אירועי "אוהבים אמנות. עושים אמנות" ייפתחו בסופ"ש בת"א

"שמיים פתוחים" – בעוד שבמציאות אנחנו יכולים, עדיין, רק לחלום על זה (מי תאר לעצמו שזה ייקח כל כך הרבה זמן???), סוף השבוע הקרוב ינסה לתת לנו איזו טעימה של המונח – אבל מזווית אמנותית. באירועי "אוהבים אמנות. עושים אמנות" של עיריית ת"א-יפו (השנה בשיתוף עם האיחוד האירופי)ד, שיתקיימו מחמישי ועד שבת (12-14.11) ברחבי העיר, יוצגו עשרות עבודות של מאות אמנים מהארץ ומהעולם שזו תהיה התמה המרכזית שלהם.

האירועים יתקיימו כולם במרחב הציבורי והכניסה אליהם חופשית, ואולי לרגע יגרמו לנו להרגיש כאילו אנחנו חיים בעולם נורמלי. במקביל, יפתחו כ-150 אמנים בעיר את הסטודיו שלהם לביקור קהל (ע"פ הנחיות משרד הבריאות, כמובן).  

הנה כמה מהאירועים המומלצים לבקר בהם במהלך הסופ"ש:

רופא אונליין: כשהקימה האמנית איה בן רון את "בית חולים שדה X" ב־2019, איש לא תיאר לעצמו מגיפה בינלאומית. הפרויקט ייצג את ישראל בביאנלה האחרונה בוונציה, ועכשיו מגיע בגרסתו המקוונת לתל אביב. בית החולים יוקם רחבת כיכר הבימה, אך את המטופלים תקבל בן רון באופן וירטואלי (יש לקבוע תור באתר fieldhospitalx.org/online-visit).

רופא אונליין, עבודה של איה בן רון בכיכר הבימה צילום: אוראל כהן

הטיפול שאותו תלווה באופן אישי, יכלול שלושה שלבים (בדומה לדרך בה הוצג בביאנלה): ראשית תלמד בן רון את המטופל כיצד לייצר צעקה שמכילה את עצמה, כך שהקול שלו יהיה מוכן תמיד לתגובה מיידית בעת הצורך. אחר כך יצפה המטופל באחת משלוש עבודות וידיאו (של בן רון עצמה ושל האמנים רועי ויקטוריה חפץ ועידית אברהמי) החושפים עוולות חברתיות. בשלב השלישי יקיים המטופל הכרות עם מטרות בית החולים בהנחיית אבי לובין, אוצר הפרויקט.

המחאה שלי: כמעט לכל אחד יש איזה עניין למחות בגינו עכשיו, בין אם זה עניין פוליטי, כלכלי, חברתי או אידיאולוגי. האמנית שרון גלזברג מזמינה את המבקרים בתערוכה שלה לייצר כל אחד את המחאה שלו — אבל בצורה שקטה. בפרויקט "מחאות שקטות 2020" היא תבקש מהמשתתפים לכתוב על כף ידם מהו העניין שעליו הם רוצים למחות. אחר כך היא תצלם את כף היד במכונת צילום ותתלה את התצלום על לוח מודעות ציבורי בשדרה.

בניגוד למסרים האחידים שעולים מתוך ההפגנות של התקופה האחרונה, תייצר גלזברג מקבץ של מחאות אישיות שקטות שיתנו פתחון פה לכל אדם והמחאה הפרטית שלו. כמקבץ, אפשר יהיה להסיק מהמחאות הפרטיות הללו גם משהו על הלך הרוח הנוכחי בחברה הישראלית.

המחאה שלי, עבודה של שרון גלזברג

נשים מציירות נשים: כשייסדו לפני עשר שנים כמה אמניות יוצאות ברית המועצות לשעבר את קבוצת "הברביזון החדש", הן התבססו, במקור, על קבוצת אמני הברביזון הצרפתים מהמאה ה־19. עכשיו, חוזרות שלוש מהן — נטליה זורבובה (בתמונה), אנה לוקשבסקי ואולגה קונדינה — לאחת הפעולות שאפיינו את אותם אמנים צרפתיים: מסורת הציור באוויר הפתוח.

במשך סוף השבוע הן יוצאות לשדרות רוטשילד, ומזמינות נשים לשבת מולן, כדי שיוכלו לצייר פורטרטים שלהן מהתבוננות. הפעולה שמתקשרת לשאלות של מגדר ופמיניזם, גם קשורה לאידיאולוגיה שהובילה להקמת הקבוצה ב־2010 שמתאפיינת ביציאה משותפת אל מחוץ לסטודיו וציור מהתבוננות במרחב הציבורי. בהמשך, יוצגו הפורטרטים שיציירו האמניות בתערוכה במכון גתה בתל אביב, כחלק מיוזמת המכון תחת השם "אל תגידו לי איך להיות אשה". 

נשים מציירות נשים: דיוקן שציירה נטליה זורבובה