“כולם רוצים שורש ווסאבי"

"תהליכים שציפינו שיקרו בשנתיים הקרובות, קרו בתוך שלושה חודשים", אומר יובל הלמן, מבעלי "עלה עלה" ו"עלה הביתה" — שתי פלטפורמות שמספקות תוצרת חקלאית איכותית ישירות ללקוח. שתיהן מבוססות על משק משפחתי בעמק חפר שעובד מ־1979. הפלטפורמה־האם, "עלה עלה", מספקת תצרוכת חקלאית ייחודית לשוק המוסדי (בעיקר מסעדות, אבל גם בתי מלון ועוד) כבר 13 שנה. לפני חמש שנים, יחד עם שותפים נוספים, הוקמה הפלטפורמה האחות, "עלה הביתה", שמיועדת ללקוחות פרטיים. באתר אפשר למצוא מגידולים קונבנציונליים כמו עגבניות, תפוחים ובצלים דרך מגוון עצום של עלי תבלין ועד גידולים מיוחדים כמו שום שחור, סליקורניה, בטטה סגולה וברגמוט, ולאחרונה גם מוצרים מקטגוריית המעדנייה.

גם אותם משבר הקורונה תפס לא מוכנים, מספר הלמן. "ב־15 במרץ, כשהמדינה סגרה את המסעדות, היינו בהלם טוטאלי. אנחנו מגדלים בעיקר סוגים שונים של עלים, ומה שלא נקטף היום — הולך לפח. אז החלטתי לכתוב איזו הודעת ווטסאפ, מה שנקרא: 'געוואלד'. ביקשתי שיקנו את התוצרת שהיתה אמורה להישלח למסעדות, וזה קיבל תפוצה מטורפת. הבנתי מה זה להפוך ל’ויראלי’. היו פניות רבות באתר עד כדי כך שהיינו צריכים לסגור אותו להזמנות לשבועיים כדי לא לקרוס".

ירקות של עלה הביתה צילום: תומי הרפז,

מאז, מספר הלמן, הם נכנסו לסוג של שגרה: "הפעילות של ‘עלה עלה’ ירדה בכ־90% בעוד הפעילות של ‘עלה הביתה’ גדלה מאז הקורונה ב־300%. בגלל שאנחנו אופטימיים החלטנו שאנחנו ממשיכים לשתול כרגיל ומה שלא יהיה בו צורך — נחרוש. בסגר הראשון חרשנו רבע מיליון חסות, אבל אנחנו ממשיכים. אני לא יכול להגיע ליום שבו יפתחו מסעדות ולא יהיה לי מה להציע להן".

“אנחנו מכירים אותם כבר שנים, וכשפתחנו את הקייטרינג היה ברור לנו שנמשיך לעבוד איתם”, אומרת מאיה שרף, בת זוגו ושותפתו של השף יוסי שרף בקייטרינג “הטריילר”. “יש להם תוצרת איכותית ובעיקר, הם יעשו הכל כדי לספק לך מה שאתה צריך”. בשבוע שעבר השרפים החלו להוביל סיורים של קבוצות קטנות בשדות של הלמן שבסופם ארוחה ששרף מבשל מחומרי הגלם שצומחים בהם.

יובל הלמן צילום: אסף רונן

“עלה הביתה” היא לא העסק החקלאי היחיד שהיה צריך לעבור שינוי בחודשים האחרונים: עם תחילת הסגר הראשון חקלאים רבים החלו למכור ישירות ללקוחות פרטיים, למשל דרך המשלוחים משוק האיכרים בנמל תל אביב, שוק האיכרים של מרמלדה מרקט ואפליקצית Farmer.

יש הבדלים בין המוצרים שקונים במסעדות לבין אלה שקונה הלקוח הפרטי?

"ההבדל הוא בתמהיל, ויש הבדל בין מה שמסעדות מגישות לסועדים לבין מה שהן שולחות בטייק אווי”, משיב הלמן. “אף אחד לא שם במשלוחים פרחי מאכל, למשל. עם זאת, דווקא לקוחות פרטיים התחילו בתקופה האחרונה לקנות מוצרים מיוחדים, כי היה להם יותר זמן לבשל, וכולם העלו תמונות לאינסטגרם: מוצרים כמו שורש ווסאבי, למשל, נהיו פופולריים מאוד. אבל כן היינו צריכים להוסיף עוד גידולים סטנדרטיים כמו פלפלים וכרוביות. אנחנו גם ככה חריגים בנוף כי בעוד שלרוב המגדלים יש מגוון של עד עשרה מוצרים, לנו בשגרה, בגלל המסעדות, יש יותר מ־100. ללקוחות הפרטיים יש קריטריונים אחרים גם למוצרים זהים: מסעדה, למשל, תרצה פטרוזיליה ללא גבעולים. הלקוח הפרטי רוצה גבעול ארוך כי זה נותן לו חיי מדף”.

לדברי לי גיל, לקוחה ותיקה, “בגלל שכל הירקות של ‘עלה הביתה’ מגיעים טריים ולא מבלים בשום קירור או אחסון, יש להם חיי מדף ארוכים בהרבה וככה אני גם זורקת לפח הרבה פחות אוכל”.

כשהלמן נשאל איך זה לעבוד עם לקוחות פרטיים לעומת מסעדנים ושפים, הוא מספר ש"יש חיבור הדוק מאוד בין מה שקורה בארץ לבין התגובות של לקוחות בשירות הלקוחות. מצד אחד, יש המון פרגון, אנשים מודים ומתלהבים, ומצד שני, כשיש ירידה במצב הרוח הלאומי, אנשים נהיים אגרסיביים. כשלילד אין בדיוק הפרי שהוא רצה, קל מאוד להוציא עצבים".

מה בנוגע למחירים? אתם שומעים תלונות?

"את רוב התלונות על המחיר אנחנו מקבלים בפייסבוק מלקוחות שלא הזמינו מאיתנו. מי שהזמין בדרך כלל אומר שזה שווה את זה. אני באמת מאמין שאנחנו מספקים מוצר ששווה את העלות. אני לא פונה לכולם, זה שירות יקר באופן יחסי ואני לא מתכוון להתחרות בסופר. אני פונה לקהל שמחפש איכות ויכול לשלם עליה, וגם כזה שמבין שאם שילמת על עגבנייה והיא החזיקה לך כמה ימים ואכלת אותה במקום לזרוק אותה לפח אחרי שנרקבה — זה הגיוני מבחינה כלכלית".