"כיום הכלכלה כבר לא סובבת סביב האינדיבידואל"

"אני אישית עסקתי בפיתוח עסקי במשך שנים רבות עבור חברה ישראלית בשוק הגלובלי, וכאשר נפתחה האפשרות לעשות עסקים עם בחריין ועם איחוד האמירויות, פניתי לארגונים משם וכך למדתי על מועדון ההון החברתי שראזא ייסד בדובאי", כך מסביר שאדי בישראת, מנכ"ל KIMAH ודירקטור בפורום הישראלי למנהיגות.

לדברי בישראת: "כך גיליתי על כוונתו של ראזה ג'פאר לייסד פורום דומה בישראל. כך הצטרפתי לאחת מוועידותיהם בזום וכך שמעתי את ראזא לראשונה. חזונו השפיע עלי והבנתי שמדובר במנהיגות ברת קיימא, מהסוג שעליו כולנו חולמים, מהסוג שעליו אנו מדברים – ומאז אנו נמצאים בקשר", מסביר בישראת.

מימין ראזה ג'אפר ושאדי בישראת

לדברי ראזה ג׳אפר, יזם סדרתי, פילנתרופ ומייסד Global Sustainability Network, "התחברנו לפני שבועות ספורים אך לתחושתי מדובר בקשר אשר נמשך שנים, מכיוון שהקשר בינינו הוא טבעי ואמיתי. בדיוק שוחחנו על הדרך להתמקד בבניית מועדון הון חברתי אשר יעודד יזמים, סטארט אפים, יזמות חברתית, ארגונים שלא למטרת רווח – שיעבדו ביחד ויתרמו לקהילותיהם. מדובר כאן בבניית רשת של אנשי מפתח שעליהם אנו סומכים ואכן מיד התחברנו".

לדברי בישראת: "אין ספק בלבי שההסכם בין המדינות מביא אפשרויות רבות לשני הצדדים, אנו עוסקים כאן בשתי כלכלות חזקות, שתיהן מבוססות על תוצר לאומי גולמי חזק ומרשים וערכים משותפים, שתי המדינות רוצות להיות מיוחדות תחומי ההצטיינות שלהן, שתי המדינות רוצות להציב אתגר משמעותי בפני הסטטוס קוו הקיים ורוצות להצטיין. מדובר בשתי מדינות אשר מאופיינות ברוח יזמות מדהימה ושתי המדינות מדורגות במקום גבוה במדד שביעות הרצון של התושבים – זה מרשים".

לדבריו, "כאשר אנו לוקחים זאת ומשלבים עם סקטורים מסוימים כדומת חקלאות, טכנולוגיות מזון, אנרגיה מתחדשת, פוד טק - כל אלה הם מגזרים שאנו יכולים למצוא בהם סינרגיות וחברות אשר מסוגלות להציע ערך הוות למוצרים ייחודיים – חברות אלה יוכלו למנף את ההסכם בין ישראל ואיחוד האמירויות כדי לבנות תוכניות ארוכות טווח. אני מרוצה מן ההשפעה החברתית שתצמח מן ההסכם הזה, כל חיי האמנתי ששלום נוצר באמצעות עסקים, עסקים יוצרים הזדמנויות לקהילות להתחבר ואותם קשרים בין קהילות הם הבסיס לשלום.

"אנו ראינו זאת בישראל - ככל שהחברה הערבית מתחברת לסקטור העסקי, למרכזי החדשנות ולחברות גדולות – כך אנו יוצרים חברה חזקה ודו קיום טוב. אני חוזה עתיד שיתרחש בעוד חמש או שבע שנים בו נשתף פעולה, כאשר יהיו לנון פיתוחים משותפים. כשלחברה שלי יהיה משרד בדובאי ונלמד מעובדים מדובאי כיצד לעשות עסקים בהודו, כאשר מדענים מאיחוד האמירויות יגיעו לישראל כדי לעבוד עם מדענים ישראלים כדי למצוא את התרופה לסרטן, כשאנשים משני הצדדים יבינו את המשותף ואת פוטנציאל הלמידה – השלום יהיה קרוב יותר ואני תקווה כי מדינות אחרות יראו את השלום ויצטרפו".

לדברי ג'פאר: "העולם כולו צריך להסתכל קודם כל על ההיבט האנושי. כל עסק טוב הוא עסק אשר טוב לאנושות כל עוד מניעיו אינם אנוכיים. אני מסכים כי הזדמנויות וטכנולוגיה, חדשנות, טכנולוגיית מים, כל אלה נושאות בחובן הזדמנויות לשתי המכינות. יש הזדמנויות בנדל"ן, בתיירות. אני עצמי איני אזרח האמירויות ולא נולדתי כאן. אני נולדתי בפקיסטן ובחרתי לגור באמירויות בגלל הנוחות שבביצוע עסקים כאן, זוהי פלטפורמה מצוינת ואני מאמין בהגעה לכאן, יצירת אמון ובחינה מעמיקה מתוך מגוון של אפשרויות – על מה עובד הכי טוב במישור העסקי".

עוד הוסיף ג'פאר: "אני מאמין בעשיית טוב בעסקי, לפני שנים רבות נתקלתי במונח "שורה תחתונה משולשת" – מדובר בשורה תחתונה שהיא כמובן פיננסית אך גם התחשבות בהשפעות סביבתיות וחברתיות של פעולת העס. יש דרך ברורה מאוד לחשב כמובן רווח והפסד, וישנן גם דרכים ברורות לחשב את ההשפעה שיש לעסקיך על הסביבה. אך לא היתה דרך לחשב השפעה חברתית. לא הצלחתי בחישוב זה בעבר, אך למדתי שלכל עסק יש השפעה חברתית טובה. לכן איני מודאג. אני מבין שהשפעה חברתית שלילית גורמת לעסקים להתנהג באנוכיות ואז הם מתחילים גם לנצל בני אדם למען רווח אישי. כל עוד עסק עושה את מה שהוא צריך לעשות כלכלית בלי לפגוע בחברה ובאנשים תוך שמירה על מצפון סביבתי – העסק יתחזק".

מסביר ג'פאר: "נהוג לומר שניתן לתת לאדם דג, והוא יהיה שבע יום. אך אם מלמדים אותו לדוג הוא ישבע כל חייו – אך אני אוסיף ואציין שמי שילמד את אותו אדם לדוג באופן שלא יפגע במאזן האקולוגי יהיה אחראי לכך שכל הכפר של האיש יהיה שבע. כיום הכלכלה כבר לא סובבת סביב האינדיבידואל, האדם היחיד, כעת עלינו להתחשב בחברה". עוד מוסיף ג'פאר: "אני מאמין שנתינה היא עניין של גישה ולא של זכות. נתינה אינה מסתכמת רק בכסף. נתינה מבוססת על זמן, על מאמץ. כשהתחלתי את עסקי בגיל 18 עם 200 דולר לא היה לי מה לתת. אז תרמתי דם. נתינה ושיתוף הם חלק מהחיים ושיתוף מייצר שמחה ושביעות רצון. שמחה אינה מגיעה רק מכסף אלא גם ממשפחה ומעשים טובים".

עוד הוסיף בישראת: "מנהיגות היא השפעה. מנהיגים צריכים להשפיע ולתת מוטיבציה לאחרים. אחריותנו כמנהיגים עסקיים היא לייצר ולעצב עתיד טוב יותר. בעבר הנהגה עסקית עסקה רק במיקסום של ערך המניה. אנו רוצים שמנהיגי העתיד ייבחנו את פעולותיהם, כיצד הן משפיעות על העובדים, על כדור הארץ. פורום המנהיגות הישראלי – ה ILF הוא פורום המונה מעל 500 אנשים שיש להם יכולת להשפיע ולהניע תהליכים – מדובר במנכ"לים בכירים מהסקטור הציבורי והפרטי אשר חולקים ערכי מנהיגות משותפים, ערכי יזמות, דו קיום ושמירה על הסביבה מתוך מחשבה על עתיד בר קיימא.

"כולנו פועלים לפי ערכים אלה שמטרה לקדם את החברה הישראלית באמצעות תוכניות מנטורינג אשר יוצרות את מנהיגי העתיד, אנו מקיימים סדנאות העשרה ואנו מבצעים חיבורים בין סקטורים שונים בחברה הישראלית, בחברה הערבית ובחברה החרדית כדי ללמוד זה על זה. אנו מתחילים בעצמנו כדי לשנות את העולם ולייצר חברה טובה יותר".