סקטור האנרגיה מתאושש: תמר פטרוליום סיימה את הרבעון השלישי ברווח נקי של כ-27 מיליון דולר
הרווח הנקי של החברה ירד ברבעון השלישי ב-23% ביחס לרבעון המקביל אתקד, אולם מדובר בירידה מתעתעת - ב-2019 היה מאגר תמר ספק הגז הבלעדי למשק, ומתחילת השנה הוא מתחרה בלווייתן - פרט להשפעת משבר הקורונה. סך המכירות נטו של תמר - בניכוי תמלוגים - ירד ברבעון השלישי ב-17%
חברת תמר פטרוליום דיווחה היום (א') על התוצאות העסקיות שלה לרבעון השלישי של 2020, ממנו ניכרת התאוששות מסוימת בסקטור האנרגיה. עיון בדיווחי החברה מעלה שהחברה סיימה את הרבעון השלישי של 2020 עם רווח נקי של כ-27 מיליון דולר.
מדובר בירידה של כ-23% ביחס לרווח הנקי שהושג ברבעון המקביל אשתקד, שהסתיים ברווח נקי של כ-35 מיליון דולר, אולם מדובר בהשוואה מתעתעת: עד סוף 2019 מאגר תמר היה ספק הגז הבלעדי למשק, ומתחילת 2020 הוא מתחרה במאגר לוויתן, כך שהיקף המכירות שלהם ירד. במקביל מחיר חבית הנפט ירד והשפיע על ההכנסות, ועל שני אלו יש להוסיף את משבר הקורונה, שצמצם בכל מקרה את הביקוש לגז טבעי.
- מסלול עוקף שברון: כל שותף בתמר יוגדר כספק וימכור גז
- בשל ניצול רוב מכסת הגז: תמר פנתה לעזרה מלווייתן
- אחרי שהמדינה התנערה מסיוע: חברת החשמל תדחה את הרכש מתמר
לפיכך, הציפיה הייתה שהמכה שסקטור האנרגיה חטף במהלך 2020 תימשך, אולם בפועל דיווחי תמר פטרוליום מעידים על תחילתה של התאוששות, ובמהלך הרבעון השלישי לבדו מאגר תמר מכר לישראל, ירדן ומצרים כ-2.4 מיליארד מ"ק גז טבעי, כמות שקרובה לכ-70% ממה שנמכר בכל החציון הראשון של השנה (כ-3.4 מיליארד מ"ק).
המחיר הממוצע של עסקאות הגז חזר לזה של תחילת 2020 (5.36 דולר ליחידת חום, לעומת 5.05 דולר ברבעון השני של 2020) ואילו מחיר הקונדסנט (תוצר לוואי של הפקת הגז שמשמש חומר גלם לזיקוק דלקים) התייצב על כ-34 דולר לחבית (לעומת כ-28 דולר לחבית ברבעון השני של השנה, הוא "רבעון הקורונה").
מאגר תמר צילום: יח"צ
כך או כך, סך המכירות נטו (בניכוי תמלוגים) של החברה לרבעון המדווח הסתכמו בכ-64 מיליון דולר, ירידה של כ-17% לעומת הרבעון השלישי של שנה שעברה (כ-77 מיליון דולר). למזלה של החברה, עלויות הפחת, ההפקה וההנהלה הסתכמו בכ-17 מיליון דולר, ירידה של כ-15% לעומת הרבעון המקביל אשתקד (כ-20 מיליון דולר), מה שהוביל את החברה לרשום רווח תפעולי רבעוני של כ-46 מיליון דולר, ירידה של כ-20% לעומת שנה שעברה.
הוצאות המימון נטו רשמו גם הם ירידה מכ-14 לכ-12 מיליון דולר (בהשוואה בין הרבעונים), ירידה שמיוחסת לרכישה עצמית של אג"ח ולקיטון בהוצאות המימון של סדרות האג"ח א' ו-ב' של החברה. בחברה מעודדים מהשיפור, ומוסיפים ששלושת החוזים החדשים של מאגר תמר (בז"ן, החברה לישראל וחברת החשמל) ישפרו את ההכנסות שלה לקראת סוף 2020 ותחילת 2021. עוד בוחנים שם את הסבת תחנות הפחמיות של חברת החשמל לגז, כאשר בחמישי האחרון דווח שחברת RPI Riley Power Inc נבחרה להסב לגז טבעי את יחידות הייצור הפחמיות בחדרה ובאשקלון. הסבה שכזו תגדיל את הביקוש בשוק לגז במהלך השנים הקרובות.
במסלול התנגשות על התמלוגים
לעניין חוזה הגז החדש מול חברת החשמל, זה שלאחריו שברון סירבה לספק גז בטענה שהיא לא מכירה בו, תמר פטרוליום מדווחת ש"מתקיימים דיונים בנושא מול רשות התחרות, אולם הממונה טרם מסרה את תשובתה הסופית לפניית המוכרים ולפניית חברת החשמל". כפי שפורסם בכלכליסט, במידה והצדדים לא יסכימו על חוזה שיווק גז בנפרד (כל אחד ביחס לחלקו במאגר) אז כבר בשבועות הקרובים המדינה תתערב ותקבע הסדרי מכירה חדשים שיאפשרו שיווק גז בנפרד.
אחד הביאורים בדו"ח מתייחס לריב שיש לשותפות תמר מול משרד האנרגיה על התמלוג שהמדינה רוצה לגבות מבעלי המאגר. חוק הנפט משנת 1952 קובע תשלומי תמלוגים ברוטו של כ-12.5% מהמכירות בפי הבאר, ובניכוי הוצאות מוכרות השיעור נטו הוא כ-11.4%. תמר פטרוליום מספרת שבספטמבר 2020 משרד האנרגיה פרסם את ההוצאות המותרות בניכוי לעניין חישוב התמלוג מהחזקה, ומבדיקת כלכליסט עולה שמשרד האנרגיה לא מכיר בכל הוצאות הריבית על הלוואות שנלקחו על ידי בעלי המאגר למטרת השקעה כהוצאות שנכללות תחת הגדרה של"הוצאה מוכרת". הפער בין הצדדים עלול להגיע לכמה מיליוני דולרים לשנה, וההערכות הן שהצדדים יגררו לויכוח משפטי.
לגבי הגדלת ייצוא הגז למצרים שאמור להרשם בקיץ 2020 תמר פטרוליום מדווחת על מגעים מול חברת נתיבי גז הממשלתית להסדרת חוזה שיאפשר תשלום קבוע של דמי הזרמה למדינה לאורך כמה שנים. ההערכות הן שהצדדים יסכימו על התחייבות הזרמה של 5-7 שנים.
