מפרץ תיכון חדש
איחוד האמירויות - המותג המוביל במזה"ת; והיכן ממוקמת ישראל?
בדירוג העולמי של חברת הייעוץ Brand Finance עלתה האמירויות שני מקומות למקום ה-18 מתוך 100 מדינות; חברת דירוג האשראי פיץ' העניקה לאיחוד האמירויות דירוג אשראי AA- עם תחזית יציבה; הבשמים מתוצרת בחריין מחפשים שווקים בחו"ל
מדינת האמירויות: המותג הלאומי המוביל במזה"ת
שווי המותג הלאומי של מדינת איחוד האמירויות הוא הגבוה ביותר במזה"ת, כך לפי דירוג שווי המותגים הלאומיים העולמי לשנת 2020 שפורסם על ידי חברת הייעוץ Brand Finance. בדירוג העולמי עלתה האמירויות שני מקומות למקום ה-18 מתוך 100 מדינות. גם ישראל דילגה שני מקומות בהשוואה לשנת 2019 מהמקום ה-39 למקום ה-37.
שווי המותג של האמירויות, לפי הדו"ח, הוא 672 מיליארד דולר. עורכי הדירוג הסבירו כי שיגור החללית האמירתית למאדים ואקספו 2020 מיקדו את תשומת הלב העולמית סביב המדינה. בנוסף, בדו"ח נכתב כי גם הסכם השלום עם ישראל תרם לעליית הדירוג של האמירויות.
אבו דאבי, איחוד האמירויות צילום: שאטרסטוק
"יציבות פיננסית": פיץ' העניקה לאמירויות דירוג AA-
חברת דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' (Fitch) העניקה לאיחוד האמירויות דירוג אשראי AA- עם תחזית יציבה. לפי החברה הדירוג משקף את יכולת האשראי של הממשלה הפדרלית ואת יכולתה לגבש מדיניות הדרושה להמשך הצמיחה. ראש ממשלת האמירויות ושליט דובאי הגיב לדירוג באמצעות ציוץ בטוויטר: "המדיניות הפיננסית והמוניטרית הנבונה שלנו היא המפתח ליציבות הפיננסית הריבונית של המדינה. אני מודה לכל הצוותים העובדים בממשל הפדרלי על ההישג הזה".
הבשמים הבחריינים מחפשים שוק בחו"ל
ברבעון השלישי של השנה ייצאה בחריין בשמים מתוצרתה בשווי של קרוב ל-6 מיליון דולר ובמשקל כולל של 148 אלף ק"ג. החודש המוצלח ביותר ברבעון היה באוגוסט עם שווי ייצוא של כ-2.2 מיליון דולר. בחריין ידועה בבשמים המקוריים שלה והיא מייצאת סוגים שונים של בשמים. תעשיית הבשמים מתבצעת בחנויות, במפעלים אך גם בבתים. גורמים בתעשיית הבשמים בבחריין מדווחים כי הלקוחות נעשו בררניים יותר ודורשים תערובות מיוחדות הכוללות מרכיבים מיוחדים כמו מוּשָׁק, ענבר, ורד ועוד. בשל ההרכב המיוחד של הבשמים הבחריינים לא ניתן לזייפם, כך לפי המקורות בשוק.
בושם בחריין פרל
סחר החוץ של האמירויות: 179 מיליארד דולר
לפי נתונים רשמיים, סחר החוץ שאינו נפט של איחוד האמירויות הסתכם בכ -179 מיליארד דולר במחצית הראשונה של השנה, עם משקל סחורות כולל של 98,327,781 טון. שווי הייצוא שאינו נפט הסתכם בכ -32 מיליארד דולר בין ינואר ליוני השנה. שווי הייצוא מחדש הגיע ל -44 מיליארד דולר בעוד ששווי היבוא הגיע באותה התקופה לכ -103 מיליארד דולר.
הנתונים מראים כי הסחר של איחוד האמירויות במכונות, מכשירים, ציוד חשמלי, מכשירי הקלטה ושידור ניצב במקום הראשון עם שווי של 49 מיליארד דולר. במקום השני ניצב הסחר בפנינים טבעיות, אבנים יקרות או חצי יקרות ומתכות יקרות עם שווי של כ-42 מיליארד דולר, אחריו ציוד הובלה עם שווי של 16 מיליארד דולר, מתכות רגילות ומוצריהן בשווי של 13 מיליארד דולר ומוצרים של תעשיות הכימיה והתעשיות הקשורות בשווי של כ-11 מיליארד דולר.
נמל דובאי בג'בל עלי צילום: emirates247
לא רק דובאי: ענף הנדל"ן בשארג'ה בצמיחה
ענף הנדל"ן באמירות שארג'ה השיג צמיחה של 10% בשווי עסקאות הנדל"ן במהלך הרבעון השלישי של השנה הנוכחית, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. שווי עסקאות הנדל"ן הגיע ל -1.25 מיליארד דולר, וזאת באמצעות 14,854 עסקאות.
השטח הנסחר במסגרת העסקאות הגיע ל -14.6 מיליון רגל מרובע, כך על פי הדו"ח הרבעוני, שהונפק על ידי מחלקת רישום הנדל"ן באמירות. עלייה זו בצמיחת שוק הנדל"ן נרשמה למרות מגפת קורונה, והיא נובעת מסדרת התמריצים שהעניקה לאחרונה ממשלת שארג'ה, כולל מתן פטור לחידוש הרישיונות למפעלים כלכליים והנחה של 50% בעת הוצאת רישיונות למפעלים תעשייתיים. בנוסף, ההחלטה להפחית את דמי הרכישה למי שאינם תושבי מדינות המפרץ מ -4% ל -2% הובילה להתאוששות מהירה של ענף הנדל"ן באמירות.
תנופת בנייה בשארג'ה צילום: gulftoday
חדירה איטית של טכנולוגית הדור החמישי לשוק באמירויות
צרכנים באמירויות מתלוננים כי המחירים הגבוהים של טלפונים התומכים בטכנולוגיות הדור החמישי בשוק מעכבים את התרחבות השימוש בה. למרות שחלפה למעלה משנה מאז הכנסת טכנולוגית הדור החמישי לשוק המקומי, מחירי הטלפונים התומכים בו עדיין גבוהים. לפי צרכנים באמירויות, אין עדיין טלפונים זמינים במחירים של פחות מ -1000 דרהם (כ-270 דולר). המחיר הממוצע של טלפונים היכולים לפעול בטכנולוגית הדור החמישי הוא 435 דולר, כשהטלפונים היקרים ביותר מגיעים אף למחיר של כ-2500 דולר.
לעומת תלונות הצרכנים, טוענים יצרני הטלפונים החכמים והספקים שלוקח זמן לטכנולוגיות חדשות לחדור לשוק. הם טוענים כי השוק באמירויות עובר שינוי הדרגתי לעבר מחירים נמוכים יותר, דבר שייושם כבר במהלך השנה הבאה.
פרויקט משותף לעיתון כלכליסט ולחברת קונקורד MENA בעריכת דורון פסקין
