מחקר: הישגי תלמידים משכבות נמוכות מושפעים לרעה מהמסגרות שבהן היו בגיל הרך
החוקרים של מרכז טאוב מסבירים תוצאה זו באיכות הנמוכה של המסגרות בשכבות החלשות ובמגזר הערבי. בגילאים 6-2 ההשתתפות תורמת להישגים. החוקרים: להוריד את גיל חינוך חובה מ-3 ל-2. מסקירת הנתונים במחקר עולה שאיכות החינוך לגיל הרך בישראל נמוכה משמעותית מאשר ב-OECD
השתתפות בחינוך לגל הרך בגילאי אפס עד שנתיים בשכבות החלשות ובמגזר הערבי בישראל פוגעת בהישגים עתידיים בלימודים. זאת, בניגוד להשתתפות בחינוך לגיל הרך בגילאים מבוגרים יותר שתורמת להישגים. הממצא המדאיג הזה עולה ממחקר של צוות חוקרים שמפרסם היום (ג) מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל בנושא מסגרות לגיל הרך.
החוקרים קובעים כי "ממצא זה עשוי לשקף איכות נמוכה של החינוך לגילאי לידה עד 3 במגזר הערבי ובשכבות החברתיות-כלכליות הנמוכות במגזר היהודי". גם בקרב ילדים משכבות גבוהות יותר השתתפות במסגרת לגיל הרך בגילאי 2-1 אינה משפרת את ההישגים הלימודיים אך גם אינה פוגעת בהם.
לעומת זאת בגילאים 6-2 ההשתתפות במסגרת לגיל הרך תורמת להישגים בלימודים של הילדים וביחוד בשכבות הנמוכות. על רקע זה קוראת ד"ר יעל נבון, אחת מעורכי המחקר, להוריד את גיל חינוך החובה מ-3 היום לשנתיים.
50% ילדם יותר, 23% מטפלות פחות
מסקירת הנתונים במחקר עולה שרמת החינוך לגיל הרך בישראל נמוכה משמעותית מזו המקובל במדינות ה-OECD. היחס המספרי בין הילדים לצוות המטפל בגני הילדים בישראל גבוה בהשוואה למדינות אחרות.
מממצאי סקר TALIS, סקר ההוראה של ה-OECD, לשנת 2018 עולה שבגן ישראלי נוכחים בדרך כלל ביום עבודה נתון כ־29 ילדים וכ־5 חברות צוות, לעומת ממוצע המדינות המשתתפות במחקר שעומד על 20 ילדים ו-7 חבורת צוות. כלומר מספר הילדים הממוצע לגן בישראל גבוה בקרוב ל50% בהשוואה לממוצע TALIS ומספר חברות צוות הגן בישראל נמוך ב-23%. יחס גבוה בין מספר הילדים לבין הצוות המטפל, כפי שנמצא בישראל, עלול להקשות על הצוות להתמקד בצרכים הפרטניים של הילדים.
מממצאי TALISמצביעים גם על כך שרמת ההשכלה הפורמלית של חברות צוותי הגנים בישראל נמוכה יחסית למדינות אחרות שהשתתפו בסקר. בישראל, 46% מחברות צוות הגן (גננות וסייעות) הן בעלות השכלה אקדמית לעומת 52% בממוצע שאר המדינות. 39% מחברות צוות הגן בישראל הן בעלות השכלה תיכונית ומטה, כפול מהשיעור הממוצע בשאר מדינות הסקר. הפערים הללו נובעים בעיקר מהשכלה נמוכה במיוחד של הצוות המסייע בישראל.
החשיבות של החינוך לגיל הרך בישראל גדולה במיוחד. זאת בשל אחוז הילדים הגבוה. עשרה אחוז מתושבי ישראל הם בגילאי 4-0 לעומת 6% בממוצע ה-OECD. שעור הפריון החזוי לאישה בישראל, 3.11 ילדים לאישה, כמעט כפול מממוצע ה-OECD שעומד על 1.6 ילדים לאישה.
בשל הרחבת חינוך החובה לילדים בישראל מגיל 3 שיעור ההשתתפות של ילדים בגילאי 6-3מסגרות חינוך גבוה בישראל במיוחד ועומד על 99%. שיעור ההשתתפות במסגרות לגיל הרך בגילאי 3-0 (מעונות יום ומשפחתונים) עומד על 56% וגם הוא גבוה יחסית לממוצע ה-OECD שעומד על 35%. כתוצאה מכך שעור התעסוקה של אמהות לילדים בגיל הרך עומד על 70% לעומת 54% בלבד בממוצע ה-OECD.
למרות זאת, רק רבע מהילדים בגילאי 3-0 נמצאים במסגרת בפיקוח המדינה. החוקרים קובעים כי "המאפיין העיקרי של המדיניות הנהוגה בישראל בנושא מסגרת לגיל הרך הוא פיצול וחוסר תיאום בין ארבעת הגופים הממשלתיים והציבוריים הקובעים את זמינותם ואיכותם של שירותים ומסגרות לגיל הרך".