ה-Q עשה את שלו, Q יכול ללכת?

בחודשים שלפני הבחירות הפכה קונספירציית QAnon לכוח משמעותי ברשתות החברתיות. בשלב מסוים הפעילות שלה בפייסבוק הקיפה מיליוני משתמשים, אך הצטמצמה כשהרשתות החברתיות החלו לסגור קבוצות ולהגביל חשבונות. התיאוריה סבוכה ומרובת זרועות כתמנון, אך במרכזה התפיסה שטראמפ התמודד בבחירות ונבחר לנשיאות כדי לנהל מלחמת חורמה ב-Deep State - עוד סוג של תיאוריית קונספירציה לפיהארה"ב מנוהלת למעשה על ידי קבוצה סודית של פקידים בכירים וגורמים בעלי עניין, והם אלו שמושכים בחוטים ומקבלים את ההחלטות האמיתיות.

קונספירציות QAnon צילום: גטי אימג'ס

הדמות המרכזית בקונספירציה היא Q, משתמש אנונימי שהתחיל לפעול באתר הפורומים 8chan, ובהמשך 8kun,ושטען שהוא בכיר ממשל בעל סיווג ביטחוני Q. הוא נהג לפרסם באתרים מסרים אמורפיים שפורשו רטרואקטיבית על ידי חסידיו כהוכחה לכך שהוא בעל מהלכים בקרבת טראמפ ומחזיק בידע מקדים על אירועים בעלי משמעות.

לתיאוריית הקשר היתה השפעה לא מבוטלת על מערכת הבחירות. שתי תומכות מובהקות של QAnon, מרג'ורי טיילור גרין ולורן בוברט, נבחרו לקונגרס. בנוסף, יכול להיות שהטעויות של הסקרים, שחזו לביידן ניצחון בהפרש גדול בהרבה מזה שנרשם בפועל, קשורות גם הן לתיאוריית הקשר.

חוקרים מאוניברסיטת דרום קליפורניה, זיהו קשר סטטיסטי חזק בין סקרים במדינות השונות שהעריכו בחסר את ביצועי טראמפ ולבין פעילות גבוהה מהממוצע באותן מדינות, ובהן ויסקונסין, מישיגן ואוהיו. "ככל שהתמיכה ב-QAnon היתה גדולה יותר, כך הסקרים שגו יותר בהערכת התמיכה בטראמפ", אמר פרופ' אמיליו פררה ל"ניו יורק טיימס"

המחקר מבוסס על השוואה בין 240 מיליון ציוצים בנושא בחירות, שנאספו בין יוני לספטמבר, לבין תוצאות האמת מהמדינות השונות. לדברי פררה, ייתכן שהסוקרים לא הצליחו לשקלל את מאמיני QAnon מכיוון שאלו לא מגלים אמון באמצעי התקשורת הממוסדים. "אם אתה לא בוטח במוסדות, יש סיכוי קטן יותר שתשתתף בסקרים", אמר.

סקר שערך פרופ' ג'ושוע דייק מאוניברסיטת מסצ'וטסט לואל מחזק היפותזה זו: 78% מתומכי טראמפ אמרו שהם כמעט אף פעם לא מאמינים לתקשורת הממוסדת , לעומת 17% בלבד מתומכי ביידן. עם זאת, דייק הציע גם היפותזה אחרת שקשורה למגפת הקורונה. מכיוון שתומכי ביידן נשארו בסבירות גבוהה יותר בבית, היה להם יותר זמן להשיב לסקרים. "היפותזת QAnon סבירה. והיפותזת הקורונה סבירה. ייתכן שהן חופפות, אולי מדובר באותם האנשים", אמר.

תומכי דונלד טראמפ מפגינים בפיניקס, אריזונה צילום: איי פי

אז זו, לפחות באופן חלקי, ההשפעה של QAnon על הבחירות. השאלה היותר מעניינת היא כיצד מגיבים התומכים להפסד של טראמפ. אם הייתי צריך לנחש, הייתי אומר שבהכחשה ובטענות על זיופים ורמאויות תוך הדהוד מסריו של טראמפ בנושא, למרות שעד כה לא נמצא בדל הוכחה משמעותית לכך . ואכן, כמה חסידים נאחזים בשקרים אלו. "ביידן לעולם לא יהיה נשיא", כתב אחד מהם במה שקווין רוז תיאר ב"ניו יורק טיימס" כשלב הראשון במודל שלבי האבל של קובלר-רוס – הכחשה. חסיד אחר התעקש: "טראמפ יודע מה הוא עושה. הוא נותן לדמוקרטים, לטכנוקרטים ולתקשורת לתלות את עצמם בפומבי".

אחרים היו מציאותיים יותר. "אנחנו מפסידים. אני לא בטוח שאני עדיין בוטח בתוכנית. לא בטוח שאפילו יש תוכנית", כתב אחד מהם. "התוכנית" (The Plan), היא עמוד תווך מרכזי ב-QAnon, ומתייחסת לתוכנית-העל ארוכת הטווח של טראמפ לחשוף את הקאבל הפדופילי ולשלוח את מנהיגיו (כנראה אובמה והקלינטונים) ואת חבריו לכלא. Trust the Plan, ״ביטחו בתוכנית״, הוא מוטו מרכזי של תיאוריית הקשר.

עבור חסידיו של Q, שבמשך שנים סברו שטראמפ ינצח ברוב מוחץ, מדובר במשבר ההפסד, עושה רושם, הוציא לרבים מהם את הרוח מהמפרשים. ולכך יש להוסיף את העובדה שמאז הבחירות Q המיתולוגי נעלם מהמכ"ם. אין עוד פוסטים בשמו ב-8kun, אין מסרים אניגמטיים, והפעילות סביב QAnonבאתר הואטה משמעותית.

לפי "הניו יורק טיימס", יש גם סימנים לקרעים בחוג הפנימי של QAnon. מנהל 8kun רון ווטקניס (שלפי כמה הערכות הוא הגלגול הנוכחי של Q) הודיע ביום הבחירות על פרישה מיידית מתפקידו. אביו, ג'ים ווטקינס, הבעלים של 8kun ועוד מועמד לתפקיד Q, פרסם טענות לא מבוססות על זיופים והונאה, אך לא התנבא מתי נראה שוב את Q.

כל זה השאיר את התומכים מעורערים. "הם מרגישים שהדיפ סטייט הביסה אותם, גם אם הם לא מודים בזה בציבור", אמר פרדריק ברנן, מייסד 8chan, האתר שבו החלה תיאוריית הקונספירציה (ברנן איבד את השליטה ב-8chan, וכתוצאה ב-Q, לווטקינסונים). "הם לא ציפו שיפסיד, ולא ציפו ש׳פוקס ניוז׳ יכריזו שביידן ניצח. זה גרם להם נזק פסיכולוגי".

דונלד טראמפ. בחירות 2020 צילום: איי פי

בנוסף, נראה שלמהלכים הנרחבים של הרשתות החברתיות הגדולות נגד פעילות QAnon היתה השפעה על היכולת של הקונספירציה לתחזק את עצמה. "מאמיני QAnon קיוו לקבל כיוון חדש אם טראמפ יפסיד, ועכשיו לא רק שהם לא יכולים להתחבר ל-Q, יש גם מהלכים מצד הפלטפורמות להסיר מקורות בידור והנהגה", אמרה ד"ר ג'ואן דונובן מאוניברסיטת הארווארד.

ליציאה הצפויה של מהבית הלבן של טראמפ, לא רק דמות המפתח בתיאוריית הקשר אלא גם גורם רב עצמה שנהג בקביעות להדהד את המסרים שלה ולתמוך בה במרומז, יכולה להיות השפעה מכרעת על עתידה של התיאוריה. "מאמיני QAnon רגילים שהנבואות של Q לא מתגשמות", אמר האנליסט וויליאם פרטין מארגון Data & Society, שחוקר את התנועה. "לפעמים אנשים מתאכזבים ועוזבים. אחרים מנסים לעדכן את הנרטיב כדי לגרום לכישלונות להראות כמו חלק מהתוכנית הגדולה. אבל זה מאוד קשה לעשות התאמות כאלו עם הפסד כה גדול בבחירות לנשיאות".

לא כדאי למהר ולהכריז על מותה של QAnon. תיאוריית הקשר הוכיחה את עצמה כחסינה למפלות וכישלונות בעבר. היא שרדה, למשל, את דו"ח התובע המיוחד רוברט מולר, אחרי שהתברר שהוא לא עובד עם טראמפ כדי לחשוף את הקונספירציה, אלא באמת חקר התערבות רוסית בבחירות 2016.

סביר מאוד שבתוך זמן קצר התנועה תארגן את עצמה מחדש סביב קידום הטענה השקרית לזיופים רחבים, ותסייע לטראמפ להציג את עצמו כקורבן של מהפכה דמוקרטית. 70% מהרפובליקנים מפקפקים בכך שהבחירות היו "חופשיות והוגנות", ולא חסרות אוזניים קשבות לתיאוריית הקשר שתחזק תפיסה זו. חסידי QAnon מגלים עניין כעת בקונספירציה נוספת לפיה נעשה שימוש במחשב-על כדי לשנות את תוצאות הבחירות (תיאוריה שלא מסבירה מדוע הדמוקרטים הפסידו מושבים בבית הנבחרים וכנראה שלא יזכו לשליטה בסנאט). אחרת טוענת שטראמפ החדיר סימונים סודיים לפתקי ההצבעה כדי לחשוף את הזיופים של המפלגה הדמוקרטית.

אף אחד לא חושב, למרות המשבר המיידי, ש-QAnon בדרך להיעלם מהשיח ברשתות החברתיות. אם כבר, היא רק משתכללת ומתפשטת. גורמים מרכזיים בתנועה כבר פוזלים לקהילות של תיאוריות קשר אחרות, למשל כאלו שעוסקות בהצפת פחדים ובדיות לגבי החיסון העתידי לקורונה. "המהות של QAnon היא קשירה בין סיפורים שונים ויצירת נרטיב משכנע שמציע חלופה לתקשורת המיינסטרים", אמר פרטין לניו יורק טיימס. "זה ימשיך, בין אם Q מפרסם פוסטים ובין אם לא".

QAnon גדולה יותר מגורם אחד. גדולה יותר מ-8kun ומ-Q, גדולה יותר אפילו מטראמפ עצמו. 8kun יכול להסגר, Q יכול להיעלם לנצח, טראמפ יכול (בתרחיש בדיוני לחלוטין) להודות בהפסד, להסתגר באחת האחוזות שלו ולצאת החוצה רק כדי לשחק גולף, ו-QAnon עדיין תהיה כאן, מקדמת נרטיב כלשהו על קאבל של פדופילים עובדי שטן שסוחרים בילדים ומכתירים נשיאים.

ביום שאחרי טראמפ, השאלה היא לא האם QAnon תשרוד אלא כמה חזקה היא תהיה, ואיזו השפעה תהיה לה על הפוליטיקה האמריקאית בעתיד. טראמפ עוד יכול להתמודד שוב על הנשיאות ב-2024, וחסידי QAnon יסללו לו את הדרך לשם אם יבחר לעשות זאת. אבל גם אם יחליט שלא להתמודד, ההשפעה של התנועה על הפוליטיקה האמריקאית, אולי אפילו העולמית, תישאר. כל מתמודד שירצה בסיס תומכים אינסטנט יצטרך רק להציג את עצמו כמאמין של Q, ומיד יזכה בצבא של מיליוני תומכים נלהבים. כש-QAnon בשטח, הפוליטיקה האמריקאית צפויה להיות הרבה פחות שפויה, והרבה יותר קיצונית והזויה. וגם ככה נקודת הפתיחה שלה לא מרשימה במיוחד.