משוכללים יותר ורגישים יותר, והדרישה למכשירים מעוצבים, דקים וקלים יותר אך בעלי יכולות גדולות יותר מחייבת הנדסת מוצר מדויקת במיוחד.

זו גם הסיבה מדוע למשל, שכשאוזניית איירפודס פרו של אפל מתקלקלות במסגרת האחריות מקבל הצרכן אוזניה חדשה לגמרי במקום זו התקולה: המוצר כל כך קומפקטי, מורכב ומהונדס שכמעט בלתי אפשרי לתקן אותו. הפיכת המכשירים לקלים יותר לתיקון בהקשר זה תחייב את היצרניות ליצור מכשירים מגושמים ומכוערים יותר, כאלו שמעט ירצו לקנות.

אוזניות איירפודס פרו צילום: אפל

אבל יש לא מעט דברים שיצרניות יכולות לעשות כדי להפוך את המכשירים שלהן לקלים יותר לתיקון. אפל, למשל, הודיעה בשנה שעברה שתספק למעבדות תיקון עצמאיות גישה לחלפים מקוריים, כלי תיקון וכלי אבחון שקודם לכן היו זמינים רק לספקי שירות מורשים.

ליכולת לתקן מוצרים ולהאריך את תקופת השימוש בהם, אפילו במעט, יש השפעות מרחיקות לכת. לפי הערכות, אם אמריקנים ימשיכו להשתמש בסמארטפון הנוכחי שלהם שנה נוספת לפני שהם משדרגים אותו (כלומר, במקום לשדרג פעם בשנתיים לשדרג פעם בשלוש שנים, למשל), ניתן יהיה לחסוך פליטות גזי חממה שוות ערך להורדת 636 אלף מכוניות מהכביש.

הזכות לתיקון לא תפתור את כל הבעיות עם אורך חיים קצר של מוצרים, לפעמים אנשים פשוט רוצים לשדרג בגלל יכולות מלהיבות בדור חדש, ולא כי המכשיר הנוכחי תקול. אבל היא בהחלט יכולה לסייע כשמדובר בדברים כמו חיי סוללה קצרים או שבר במסך שלא פעם דוחפים אנשים לשדרוג מוקדם.

ואולם, ביסוד הזכות לתיקון עומדת תפיסת עולם שקצת הלכה לאיבוד בעשורים האחרונים: המכשיר שרכשתי, על כל רכיביו, הוא שלי. שלמתי עליו במיטב כספי, ואני צריך להיות חופשי לעשות בו כרצוני. בלי לצוד אחרי חלפים וכלים שדרושים לתיקונו. בלי להסתכן בתביעה אם החלטתי שאני רוצה להתעסק בתוכנה שרצה עליו ולשנות אותה בהתאם לצרכי. בגישה כיום של חברות רבות, אנחנו לא קונים מכשיר או מוצר אלא רק מקבלים רשות מוגבלת להשתמש בהם, לפי איך שהיצרן רואה לנכון (וזו, למשל, גם הסיבה שאפשר להתקין על האייפון רק אפליקציות מהאפסטור). הזכות לתיקון שואפת לשנות את זה, ולהחזיר את הבעלות למכשירים לידי מי ששילמו עליהם.