למרות הקורונה: הצעת התקציב לשכת עוה"ד גדלה במיליון שקל לעומת אשתקד
לפי ההצעה התקציב השנתי יסתכם ב־75 מיליון שקל, לעומת 74 מיליון שקל בשנת 2020. שכר עובדת אחת בלשכת היו”ר תוקצב ב־490 אלף שקל לשנה
רוב התקציב מבוסס על דמי החבר הכפויים שאותם משלמים עורכי הדין בישראל, והם תנאי לעיסוק במקצוע. דמי החבר יסתכמו בשנה הבאה לפי הצעת התקציב ב־58 מיליון שקל. כיום גובה דמי החבר השנתיים הם כ־1,000 שקל לרוב עורכי הדין בעלי ותק של חמש שנים ויותר, וסכום מופחת לעו”ד צעירים וקשישים. 16 מיליון שקל נוספים ייכנסו לקופת הלשכה בגבייה מהמתמחים (שמכניסים מעל 6.3 מיליון שקל בשנה), מהמוסד לגישור ומהמדרשה, ממועדון הצרכנות ומחסויות.
- ועדת הביקורת בלשכת עורכי הדין: לבדוק בדחיפות את פרשת עו"ד אילנה סקר
- פנייה ללשכת עוה"ד: מנעו ההכרזה על אילנה סקר כנציגה בוועדה לבחירת שופטים
- כך הפכה אילנה סקר מועמדת יחידה לוועדה למינוי שופטים
לפי הצעת התקציב המחוזות יקבלו כמעט 30 מיליון שקל והלשכה הארצית תקבל 45 מיליון שקל. מנגנון ראש הלשכה שבעבר, ככל הידוע, מימן שתי עובדות בעלות של 490 אלף שקל לשנה מופיע בתקציב 2021 עם תקציב זהה אך הפעם מדובר בתקן אחד בלבד. מנגנון הדוברות וההסברה יתוקצב ב־2.5 מיליון שקל; כנסים אירועים ופנאי יתוקצבו ב־3.2 מיליון שקל, מחשוב ב־1.8 מיליון שקל, שכר מצווה 1.5 מיליון שקל, אתיקה ושיפוט משמעתי 2.7 מיליון שקל ועוד הוצאות נוספות.
זמן קצר לפני ישיבת המועצה שיגר חימי מכתב לחברי המועצה בו נטען בין השאר כי כ־150 עורכי דין קיבלו סיוע של מאות אלפי שקלים מקרן הסיוע של הלשכה, הוא הקים ועדת הנחות מדמי חבר לעורכי דין במצוקה, והנחה לבצע קיצוץ רוחבי של 5% בתקציבי המחוזות.
לדברי גורמים בלשכה, התקציב הפעם שקוף יותר מבשנים קודמות וסעיפי התקציב שמבוססים על תפקידי החובה של הלשכה מסומנים בנפרד.
עם זאת, בדיקת “כלכליסט” מעלה שחרף השינויים הללו, אין בשורה ממשית בתקציב: פעולות החובה של הלשכה (אתיקה ושכר מצווה) מתוקצבות בסכומים נמוכים יחסית והלשכה ממשיכה להציע לחבריה שירותים שספק אם לרובם יש בהם עניין, אך נכפה עליהם לתקצבם. כבר לפני 20 שנה קרא מבקר המדינה ללשכה להפריד בין סל השירותים כך שעוה”ד יחויבו לשלם רק עבור אגרת החובה ויתר השירותים יוצעו כתשלום רשות.