בלון ניפוח השווי של בזק התפוצץ לה בפנים

דיווח מנומנם של בזק בשישי האחרון בצהריים חשף עוולה צרכנית גדולה: החברה־הבת, ספקית האינטרנט בזק בינלאומי, מחייבת עשרות אלפי צרכנים עבור שירותי אינטרנט שהם לא צורכים. בשל כך, ורק לאחר שנתבקשה לבדוק זאת על ידי משרד התקשורת, צפויה בזק לרשום מחיקת ערך של 300-200 מיליון שקל. שווי החברה בספרי בזק נאמד בכ־652 מיליון שקל.

אם בזק קיוותה ששעת הדיווח תביא למזעור הנזקים שהחברה גרמה להם במשך שנים, היא טעתה. חברת אוליר מסחר ותעשיות, המחזיקה בכמות מניות לא מהותית בבזק, כבר הגישה בקשה לבית המשפט המחוזי בירושלים כנגד החברה, לגילוי מסמכים כמו פרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון, בהן נידונה תופעת המנויים הרדומים. "בקשה זו עוסקת במצגי שווא שאותם הציגה בזק בינלאומי, אשר ניפחו את שווייה במאות מיליוני שקלים", נכתב בבקשה שהוגשה לבית המשפט על ידי עו"ד ליאור להב. "פגיעה עצומה זו בקופתה של החברה, מקורה בהתנהגות זדונית של נושאי המשרה בה, או לכל הפחות ברשלנותם, אשר ידעו כבר שנים ארוכות על מצב הדברים".

גל תביעות ייצוגיות

שתי תובענות ייצוגיות הוגשו נגד בזק בינלאומי על הנזק שנגרם לכל אותם לקוחות רדומים. כנראה שזוהי רק ההתחלה של מחאת צרכנים, שניצתה באיחור של כמה שנים טובות.

את אחד התרגילים הגדולים שנחשפו בשוק התקשורת חייבים הצרכנים ליד המקרה. אם שר התקשורת יועז הנדל לא היה מגלה שהוא משלם לספקית אינטרנט מבלי לקבל שירות, כנראה שגם עשרות אלפי הלקוחות של בזק בינלאומי לא היו מגלים זאת. "לפני שנתיים גיליתי במקרה שאני משלם כפול על ספקי אינטרנט. למה? אשמתי. או שאולי לא", כתב הנדל בציוץ בטוויטר. "התנתקתי מחברה אחת, עברתי לשנייה ולא וידאתי שהפסקתי לשלם. אף אחד לא שיער מה היקף התופעה. עושק לאור יום של כסף מאנשים פרטיים למען החברות. סכום עצום. פגיעה בצרכנים".

בתחילת החודש פרסם משרד התקשורת הערכה מ־2018, שלפיה ישנם כ־170 אלף מנויים "כפולים" או "רדומים", המכניסים לחברות כ־50 מיליון שקל בשנה בהערכה שמרנית. לאחרונה קיבל המשרד נתונים מדויקים מהחברות, ול"כלכליסט" נודע כי המספר המעודכן עומד על 180 אלף לקוחות, יותר ממחציתם בבזק בינלאומי. נתון זה אף לא משקף את המנויים של ספקית האינטרנט של HOT, הוט נט, המתעכבת עם מסירת הנתונים, כך שהמספר הסופי גבוה הרבה יותר. "היקף המחיקה המשמעותי עשוי במידה מסוימת להצביע על ממדי התופעה", כתב המשרד לאחר הודעת בזק.

מימין מנכ”ל בזק בינלאומי רן גוראון ושר התקשורת יועז הנדל צילומים: אוראל כהן, יריב כץ

המנויים הרדומים היא תופעה הקיימת זה שנים, אך משרד התקשורת נמנע מלטפל בה, וגם בזק, מונופול תשתית ששולטת בשוק הקווי, נמנעה עד כה מבדק בית. התופעה היא אחת מני רבות שהוכיחו למשרד עד כמה כושל מבנה שוק האינטרנט בישראל, בהיותו מפוצל לשני שירותים שונים: תשתית וספק. זה גם מה שגרם למשרד להאיץ את הבחינה לביטול הפיצול בין השירותים, כך שבזק ו־HOT יוכלו לספק שירות אינטרנט מלא, ללא תלות בספקיות.

מחכים לפרטנר וסלקום

בישראל כ־2.5 מיליון מנויי אינטרנט פרטיים. בזק בינלאומי לא מדווחת על מספר מנוייה, אך בדו"ח השנתי ל־2019 העריכה בזק כי נתח השוק של

החברה־הבת בתחום שירותי האינטרנט עומד על כ־30%, שהם כ־750 אלף מנויים. בהתאמה, מספר מנוייה הרדומים הגבוה ביותר. לא מן הנמנע כי גם שאר החברות הציבוריות, פרטנר וסלקום, יודיעו על מחיקות באותו עניין.

סביר כי תופעה זו לא קיימת בשוק ספקי האינטרנט בלבד והיא גולשת גם לתחום הטלוויזיה והסלולר. עם זאת, בתחומים אלה הערנות של הלקוח גבוהה הרבה יותר, בין היתר בשל רפורמת הסלולר. כתוצאה ממנה, בשוק הסלולר לדוגמה נוסד מנגנון ניודים, שבו החברה המגייסת אחראית לנתק את הלקוח מהחברה הנעזבת. כחלק מרפורמה חדשה שנמצאת תחת שימוע, מבקש המשרד לקבוע כי יופעל מנגנון ניודים גם בשוק האינטרנט.