איירון סורס בדרך לנאסד"ק לפי שווי של 8 מיליארד דולר

איירון סורס, אחת מחברות ההייטק הישראליות הגדולות ביותר, נערכת להנפקה במחצית הראשונה של 2021. ל"כלכליסט" נודע כי החלטה פורמלית על ההנפקה צפויה להתקבל בדירקטוריון החברה בקרוב מאוד. עוד נודע כי בנק ההשקעות גולדמן זאקס צפוי להוביל את הנפקת הענק, שתהיה ככל הנראה הגדולה ביותר של חברה ישראלית בנאסד"ק מעולם.

איירון סורס מכוונת לשווי של 7־8 מיליארד דולר בהנפקה, כשאת התשקיף יכין משרד עורכי הדין לייטן האמריקני. קרן ויולה ונצ’ר של שלמה דברת ואבי זאבי, שמחזיקה 10% מהחברה, היא שמובילה את המהלך וצפויה למכור חלק גדול לפחות ממניותיה.

אפשרות נוספת עוקפת מסלול הנפקה היא שילוב של איירון סורס בתוך שלד בורסאי (ספאק) וכניסה בדלת האחורית לבורסה, אולם הסיכוי לכך נמוך מאוד. ספאק היא חברה שמגייסת כסף מהמשקיעים כדי להכניס לתוכה, בשלב מאוחר יותר, פעילות תמורת הקצאת מניות. 

בכירי איירון סורס צילום: תומי הרפז

השווי העצום לחברה ישראלית מפתיע לכאורה. רק בנובמבר 2019 נכנסה לחברה קרן ההשקעות CVC בהשקעה של 450 מיליון דולר תמורת 25.7% ממניותיה, כלומר לפי שווי של 1.75 מיליארד דולר.

את המניות רכשה הקרן מידי מספר בעלי מניות, ביניהם המייסדים תומר בר זאב והאחים רועי, אייל ואיתי מילרד, שהחזיקו בחלוקה שווה ב־44% ודוללו ל־32%. ויולה ונצ'רס החזיקה ב־14% מאיירון סורס ודוללה ל־10%.

יתר בעלי המניות הם קרן דיסרפטיב של טל ברנוח, 83North, לאומי פרטנרס, סבן ונצ'רס וכלל תעשיות. היזמים של סופרסוניק שהתמזגה עם איירון סורס ב־2015, אריק צ'רניאק וגיל שהם, מחזיקים יחד ב־1.6%. עובדי החברה מחזיקים באופציות לכ־10% מהמניות וגם הם ישתתפו במכירה.

קפיצה משמעותית בשווי

איירון סורס הוקמה ב־2011 ועד לגיוס מ־CVC גייסה החברה במהלך השנים 120 מיליון דולר. הכנסות החברות נבדלות בין הכנסות ברוטו להכנסות נטו. ברוטו, ההכנסות של איירון סורס מסתכמות בכ־800 מיליון דולר ונטו – 400 מיליון. הרווח של איירון סורס מוערך ב־170 מיליון דולר. בשנים האחרונות חילקה דיבידנדים של יותר מ־200 מיליון דולר וייתכן שתחלק 100 מיליון נוספים בתקופה שעד להנפקה.

מה קרה בשנה שעברה מאז נכנסה הקרן להשקעה באיירון סורס? שתי סיבות מרכזיות מובילות לקפיצה המשמעותית בשווי המבוקש. הראשונה היא זינוק במכפילי חברות ההייטק בכלל ובתחום שבו פועלת איירון סורס בפרט. השנייה היא זינוק במספר האנשים המשחקים במשחקי מחשב - משתמשי הקצה של הפעילות של איירון סורס וחברות דומות בתחומה.

איירון סורס פועלת בתעשיית ה־AdTech (טכנולוגיה לפרסום) ויש לה שני קווי פעילות מרכזיים: דיגיטל ומובייל. תחום הפעילות הוותיק, וזה שתורם את עיקר הרווח התזרימי, הוא שירות הדיגיטל - הפצת תוכנות תמורת תשלום. לקוחותיה בתחום זה הן חברות שיודעות להפיק הכנסות, אך זקוקות ללקוחות — והן משלמות לאיירון סורס על כל גולש שמוריד את התוכנה שלהן.

את תחום המובייל החלה איירון סורס לפתח לפני מספר שנים. מפתחים, בהם חברות משחקים, מטמיעים את הטכנולוגיה של החברה בעשרות אלפי אפליקציות כדי להציג דרכן פרסום ממוקד ללקוחות. הרווח מתחום זה גדל משמעותית והפך עם השנים למקור הרווח העיקרי של החברה.

איירון סורס צמחה גם אורגנית אולם גם באמצעות מיזוגים ורכישות שביצעה, בעיקר של חברות ישראליות בתחום האינטרנט. העסקה הגדולה ביותר של מיזוג היתה עם סופרסוניק הישראלית. העסקה שיקפה שווי של 1.3–1.2 מיליארד דולר לחברה הממוזגת, לפי הערכות בתעשייה. העיסקה שבוצעה ב־2015 היתה במזומן כ־50 מיליון דולר ובמניות איירון סורס בשווי כ־150 מיליון דולר שקיבלו בעלי המניות של סופר סוניק. 250 עובדי סופרסוניק הצטרפו לאיירון סורס, והמיזוג יצר את חברת האינטרנט העצמאית הגדולה בישראל במונחי עובדים, שווי והכנסות. כיום מעסיקה איירון סורס 1,000 עובדים, 800 מהם בישראל, וכמחציתם עוסקים בתחומי מחקר ופיתוח.

ב־2011 התמזגה איירון סורס עם חברת וולונט, וכחלק מהמיזוג נרכשו גם החברות דילפליי, קליק מי־אין ומונטרה, שהוחזקו בשיעורים שונים לפני המיזוג בידי וולונט. ב־2013 היא רכשה את אפטר דאונלואוד. ביוני 2016 רכשה איירון סורס את חברת טכנולוגיות הפרסום בווידיאו הישראלית סטרים־רייל.

שלמה דברת צילום: אריאל בשור

הסגרים עשו להן רק טוב

גורמים בתעשייה מציינים שתי חברות מרכזיות כסוג של מדד להצלחה של הנפקת איירון סורס. הראשונה היא יוניטי, אחת החברות הגדולות בעולם בתחום המשחקים, שהונפקה רק בספטמבר האחרון לפי שווי של 13.7 מיליארד דולר וכבר נסחרת בשווי עצום של 31 מיליארד דולר. השנייה היא אפלאבין (AppLovin) שנערכת להנפקה כשהשווי אליו היא שואפת הוא 13־14 מיליארד דולר.

השוויים המטורפים של שתי החברות מגיעים אחרי שבשנים 2018–2019 הן ביצעו גיוס אחרון לפני הנפקה, ממש כמו איירון סורס. לשלושתן נכנסה קרן גדולה להשקעה לפי שווי נמוך בהרבה.

יוניטי, חברה דנית במקור, גייסה ביולי 2019 סכום של 525 מיליון דולר לפי שווי של 6 מיליארד דולר, כשהמשקיע היא קרן סילברלייק שמנהלת 180 מיליארד דולר. אפלאבין גייסה ב־2018 סכום של 400 מיליון דולר לפי שווי של 2 מיליארד דולר מקרן KKR שמנהלת נכסים ב־150 מיליארד דולר, ואילו איירון סורס גייסה 450 מיליון דולר מקרן CVC שמנהלת 105 מיליארד דולר, לפי שווי 1.7 מיליארד דולר. השווי של שלושתן זינקה פי 4־5 מאז הגיוס האחרון.

יוניטי היא החברה הציבורית היחידה בין השלוש כרגע. אפלאבין, כפי שפורסם בתקשורת הבינלאומית בחודש שעבר, נערכת להנפקה בתחילת 2021. תוצאותיה הכספיות אינן ידועות אולם לפי הערכות בשוק הכנסותיה גבוהות בכ־50% מאלה של איירון סורס.

השווי של יוניטי יותר מהוכפל במהלך החודשיים שבהם היא נסחרת: משווי של 13.7 מיליארד דולר בהנפקה ל־31 מיליארד היום. יוניטי רושמת הכנסות שנתיות של 654 מיליון דולר נטו, ולמרבה הפלא היא מפסידה 150 מיליון דולר בשנה. הדבר נובע מכך שבניגוד לאיירון סורס, שמספקת פלטפורמה להצגת פרסומות במשחקים, יוניטי מפתחת ומספקת כלי מורכב ויקר לפיתוח המשחקים עצמם, המכונה מנוע משחק. פעילות הפיתוח שואבת משאבי כוח אדם יקרים, אולם משם גם הפוטנציאל הגדול שלה והסיכוי שהמשקיעים רואים בו להגדלה משמעותית של ההכנסות. בשנה האחרונה יוניטי הקטינה את ההפסד. אפלאבין מכניסה, על פי הערכות, כ־550 מיליון דולר בשנה נטו.

מעבר לעלייה העצומה במכפילי השווי של החברות, הרי שתקופת הקורונה עשתה להן טוב. הן בשל העליה בשווי חברות הטכנולוגיה בוול סטריט אבל גם לאור העובדה שתקופות סגר והשבתת פעילות מביאות ליותר משחקים באינטרנט. לפי חברת המחקר NPD צרכו האמריקנים משחקים בהיקף של 11.6 מיליארד דולר ברבעון השני של 2020, 30% יותר מהרבעון המקביל ב־2019. עם זאת, מדובר בתעשייה מסוכנת, שכן היא נשענת על שימוש בשירותים של ענקיות כמו גוגל, אפל ופייסבוק. כל שינוי במדיניות של החברות הללו מסוגל לפגוע אנושות בחברות, לעתים בענפים שלמים.

הגאות במניות הטכנולוגיה בוול סטריט מביאה חברות ישראליות נוספות לשקול הנפקה. אחת מהן היא מאנדיי שנערכת אף היא להנפקה במחצית הראשונה של 2021 לפי שווי 4 מיליארד דולר. ההנפקה הגדולה ביותר של חברה ישראלית עד היום היתה של מובילאיי שהונפקה ב־2014 לפי שווי של 5.3 מיליארד דולר.