"יש לי 40 משרות פתוחות כרגע - אנשים לא רוצים לעבוד"

איך משפיעה הקורונה על העסקים הגדולים? כמעט כל המפעלים בתעשייה הוגדרו חיוניים ונשארו פתוחים במהלך ימי הסגר. בניגוד לעסקים הקטנים, המפעלים לא היו צריכים לספוג נזקים על השבתה מוחלטת של פעילות המפעל. ולמרות זאת, הצצה לתוך המפעלים מגלה שמשבר הקורונה פגע בהם בבטן הרכה – מצבת כוח האדם. בעיית המחסור בעובדים הוחמרה כאשר מצד אחד עשרות עובדים במפעלים יצאו לבידוד, עם העלייה בתחלואה, ומצד השני אין אפשרות לגייס עובדים.

"בשיא המשבר בכל נקודת זמן היינו עם 10%-15% עובדים בבידוד. זה דרמה, מצד אחד אין אנשים על קווי הייצור ומצד שני אני סוחב את העלות שלהם בימי מחלה", מציין עידן זו-ארץ, מנכ"ל חברת רב בריח.

"בידוד זה קטסטרופה", מציין מאיר אימבר, משנה למנכ"ל תפעול באסם-נסטלה. "בידוד יכול להשבית קווי ייצור ובידוד בהיקף גדול יכול להשבית מפעל. במפעל אסם ביוקנעם מתוך משמרת של 120 עובדים, 25 היו בבידוד. אנחנו מבצעים חקירות אפידימיולוגיות פנימיות, כך שאם צריך בידוד הוא יקרה ואם לא צריך, אנחנו מונעים אותו".

עובדים חיוניים צילום: טל אזולאי

בהתייחס לנזק הכלכלי מציין זו-ארץ כי "מדובר בעלויות של מליונים שמושתות עלינו. ממשלת ישראל צריכה להיות ערבה לדבר הזה ולממן אותו, אין פה מה להתפשר. מדינת ישראל צריכה לקחת על עצמה את ימי הבידוד. יש לה כסף, זה רק עניין של החלטות".

נטל ימי הבידוד של העובדים מכביד על כל המשק ומאז תחילת המשבר שילמו כלל המעסיקים במשק סכום של כ-4 מיליארד שקל על ימי הבידוד. בעקבות לחץ שהגיע מכלל המעסיקים, המדינה וגם העובדים עצמם ייקחו חלק בנטל.

בתקופה של עלייה בתחלואה כשעובדים רבים ישבו בבית, העובדים הנותרים במפעל נאלצו לעיתים קרובות לתגבר קווי ייצור חסרים ואף שעות נוספות כך שהמשמרת התארכה ל-12 שעות ביום.

מעבר לבעיית הבידוד מנכ"ל רב בריח מדגיש את בעיית הגיוס של עובדים חדשים, בעיה שמורגשת במפעלים רבים גם במפעלים הקטנים יותר. "אני כרגע מגייס עובדים ויש לי 40 משרות פתוחות אבל אנשים לא רוצים לעבוד. אנשים מגיעים כדי שיחתמו להם בשביל שירות התעסוקה וחוזרים חזרה", מסביר זו-ארץ.