ברקת נגד אגף התקציבים: "יש פער תקציבי פוגעני בין רשות שוק ההון לרגולטורים פיננסיים אחרים"

הממונה על רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, ד"ר משה ברקת מבקר בחריפות את משרד האוצר על התקציב הנמוך שהוא מקבל מהם, ביחס לאחריות הפיקוח אליה הוא נדרש: "שותפינו באגף התקציבים טרם הפנימו את הפער התקציבי הפוגעני ולא סביר בין רשות שוק ההון למקבילותיה בפיקוח הפיננסי - רשות ניירות ערך, שאין לה אחריות פיקוח יציבותית משמעותית במערכת הפיננסית, והפיקוח על הבנקים - שנהנה, בנוסף לתקציבו, ממשאבי בנק ישראל", כתב ברקת בדברי הפתיחה לדוח רשות שוק ההון לשנת 2019.

לדברי ברקת, היקף הנכסים שהרשות מפקחת עליו צפוי לחצות את רף ה-2 טריליון שקל בשנה הקרובה. "הפער בלתי נתפס ובלתי סביר, גם לאור מורכבות פעולותיה של רשות שוק ההון. אסור שגוף פיקוח כזה לא יקבל את המשאבים הדרושים לו לפיקוח אפקטיבי ומשמעותי על כספי הציבור".

משה ברקת, יו"ר רשות שוק ההון צילום: עמית שעל

לדבריו של ברקת, על אף שהרשות קיבלה את עצמאותה ב-2016 (לאחר שקודם לכן הייתה רק אגף במשרד האוצר), היא ממשיכה להתנהל כאגף בהיבטים רבים והעיסוק בבניית תשתיות הרשות עמד בליבת העיסוק בשנת 2019. לדבריו, אחד היעדים המרכזיים לשנת 2019 היה פיתוח רשות שוק ההון כרגולטור מוביל בדומה לבנק ישראל ורשות ניירות ערך מבחינת השפעה, יכולות, עצמאות, התנהלות, תקציב וכוח אדם. "בשני האלמנטים האחרונים הצלחנו פחות", כתב ברקת והאשים את המצב הפוליטי הבלתי יציב בארץ וכן את הפער התקציבי בין הרשויות הפיננסיות.

הפער בתקציבים חורה לברקת במיוחד לאור העובדה כי תחומי האחריות של רשות שוק ההון הורחבו, והיא מוגדרת כיום גם כמפקחת על שירותים פיננסיים מוסדרים - דוגמת גופי אשראי חוץ בנקאיים, נותני שירותי מטבע וכדומה. "הרחבת תחום הפיקוח נעשתה בתוספת תקציב זעומה ובלתי סבירה בעליל של מיליוני שקלים בודדים, ותוך הסתמכות על תוספת תקנים זוטרים בלבד של כלכלנים", כתב ברקת. "זאת כאשר חלק ארי של עבודת גוף הפיקוח היא משפטית בכלל, ובכל מקרה, בפועל היא שואבת משאבים ניכרים, ולא מתוקצבים, ממשאבי הרשות שיועדו ודרושים לפיקוח על גופי הביטוח והפנסיה".

שוק הפנסיה ממשיך לצמוח

כאמור הדברים החריפים התפרסמו במסגרת הדוח השנתי של רשות שוק ההון לשנת 2019, כלומר הדוח אינו כולל ממצאים מתקופת משבר הקורונה. מהדוח עולה כי שוק הפנסיה ממשיך לצמוח. סך ההפקדות נטו (הפקדות בנטרול משיכות ותביעות) עמד אשתקד על 24.2 מיליארד שקל, זינוק של 27% לעומת 2018. סך ההפקדות נטו בכל אפיקי החיסכון הפנסיוני עמדו על קרוב ל-70 מיליארד שקל, עלייה של 2% לעומת שנת 2018.

עוד עולה מהדוח כי מגמת השחיקה בדמי הניהול בפנסיה שנבעה בשל התגברות התחרות בשוק זה, נעצרה בשנת 2019, שנרשמה כשנה הראשונה בה יש קיפאון עם דמי ניהול ממוצעים של 0.21% מהנכסים בקרנות הפנסיה, בדומה לשנת 2018 אז עמדו על 0.22%, ו-0.57% בקופ"ג בדומה לנתוני 2018. לעומת זאת בדמי הניהול מההפקדות נמשכה השחיקה - ובקרנות הפנסיה הן ירדו בממוצע מ-2.33% ב-2018 ל-2.12% אשתקד.

נתון מעניין נוסף שנחשף בדוח הוא קיפאון מסוים בעמלות שמשלמות חברות הביטוח והפנסיה לסוכנים, אשר עלו בין 2018-2019 רק ב-1%, ועמדו על 9.4 מיליארד שקל. מהדוח עולה כי בממוצע שיעור העמלות מסך הפרמיה שמשלמים המבוטחים עמד על 8.47% בשנת 2019. בביטוח הכללי העמלות לסוכני היוו אשתקד 11.74% מהפרמיות שמשלמים המבוטחים, לעומת 11.67% בשנת 2018.