להפסיק את הטבות המס

נבחרי הציבור מוכיחים עד כמה הם אינם בעלי עמוד שדרה הנדרש לייצג את הציבור. בכל הנוגע להטבות המס ליישובים, הפוליטיקאים מציגים שוב חוסר יכולת משווע לעשות את מה שנכון, ופחד משתק מביקורת פופוליסטית.

הכנסת צפויה לאשר הארכה חמישית של הוראות השעה שמגדילות את הטבות המס לכמה יישובים, בהם למשל כפר ורדים שתושביו כלל לא אמורים לקבל יותר הטבות. המתווה שאושר בנובמבר 2015 קבע באמצעות קריטריונים ברורים ואחידים את שיעורי ההטבה לכל יישוב ויישוב, אלא שאז קבעו כי בהוראת שעה לשנתיים, יישובים שהיו אמורים להיפגע ישמרו על ההטבות, כדי לתת להם להתרגל. ב־2017 התקבלה הארכה נוספת, ומדצמבר 2018 נישאו אותן הטבות שהיו אמורות להסתיים ב־2015 על גלי ההמשכיות בעקבות הבחירות החוזרות.

למרות ההתחייבות מצד ועדת הכספים שלא לבצע עוד הארכות, משרד האוצר נכנע ללחצים והסכים להארכה נוספת. הנימוק האומלל הוא כי שר האוצר רוצה לבחון בהליך מזורז את מדיניות הטבות המס. הסיכוי שישראל כץ יקבל החלטה מורכבת וקשה בימים אלו, שואף כמובן לאפס. לא מדובר רק בשימור האפליה בין היישובים, אלא בהגדלה של המנגנון במאות מיליוני שקלים, אף שבנק ישראל, רשות המסים ומשרד האוצר הצהירו שאינו משיג את מטרותיו - קידום הפריפריה, אינו משתלם וכי ישנן חלופות טובות בהרבה.

כפר ורדים צילום: אלעד גרשגורן

רפיסות הממשלה החלה כבר במתווה המקורי כשנתניהו וכחלון סירבו לעסוק בו ונתנו למשה גפני יד חופשית. מאז גפני מתעלם מהחוק המקורי ומשמר את המצב המעוות, שעלול להציג עתירה נוספת לבג"ץ על אפליה שלא ניתן להסבירה.

הפחד המשתק את שר האוצר, רה”מ ויתר הח”כים לא מאפשר להם לקבל החלטות הגיוניות. להטבות המס לפריפריה אמירה אחת - אין לנו יכולת לספק לכם שירותים ואיכות חיים ראויים, אז לא ניקח מכם מסים. נבחר ציבור שחותם על הגדלת הטבות המס האלו ובפועל על האמירה הזו, צריך להניח את המפתחות וללכת הביתה.