"השמש נותנת תחרות צמודה לייצור חשמל מגז טבעי"
אמר יוסי סוקולר, מנהל אגף האסדרה ברשות החשמל בכנס חדשנות לכלכלה נטולת פחמן של כלכליסט; מנכ"ל אוגווינד, ד"ר אור יוגב: "פיתחנו מודל של אגירת אוויר בלחץ של 40 אטמוספרות שמוטמן בקרקע. זו טכנולוגיה מאוד זולה שמוצבת בכמה מפעלים"
החברות הפועלות בתחום החשמל הירוק בישראל פעלו שנים עם ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות שמוגבל בשעות הזמינות שלו - כשיש שמש או רוח התפוקה מרבית, וכשאין אז מתקן ייצור החשמל מושבת בצורה מלאה או חלקית. בכנס חדשנות לכלכלה נטולת פחמן של כלכליסט, שנערך במסגרת שבוע קלינטק ואנרגיה מתחדשת של אילת-אילות, דיברו השחקנים השונים בשוק על עתיד הסקטור, כלומר על האפשרות לאגור חשמל ולספק אותו ברשת על פי דרישה.
"שר האנרגיה קבע יעד של יצור חשמל ירוק של 3% עד 2030, וזה מבחינתנו כבר מחר בבוקר", אמר יוסי סוקולר, מנהל אגף האסדרה ברשות החשמל. "אנחנו מעודדים ייצור של חשמל ממתקנים סולאריים בשילוב אגירה, פעולה שתחסוך הקמה של תחנת כוח מזהמת עם אפשרות להזרים אנרגיה מתחדשת מסביב לשעון. גם מפיקים פי 2 או יותר וזו מבחינתנו בשורה, וכמו כן זה חוסך הקמת רשת. אנחנו אחרי מכרז מוצלח למתקני אגירה, עם 19.9 אגורות לקילוואט שעה, הכי נמוך אי פעם והשמש נותנת תחרות צמודה לגז. נושא נוסף שאנחנו מקדמים היא אגירה ללא ייצור ונרצה לראות את זה קורה בשנים הקרובות, כולל ניטור אחרי צריכת החשמל".
מנכ"ל אוגווינד, ד"ר אור יוגב, סיפר על טכנולוגיה מקבילה לסוללות שמיועדת לייצור חשמל ירוק, הפעם באמצעות אוויר דחוס. "הרבה חברות ניסו לאגור אוויר בשנים קודמות, אבל המכשלה היתה המחיר", אמר יוגב. "פיתחנו מודל של אגירת אוויר בלחץ של 40 אטמוספרות שמוטמן בקרקע. זו טכנולוגיה מאוד זולה שמוצבת בכמה מפעלים. אחרי שאחסנת את זה אתה צריך לדאוג לקרור שלו וזה מבוצע עם מים וניצול מעטפת הקרקע. אחרי שהשלמנו את אלה האוויר מסובב טורבינת מים, והיא זו שמייצרת את החשמל".
מימין אור יוגב, טל מונד, אבי ברנמילר ויוסי סוקולר
אבי ברמנילר, מחלוצי תחום ייצור החשמל הירוק עוד מימי מפעל סולל בבית שמש, השיחות על חשמל ירוק מעלים אצלו זכרונות. "בשנות ה-80 נכנסתי לתחום כדי לעשות משהו טוב לעולם, ואולי גם להתפרנס מזה. העולם יבין שזול וטוב לייצר חשמל מהשמש, אבל לייצר חשמל רק בשעות היום לא יתן לנו כלום, ראו את המשבר שעובר על קליפורניה עם הפסקות החשמל. לתפיסתי אחסון בסוללות מזהם את הסביבה ודורש החלפה, ולכן עברתי לאחסון חום בסלעים בטמפרטורה של 700 מעלות, וזה מייצר אוויר חם או קיטור שיסובבו טורבינת חשמל. אגירת חום גם מספקת לכל לקוח את פרופיל צריכת האנרגיה שהוא צריך, ולכן לדעתי היא יותר יעילה מסוללות", אמר
טל מונד, מנכ"ל בליליוס אנרגיה, הזכיר שהם פועלים גם בתחום התחבורה הציבורית עם זכיינות על חברת סופרבוס, כאשר הכיוון הבא של החברה היא אגירת אנרגיה.
"חברת CTAL היא חברת ייצור סוללות הליתיום יון הגדולות בעולם. זו סוללה עם אורך חיים של 25-20 שנה בייצור ללא קובלט מזהם והיא מוכרת ל-50% מהשוק, כולל לטסלה"" אמר מונד. "הדיאלוג בין תעשית הרכב לאגירה תורמת לענף. רשות החשמל ומשרד האנרגיה עוברים שינוי גדול, ברמה של קפיצה דרמטית במודעות בכל עולמות ניהול האנרגיה. בעבר עבדתי באורמת והקמתי את חטיבת האגירה שם ואני ממליץ לרגולטורים פה לא להמציא את הגלגל".
