"כהונה שנייה של טראמפ תייבש את מחקרי האקלים"

“אם ממשל טראמפ ימשיך לכהונה שנייה, אני אהיה מודאג”, אומר פרופ' אוטמר ויסלר, נשיא איגוד מכוני המחקר הגרמניים הלמהולץ, שממתין בחשש לתוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית. כמי שעומד בראש גוף המחקר המדעי הגדול בגרמניה, שמרכז תחתיו 19 מעבדות מתקדמות עם 40 אלף עובדים, רובם מדענים, ואחראי על תקציב שנתי של 5 מיליארד יורו — הוא ראה מהצד איך תחת ממשל טראמפ ספג הממסד המדעי בארצות הברית, בעיקר בתחום האקלים, מכה אחר מכה: איבוד תקציבים וסילוק מעמדות השפעה.

"יש לנו ראיות מהתקופה הנוכחית שהמימון של מחקר אקלים הופחת, ההכרה של הממשל במחקר אקלים לא מאוד גבוהה. אחרי שנבלום את מגפת הקורונה, שינוי אקלים יחזור כאתגר העתידי החשוב ביותר שנמצא לפנינו.

“אנחנו מרגישים שהעמיתים שלנו בארצות הברית נמצאים תחת לחץ הולך וגובר מהממשל. הסוכנות להגנת הסביבה ומכוני מחקר בתחום האקלים נמצאים בבירור תחת לחץ. הם מקבלים פחות מימון לעומת ממשלים קודמים.

“מנגד, יש מדינות אחרות שמגבירות משמעותית את מאמצי מחקר האקלים שלהן. סין היא דוגמה מעניינת, ויש לכך סיבה טובה. יש הרבה זיהום אוויר בסין, תוחלת החיים בבייג’ינג כבר נמצאת בירידה”.

פליטת גזי חממה בארצות הברית. “האמריקאים צריכים להשלים פערים” צילום: בלומברג

סין יכולה להפוך למובילה עולמית במחקר אקלים?

“כן, אפשר לצפות שזה יקרה. סין משקיעה משמעותית במחקר ופיתוח ורוצה להיות מובילה בינלאומית בתחום. שנית, מבחינת סין שינוי אקלים הוא אתגר אמיתי. הם כבר מושפעים ממנו, אפשר לראות ולהרגיש את שינוי האקלים בסין”.

האיחוד האירופי אימץ את אחת התוכניות המקיפות ביותר להפחתת פליטות גזי חממה. איזו השפעה יכולה להיות לזה על מדינות אחרות?

“לאירופה יש השפעה גדולה, אבל בסופו של יום חשוב מאוד שהאמריקאים ישלימו פערים, שמדינות באסיה, כולל הודו, יעשו מאמצים משמעותיים. אבל מישהו צריך להתחיל”.

בנימה אופטימית הוא מוסיף: “שינוי אקלים הוא איום משמעותי, אך הוא גם יכול להיות הזדמנות ענקית לתחומים כלכליים חדשים. דמיין מה יקרה אם נצליח לפתח תאי דלק עוצמתיים מבוססי מימן כמקור אנרגיה. זה יכול לשנות משמעותית לא רק את פליטות גזי החממה אלא גם את כל תחום התחבורה. יש כאן הרבה הזדמנויות”.

משפיעה ומושפעת

ויסלר התראיין לכבוד הכרזה על שיתוף פעולה משמעותי של הלמהולץ עם מכון וולקני בתחום של השפעת שינויי אקלים על החקלאות. שיתוף הפעולה יתמקד בפיתוחים כמו ייעול השימוש במים, הגדלת יבולים, שימוש בפסולת ליצירת משאבים בני־ניצול תוך הקטנת פליטת גזי חממה, פיתוח אמצעי דיגיטציה ושימוש מושכל במשאבי טבע, מים וקרקע המשתלבים בחקלאות בת־קיימא. במסגרת שיתוף הפעולה ייבנו מיזמי מחקר משותפים ויתקיימו חילופי סטודנטים, פוסט־דוקטורנטים וחוקרים בין המוסדות.

"חקלאות ותזונה הן מקור מרכזי של פליטות גזי חממה, והן בעצמן מושפעות במידה ניכרת משינויי אקלים: בצורות, שיטפונות, ירידה באיכות הקרקע, צמצום המגוון הביולוגי בשדות חקלאיים. זו מערכת מורכבת שכוללת גורמים שמקדמים את משבר האקלים והיבטים שנפגעים ממנו משמעותית. מכון וולקני והמעבדות שלנו כאן יכולים לייצר השפעה משמעותית בכל הנוגע להבנת מערכת היחסים בין חקלאות לשינוי אקלים ולפיתוח טכנולוגיות חקלאיות". לדבריו, חקלאות אחראית ל־12% עד 15% מפליטות גזי חממה. חלק גדול מהפליטות הוא מתאן מגידול בקר, אבל גם משימוש בדשנים מלאכותיים.

מנהל מכון וולקני, פרופ' אלי פיינרמן, הוסיף: "שיתוף הפעולה המדעי יאפשר לחוקרי וולקני נגישות לתשתית מחקרית וטכנולוגית מהמעלה הראשונה הנמצאות בחזית המחקר המדעי, ולחוקרי הלמהולץ נגישות לאקו־סיסטם ייחודי המאפשר לבחון השפעות אקלימיות וסביבתיות מגוונות על ייצור חקלאי; וחשיפה לידע הרב שנצבר במכון וולקני במכלול נושאים הקשורים לחקלאות על סף המדבר. לא מן הנמנע שניישם את הידע גם במדינות רבות אחרות".

עדיפויות משותפות

ישראל והמוסדות המדעיים שלה הם שותפים בולטים של הלמהולץ, שאף שהוא מקיים אלפי שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות וגופי מחקר בכל העולם, יש לו סניפים זרים בארבע ערים בלבד: בריסל, מוסקבה, בייג'ינג ותל אביב.

פרופ' אוטמר ויסלר צילום: Gesine Born

להמלהולץ יש רשת אדירה של מעבדות, מדענים וקשרים לצד תקציב משמעותי. אתם יכולים לשתף פעולה עם כל גוף מדעי בעולם, למה דווקא ישראל?

“יש לנו מערכת יחסים ארוכה מאוד עם מכון ויצמן, הרבה שיתופי פעולה בתחומי האוויר, החלל והתחבורה, שיתופי פעולה בתחומי האנרגיה וטכנולוגיות המידע, והיסטוריה של פעילות משותפת במדעי הארץ, הסביבה והאקלים. אנחנו תומכים בחמישה בתי ספר למחקר, שבהם מדענים מהלמהולץ משתתפים בהכשרת הדור הבא של מדענים ישראלים. יש לנו גם שלוש מעבדות בינלאומיות של הלמהולץ, שתיים במכון ויצמן ואחת חדשה באוניברסיטת חיפה.

"יש לי ניסיון רב־שנים בעבודה עם מכון ויצמן. אני רופא בהכשרתי וחוקר בתחום הסרטן. אני עובד עם מכון ויצמן ובתי החולים של הדסה כ־20 שנה, ויש שם מדענים יצירתיים, שאפתניים ומיומנים. מניע שני הוא שיש הרבה מן המשותף בכל הנוגע לעדיפויות המחקר והאסטרטגיה העתידית שלנו, במיוחד בתחומי ביו־רפואה ואנרגיה. בישראל יש גם מדעני הנתונים הטובים בעולם, ויש גם הרבה תאימות בתחומים כמו סביבה, מים, חקלאות ותזונה. אנחנו לא מתחילים בתחום הזה מאפס, יש כבר שיתופי פעולה בין מומחי מים מישראל ומגרמניה שאפשר לבנות עליהם. עכשיו אנחנו נגדיר תחומים חדשים של עניין משותף ונתמקד בחקלאות, תזונה ואקלים.

בישראל יש אחת מתרבויות החדשנות המרגשות בעולם. אנו יוזמים עכשיו ועידת חדשנות שתיערך באפריל, ובמסגרתה מדענים גרמנים שרוצים להקים סטארט־אפים יגיעו לישראל".