המגפה שתציל את חברות התרופות

השלבים המוקדמים של מגפת הקורונה התאפיינו בשתיקה ממושכת מצד תעשיית הפרמצבטיקה, זאת אחרי היסטוריה ארוכה של היעדר רווחיות מתגובתן של חברות תרופות מובילות להתפרצות מחלות זיהומיות. 

מקרי הקורונה הראשונים זוהו בסין בסוף דצמבר, בארה"ב ב־21 בינואר ובאירופה כעבור שלושה ימים. אך רק באמצע מרץ הודיעו כמה מקבוצות הפארמה הגדולות על כוונתן לפתח חיסון. לפי פיטר הייל, מנהל הקרן לחקר חיסונים בוושינגטון, שעובדת עם החברות הגדולות בתעשייה, פייזר ומרק נמנו עם אלה שהיססו בשלב הראשון, והוא מתאר אווירה של "רתיעה קיצונית" בשבועות הראשונים. החברות ראו לנגד עיניהן את הסיכונים שבכניסה להליך מואץ לפיתוח חיסון תחת פיקוח ציבורי, ואולי ללא רווח. עשרה חודשים לאחר מכן, 202 חברות מפתחות חיסונים, 47 מוצרים נמצאים בשלב של ניסויים קליניים, והיתרונות המסחריים של מה שנראה פעם כמאמץ אלטרואיסטי, ברורים יותר. 

פייזר הודיעה ב־9 באפריל כי תעבוד על חיסון בשותפות עם חברת הביו־טכנולוגיה הגרמנית BioNTech, שיתוף פעולה שנחל הצלחה רבה. מניות שתי החברות טיפסו בשבוע שעבר ב־7.7% ו־13.9% בהתאמה, כשנודע שהחיסון שלהן, המסתמך על טכנולוגיית mRNA פורצת דרך, הוכח כיעיל ביותר מ־90% בניסויים קליניים. פייזר סירבה להתייחס לעניין התנהלותה בשבועות הראשונים למגפה, אך הדגישה כי בחודש מרץ, המנהל המדעי הראשי של החברה קרא לחברות הפארמה לעבוד יחד כדי להתמודד עם הנגיף. מרק מסרה כי החלה לחקור אנטי־וירוסים אפשריים עוד בינואר, אבל רק בסוף מאי הודיעה שהיא עובדת על שני חיסונים.

האנדמיות תניב רווחים

בעוד שהחישוב המסחרי להצטרפות למרוץ היה שונה בכל אחת מהחברות הגדולות, מומחים אמרו כי שני גורמים הגבירו באופן מהותי את קצב המעורבות שלהן: הממדים העצומים של המגפה וגובה המימון הציבורי חסר התקדים. בהתפרצויות ויראליות קודמות, כמו הזיקה והסארס, המחלות נסוגו די מהר והותירו בהפסדים תאגידים שניסו לפתח חיסון. "חברות שהשקיעו עשרות עד מאות מיליוני דולרים והקפיאו תוכניות אחרות שהיו בעדיפות גבוהה, הרגישו שהן הופקרו", אמר גארי נייבל, לשעבר המנהל המדעי הראשי.

לעומת זאת, עדויות שהצטברו בסוף ינואר לפיהן הנגיף יכול לעבור מאדם לאדם, הביאו להכרה כי מדובר כנראה במגפה גדולה בהרבה מכפי שסברו, וכזו שבצידה גם שוק מכירות גדול.

מומחים רבים מאמינים כיום שהקורונה תהפוך לאנדמית וכי תשוב להופיע בבני אדם לאורך שנים. המשמעות היא, שגם לחברות שהתחייבו שלא להפיק רווח בעת המגפה, כמו אסטרהזנקה וג'ונסון אנד ג'ונסון, עשוי להיות שוק משמעותי לחיסונים ולזריקות־דחף כבר מאמצע 2021. אנליסטים מעריכים כי ההכנסות המשולבות של פייזר ו־BioNTech שלא התחייבו למודל שלא למטרות רווח, יעמדו בשנה הבאה על 3.5 מיליארד דולר. כמודל לשוק הקורונה הפוטנציאלי, אנליסטים מצביעים על החיסון נגד שפעת, שהמכירות העולמיות הממוצעות שלו מוערכות בכ־4־5 מיליארד דולר בשנה. אלה נחלקות בעיקר בין גלקסו־סמית־קליין (GSK), סאנופי וסקיירוס. ג'פרי פורג'ס, אנליסט ב־SVB לירינק, צופה שהמכירות הגלובליות של חיסוני הקורונה ב־2021 יסתכמו ב־9.56 מיליארד דולר ויירדו ל־6.8 מיליארד דולר ב־2023. עם זאת, הוא הודה כי כל הערכה של השוק האנדמי כרגע היא בגדר "ניחוש פראי" בהינתן שמדענים אינם יודעים מה יהיה משך החסינות לנגיף לאחר קבלת חיסון.

הגורם השני לדברי הייל לשינוי הגישה בחברות הפארמה, היה השקעות אינטנסיביות וחסרות תקדים במחקר ופיתוח מצד גופים ציבוריים, ובמיוחד הממשל האמריקאי. "מאות מיליוני דולרים נשפכו על כמה מהחברות הללו וזה שינה לגמרי את התמונה". אסטרהזנקה (1.2 מיליארד דולר), ג'ונסון אנד ג'ונסון (1.5 מיליארד דולר), מודרנה (2 מיליארד דולר), נובהווקס (1.6 מיליארד דולר), פייזר (1.95 מיליארד דולר) וסאנופי־GSK (2 מיליארד דולר), קיבלו מימון במבצע בזק של הממשל באמצעות השקעות שביצעו בשלב מוקדם והסכמי רכישה.

לפי דיוויד מיטשל, מייסד השדולה Patients for Affordable Drugs, נוצר הרושם כי הממשל האמריקאי מממן הכל עבור חברות מסוימות, כמו חברת הביוטכנולוגיה מודרנה, שבסיסה בבוסטון. "פירוש הדבר שהטענה החוזרת של החברות הללו שלפיה מחירי החיסונים גבוהים בשל הסיכונים הכרוכים בפיתוח תרופות חדשות, כבר אינה תקפה. הסיכונים עוברים סוציאליזציה בעוד שהרווחים מופרטים", אמר. מודרנה לא התייחסה לבקשה לתגובה.

לחברות פארמה קטנות יותר המגפה נתנה הזדמנות נדירה להוכח את כדאיות הטכנולוגיות שלהן. "הדבר הקשה ביותר עבור מדען זה לפרוץ עם חיסונים חדשים באמצעות טכנולוגיות חדשות", אמר נייבל, לשעבר המנהל המדעי הראשי של סאנופי. "ישנם סיכונים לא ידועים וכישלונות בשלב מאוחר, ולכן עבור החברות הקטנות, ההזדמנות להתקדם במהירות לשלב הקליני של החיסון עם הרבה סובסידיות היא עצומה". למודרנה יש רשימה של חיסונים למחלות אחרות בדרכי הנשימה. אנליסטים אומרים כי אם חיסון הקורונה שלה יצליח (החברה משתמשת בטכנולוגיית mRNA דומה לזו של פייזר BioNTech), היא תוכל לקבל אישורי השקעה ורגולציה עבור חלקים אחרים בתיק החיסונים שלה. מניית מודרנה טיפסה ביום שני שעבר ב־7.3% בעקבות הודעת פייזר־BioNTech.

גם חברת הביוטכנולוגיה האמריקאית נובהווקס יכולה להרוויח באופן משמעותי, אומר האנליסט פורג'ס. נובהווקס השקיעה שנים בפיתוח חיסונים למחלות בדרכי הנשימה, בהצלחה מועטה.

בשנת 2019 החברה כמעט נמחקה מנאסד"ק לאחר שהודיעה כי בתוך שלוש שנים נכשל בפעם השנייה ניסוי של חיסון שערכה. מנייתה ירדה עקב כך אל מתחת לדולר. בה בעת, חיסון הקורונה שלה עשוי להיות הטוב מסוגו בכמה מהמדדים המרכזיים, כך לפי תוצאות בדיקות שנעשו בקופים ובבני אדם. הידיעות הללו אוששו את מנייתה לכ־85 דולר.

היסטוריה של שערוריות

ד"ר גרגורי גלן, נשיא המחקר והפיתוח בנובהווקס, הודה כי החברה היתה "במצב לא טוב", אך אמר כי הוא מאמין שחיסון הקורונה יתקף חלק ניכר מעבודותיה האחרות של החברה.

הקורונה יכולה לשמש חבל הצלה גם לתאגידים הגדולים יותר, שתדמית רבים מהם נפגעה לנוכח שערוריות הקשורות לנושאים כמו תמחור תרופות ושיטות שיווק לא אתיות. "להוציא את העולם (ממשבר הקורונה) זו הזדמנות נפלאה עבורם", אמר ברוס איילוורד, אפידמיולוג שעוסק בקורונה מטעם ארגון הבריאות העולמי (WHO).

לפי סקר של גאלופ, מבין כל התעשיות, התדמית של תעשיית הפארמה היתה הנמוכה ביותר בשנה שעברה, נמוכה אף מזו של תעשיות הפרסום והנפט והגז. עכשיו הפכו חברות הפארמה לנושא לשיחה מסביב לשולחן בבתים ברחבי העולם, כאשר שמן נקשר למאמץ הגלובלי הגדול אי־פעם להצלת האנושות ממגפה קטלנית.

"אני סבור שהן יקבלו קרדיט לפחות על כך שניסו", אמר פורג'ס. "כל עוד הן מתנהלות בשקיפות ובאופן אתי, הן יזכו בתמיכה".