"הדולר ייסחר מול השקל בטווח של 3.35-3.5 בממוצע ב-2021; צמד דירהם-שקל ישמור על מגמה דומה"
כך מעריך קובי לוי, ראש אסטרטגיות השווקים בלאומי שוקי הון. לדבריו, בוועידת הזדמנויות כלכליות באיחוד האמירויות של כלכליסט ובנק לאומי, הבנק המרכזי של איחוד האמירויות נוקט במדיניות קיבוע של של שער החליפין של הדירהם לדולר האמריקאי במטרה להפחית סיכוני מט"ח אליהם חשופים משקיעים וחברות גלובליות.
"איחוד האמרויות היא כלכלה שמתבססת בעיקר על יצוא שירותי נפט מאז שנות השמונים הבנק המרכזי של איחוד האמירויות נוקט במדיניות קיבוע או 'pegging' של שער החליפין של הדירהם לדולר אמריקאי בערך של 3.6725 דירהם לדולר. המטרה של קיבוע הדירהם לדולר היא להפחית סיכוני מט"ח אליהם חשופים משקיעים פיננסים וכן חברות גלובליות באופן שמקל עליהם לנהל את פעילותם העסקית בסביבה יציבה לאורך זמן", כך אמר קובי לוי, ראש אסטרטגיות השווקים בלאומי שוקי הון, בוועידת הזדמנויות כלכליות באיחוד האמירויות של כלכליסט ובנק לאומי.
לדבריו, "שוק המט"ח באיחוד האמירויות הוא מאוד מפותח, והוא השני בגודלו במפרץ הפרסי אחרי סעודיה. "ניתן לבצע בשוק עסקאות ספוט, פרוורד וסוואפ בשגרה בסכומים של עד 25 מיליון דולר לעסקה. נפח הפעילות היומי הממוצע הוא כ-2 מיליארד דולר בשוק הספוט וכ-4 מיליארד דולר בשוק העסקאות העתידיות. כדי לספק קנה מידה - זה דומה מאוד למה שנהוג בשוק הישראלי. קיים גם שוק אופציות אך הוא יותר ספורדי ומוגבל בהיקפו, מתנהל בעיקר מול הדולר האמריקאי, לתקופות של עד שלוש שנים".
קובי לוי, ראש אסטרטגיות השווקים בלאומי שוקי הון
ההשקעות הזרות הישירות באיחוד האמירויות בצמיחה חדה בשנים האחרות, הסביר. "במהלך 2019 מידת הפתיחות להשקעות זרות גברה ונקבעו אזורים הנקראים 'איזורים חופשיים' שמאפשרים בסקטורים ספציפיים בעלות זרה בשיעורים של 100% והטבות מיסוי שונות. מחוץ לאזורים אלה נדרשת שותפות אחזקה עם מקומי בשיעור של 49% לפחות והתחייבות לשימוש בספקי שירות מקומיים. העודף בחשבון השוטף עמד ב-2019 בשיעור של 7.4 ביחס לתוצר אך הוא צפוי לרדת ב-2020 ל-1.5 בגלל הירידה בביקוש הגלובלי לנפט ובמחירו".
לדברי לוי, מגמה זו צפויה להכביד על הכלכלה אך יש גורמים שמאזנים זאת, כמו הקיבוע לדולר, יציבות פוליטית, פיסקלית ודמוגרפית ארוכת טווח, קלות יחסית בעשיית עסקים ומיקום גיאוגרפי אסטרטגי.
"כדי להעריך את מגמות המסחר של הדירהם מול מטבעות אחרים שאינם הדולר צריך לבחון את המגמות הצפויות של הדולר בעולם", אמר לוי. "מבחינה זו הדולר מתחזק בחמש השנים האחרונות ברציפות מול רוב מטבעות העולם בעקבות יציבות הכלכלה ומדיניות ריבית מצמצמת שנקט הפד בתקופה זו. לעומת זאת, מאז תחילת המשבר המעבר לסביבת ריבית מרחיבה, סביבה פיסקלית מרחיבה ויציבות בסביבת האינפליציה מכבידים על הדולר ונראה כי המדיניות של הבנק המרכזי לא צפויה להשתנות בשנים הקרובות. הרחבת גירעון התאומים, הגירעון התקציבי והגירעון בחשבון השוטף בסביבה כזאת, צפויים להחליש את המטבע. מאידך אי הוודאות תמשיך לתמוך בו כמטבע מקלט ורצונן של מדינות אחרות בעולם להחליש את מטבעותיהן באופן כללי ובפרט מול הדולר כנראה יאזנו את התמונה. לפיכך, בסביבת אי וודאות זו, ניתן להעריך בזהירות כי הדולר ייסחר מול השקל בטווח של 3.35 עד 3.5 במהלך 2021 וצמד הדירהם שקל כנראה ישמור על מגמה דומה".
