שיפור בנתוני הצריכה בסגר השני: האונליין השתכלל, המשמעת ירדה

הישראלים מתחילים להסתגל למציאות שכוללת גם תקופות של סגר. זו המסקנה המרכזית שעולה מנתוני השימוש בכרטיסי אשראי בתקופת הסגר הראשון (אפריל) לעומת הסגר השני (אוקטובר) שהגיעו לידי "כלכליסט".

מנתוני חברת שב"א (שירותי בנקאות אוטומטיים) האחראית על תשתית התשלומים בארץ עולה כי הסגר השני הביא לבלימה בצריכה. השימוש בכרטיסי אשראי ירד באוקטובר ב־7% לעומת אוקטובר אשתקד ל־7.8 מיליארד שקל. ירידה נרשמה גם במשיכת מזומן מכספומטים: באוקטובר משכנו 4.3 מיליארד שקל, ירידה של 9% לעומת אוקטובר 2019.

אולם כאשר משווים את הנתונים לעומת הסגר הקודם, מוצאים שהירידה ברמת הפעילות במשק לעומת הסגר הראשון שהחל בחודש מרץ, הייתה מתונה יותר. לכך ישנן שתי סיבות מרכזיות: ראשית, עסקים רבים הספיקו בתקופה שבין הסגרים לשפר את יכולות המכירה אונליין או להיכנס לפעילות כזו.

הרכישות באינטרנט באוקטובר זינקו ב־14% לעומת אוקטובר אשתקד והסתכמו ב־15.8 מיליארד שקל. הרכישות אונליין היו 61% מתוך כלל הרכישות בכרטיסי אשראי באוקטובר, בדומה לנתוני הסגר הראשון. לשם השוואה, באוקטובר אשתקד תפסו המכירות ברשת 50% מכלל הרכישות בכרטיסי אשראי.

הסגר היה הדוק פחות

סיבה נוספת לנתונים המשופרים היא שהסגר השני היה פחות הדוק מהקודם. אם במרץ־אפריל שררה פאניקה מסוימת בציבור, שהביאה אותו לשמור בקפדנות על הכללים, באוקטובר נראה שהמשמעת הייתה רופפת יותר. למשל, מסעדות עקפו את האיסור על טייק אווי בכך שביצעו משלוח למרחק קצר, כלומר כמה מטרים מחוץ לבית העסק.

השיפור מתבטא בכמה ענפים בתחום הצריכה. למשל, באפריל הייתה צניחה של 53% ברכישות בגדים ונעליים לעומת אפריל אשתקד, ואילו באוקטובר ירידה של 39%. מגמה דומה נרשמה במוצרי חשמל וכלי בית: ירידה של 6% ירידה באוקטובר לעומת 12% באפריל.

״נתוני אוקטובר מצביעים על כך שבענפים מסוימים המשק הצליח להסתגל למשבר הקורונה, לפתח יכולות של מסחר מקוון ולהמשיך לתת שירות. זו הסיבה שבסגר השני ראינו גידול משמעותי בהוצאות לעומת הסגר הראשון", אמר מנכ"ל שב"א משה וולף. 

זינוק בצריכת דלק

גם נתוני צריכת הדלק מראים כי הסגר השני היה רופף מקודמו: באפריל צנח השימוש בכרטיסי אשראי בענף זה ב־60% לעומת אשתקד לממוצע יומי של 18 מיליון שקל. באוקטובר נרשמה עלייה של כמעט 70% ל־30.4 מיליון שקל (יצוין כי באפריל היתה מגבלת יציאה מהבית במשך כל החודש ואילו באוקטובר המגבלה היתה רק במחצית מהחודש). ועדיין, זינוק בהיקף כה חד כאשר רוב המסחר מושבת מעיד על כך שהייתה יותר תנועה בסגר השני לעומת הראשון.

נתון נוסף המעיד על כך הוא בתחבורה הציבורית שבה ממוצע השימוש היומי באוקטובר היה גבוה ב־67% מהממוצע בסגר הראשון. עם זאת, מדובר בנתון נמוך משמעותית ב־47%, לעומת אוקטובר אשתקד.

אין ספק שאחד הענפים שנפגע בצורה הקשה ביותר מהסגר השני והתקשה למצוא פתרונות יצירתיים הוא המלונאות. השימוש בכרטיסי אשראי בענף זה התרסק ב־87% באוקטובר השנה לעומת אוקטובר אשתקד. עם זאת, גם בתחום זה נרשמו תוצאות מעט טובות יותר לעומת הסגר הקודם: השימוש הממוצע בכרטיסי אשראי עמד על 2.6 מיליון ליום לעומת 1.7 מיליון שקל באפריל. השיפור בתוצאות נובע בעיקר מפתרונות יצירתיים שעקפו את מגבלות הסגר כמו השכרת חדרים לטווח ארוך.

חנויות המכולת פרחו

עוד עולה מנתוני שב"א כי אחד הענפים שפרח במשבר הקורונה הם חנויות המכולת והפיצוציות. מגבלת הקילומטר והחשש להצטופף ברשתות השיווק הגדולות הביאו לפריחת חנויות המזון הקטנות: באפריל נרשם זינוק של 48% ברכישות בכרטיסי אשראי בענף זה לעומת אפריל אשתקד. בסגר השני הזינוק התמתן אך עדיין מדובר בנתונים חזקים: ממוצע של יותר מ־32 מיליון שקל ביום בקניות בחנויות מכולת וקיוסקים, עלייה של 36% לעומת אוקטובר אשתקד.

אף שהנתונים בסגר השני טובים יותר מנתוני הסגר הראשון ראוי להדגיש כל בכל סגר יש התדרדרות בפעילות המשק, שמגדילה עוד יותר את כמות העסקים שיתקשו להתאושש מהמשבר. "העובדה שמאות אלפי ישראלים שהו בחגי תשרי בארץ ועדיין ההוצאות היו נמוכות בהשוואה לאוקטובר אשתקד מלמדת שהצריכה במשק דועכת ומתכווצת", הוסיף משה וולף.