הנכים חסמו כבישים - והקצבה הוצמדה לשכר הממוצע

נתוני ספטמבר ואוקטובר טרם פורסמו, אבל סביר להניח שהשכר הממוצע שוב יחצה את רף 12 אלף השקלים בגלל הסגר השני, שכן על פי שירות התעסוקה יש 950 אלף דורשי עבודה נכון לראשית נובמבר. כשיהיה משבר בהייטק ויהיו הרבה מובטלים עם שכר גבוה, שכר הח"כים לכאורה ירד. בפועל, סביר שאז חברי הכנסת ימצאו דרך למנוע ירידה בשכרם. נדנדת ההצמדה פועלת כך משום שאת השכר הממוצע לצורך שכר הנבחרים מחשב הביטוח הלאומי על פי נוסחה סבוכה שמבוססת על חלוקת סך השכר במשק במספר משרות השכירים.  

בנימין נתניהו צילום: לע"מ

דווקא קצבאות הביטוח הלאומי צמודות למדד המחירים לצרכן, שכמעט לא משתנה בשנים האחרונות. עד 2005 היו הקצבאות צמודות לשכר הממוצע במשק וזה סייע להן לשמור על ערכן. אבל במסגרת גזרות שר האוצר בנימין נתניהו ב־2003, הוחלפה השיטה להצמדה למדד. המשמעות היתה בעצם החלטה לשחוק את הקצבאות בעקביות. זו למשל הסיבה שקצבאות הזקנה מעודכנות בסכומים מגוחכים כמו 6 שקל לשנה, ונשחקות בהתמדה. משום מה הצמדת שכר הנבחרים לשכר הממוצע במשק נותרה בעינה.

במסגרת הסכם העלאת קצבאות הנכים, הם הצליחו לקבל בין היתר הסכמה של הממשלה לכך שהקצבה שלהם (ורק היא) תחזור ותוצמד לשכר הממוצע. מצד אחד זה אמור לקרות לראשונה ב־2022, כך שזו הבטחה על הקרח בייחוד בתקופת הקיצוצים הצפויה. מצד שני, לא הרבה דברים מפחידים פוליטיקאים, אבל חסימות כבישים על ידי נכים למשל — כן. לכן הנכים קיבלו מה שהקשישים לא מקבלים, גם תוספות לקצבאות וגם הצמדה עתידית לשכר הממוצע. הקשישים פשוט לא חוסמים כבישים.

השכר הממוצע במשק הוא אמצעי שנוי במחלוקת למדידת מגמות השכר, בשל ההשפעה הגדולה עליו של בעלי המשכורות הגבוהות. הבעיה גדולה במיוחד בישראל, שנמצאת בקביעות בצמרת פערי השכר ב־OECD. בעבר עלו הצעות להצמיד את שכר הח"כים לממוצע של השכר הממוצע והמדד, אבל ההחלטה היא כידוע של חברי הכנסת עצמם והם מנעו זאת.

עם זאת, בשנים האחרונות תרמה לעליית השכר הממוצע במשק גם העלייה הגדולה בשכר המינימום מ־4,300 שקל ב־2014 ל־5,300 ב־2017. זה היה אחד מהמהלכים החברתיים החשובים של השנים האחרונות. אבל כמובן, גם מכך חברי הכנסת והצמודים אליהם הרוויחו, ושאר מקבלי השכר במשק לא.

אין מקום לחשש שאם תשונה שיטת ההצמדה, חברי הכנסת יקופחו. מרכז המחקר והמידע של הכנסת השווה באמצע העשור את שכר חברי הכנסת לשכר חברי הפרלמנט ב־10 מדינות מפותחות אחרות, ובין היתר את היחס בין שכר חברי הפרלמנט לשכר הממוצע במשק. ישראל יצאה ראשונה: שכר ח"כ גדול פי 3.7 מהשכר הממוצע.

היחס בין שכר חבר פרלמנט לשכר הממוצע במדינות ההשוואה, עומד על פי 2.2. אם היו שומרים על היחס הזה בישראל, שכר ח"כ היה בין 22 ל־26 אלף שקל. בצרפת חבר פרלמנט משתכר פי 1.9 מהשכר הממוצע, בגרמניה פי 2.8. עם זאת, ישראל היא היחידה ממדינות ההשוואה, שמונעת כליל מחברי פרלמנט לעסוק בעיסוק נוסף.