כך משלם הציבור את מחיר הקרב על קיצור השירות בצה"ל
הכאוס השלטוני בא לידי ביטוי גם אתמול בכנסת במחלוקת על תקופת שירות החובה לחיילים. כל חודש של קיצור השירות לגברים שווה למשק 0.1% תוצר בשנה. לחוסר היכולת של הממשלה לקבל החלטות ענייניות בנושא יש גם השלכות חברתיות
סוגית קיצור השירות שמטרידה את הצבא בשנים האחרונות כמעט ולא עולה לסדר היום למרות השלכותיה הכלכליות והחברתיות הרבות. דיון שהתקיים אתמול בוועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון בכנסת בראשה עומדת ח"כ אורנה ברביבאי (לשעבר ראש אכ"א) חושף כיצד ישראל דוהרת לעבר קיר בעיניים פקוחות.
אף שכבר ב־2016 אישרה הכנסת כי ביולי 2020 יקוצר שירות החובה לגברים מ־32 חודשים ל־30 חודשים, הצבא עדיין לא נערך לכך מבחינת התאמת ההכשרות שלו. למתגייסים החדשים החל מחודש יולי האחרון הוא מציין כי ייתכן ואורך השירות ישתנה במידה והחוק ישונה. למרות שצה"ל מתריע כי הדבר יקשה עליו לעמוד במשימותיו, שר הביטחון בני גנץ עדיין לא הכריע בנושא וגיבש את עמדתו, לדבריו, "בגלל הקורונה".
הסוגיה המורכבת מייצגת מרכיבים רבים מכל מה שלקוי בממשלה הנוכחית, אשר התוצאה שלו היא גם עיכוב התפתחותו של המשק הישראלי, וגם התהליכים המפוררים לאט לאט את החברה.
1. נקודת הדימיון המשמעותית ביותר היא היעדר ההחלטה של גנץ. גורמי המקצוע הביטחוניים פסקו כי הם צריכים את החודשיים הנוספים, אבל הדרג הפוליטי מסרב להכריע. אפשר לבחון לרוחב את הבעיה דרך ההשלכות הכלכליות של הארכת השירות שתפגע בצמיחה (עוד חודשיים מחוץ לשוק העבודה) והכרעה כי שירות החובה ימשיך להיות 30 חודשים, והצבא יידרש לעשות את ההתאמות שלו. או ללכת עם הגישה הצבאית הקלאסית ולקדם חקיקה שתאריך את השירות בעוד חודשיים על חשבון המשק. כך או כך, לא להחליט זו הבחירה הגרועה ביותר. וזה מה שהממשלה יודעת לעשות הכי טוב - לדחות את הקץ. לא להחליט על אישור תקציב, לא להחליט שנלחמים ללא לחצים פוליטיים בהתפרצות הקורונה, ועוד ועוד.
2. נקודת הדימיון השנייה היא ההתפוררות החברתית בישראל. אף שבדיון שהתקיים בוועדת החוץ והביטחון עלה כי ב־2024 שיעור המתגייסים יגדל ברמה כזו שתקזז את הירידה בחודשי השירות - בצה"ל מתריעים כי זה לא מספיק, לאור הירידה במוטיבציה של המתגייסים לשרת ביחידות קרביות. נציג צה"ל תת אלוף אמיר ודמני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כח אדם, אמר כי למרות שכרגע אין קושי למלא את קורסי הקצינים והמ"כים, "יש חלק באוכלוסיה שהולך וגדל ובהסתכלות ארוכת שנים יש לי חשש שהוא יהפוך להיות הרוב, שהוא לא רואה את השירות כערך המרכזי, הוא רואה ערכים אחרים שמתגברים עליו. אני מתריע שהעתיד לא נראה בהקשר הזה חיובי".
אמנם היכולת של ועדת המשנה לדון בסוגיות חברתיות מהותיות מוגבלת, אבל בכירי הצבא בוודאי יודעים שאי אפשר להפיל את כל האשמה על מתגייסים צעירים מפונקים. כאשר חצי מאזרחי המדינה מוגדרים כמלפפונים חמוצים במקרה הטוב וכבוגדים במקרה הרע, כאשר עסקים קורסים בעקבות החלטות חובבניות ופוליטיות ולא מקצועיות במסגרת הניהול הכושל של משבר הקורונה, וכאשר ראש הממשלה ושלוחיו ממשיכים לראות את טובתם הפוליטית ולא את טובת המדינה - הפילוג בעם זולג ללא מעצורים למטה, אל השטח.
מימין: הרמטכ"ל אביב כוכבי ושר הביטחון בני גנץ צילום: טל עוז, משרד הביטחון
להפיל על כתפיהם של המשרתים עוד חודשיים, ולהתייחס לאלו המסרבים לשרת בשירות קרבי בגלל שחיקה בערכים כסכנה לצבא העם, אבל להתעלם מכך שהמגזר החרדי, שהולך והופך למשקל משמעותי יותר ויותר בחברה הישראלית לא מכירים בכלל בקיומו של הצבא, זה לא להתמודד עם הבעיה. המאבק ל"שוויון בנטל" שהוביל את יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד ל־19 מנדטים בעבר, כבר פחות מעניין את הציבור שרק מנסה לסגור את החודש ולשרוד את משבר
הקורונה (ואת ניהולו). אבל כאשר רבים על עוד חודשיים למשרתים הקיימים העוול והאיוולת זועקים לשמיים.
4. נקודת הדימיון האחרונה היא העקיפה־צפצוף של צה"ל על המדינה. נציגי צה"ל מודים כי למרות ההחלטה המחייבת שאושרה בחוק, צה"ל יעשה את המינימום כדי לציית לו ויפעל מתוך הנחה שיצליח לשנותו לנוחיותו. חמש ועדות ציבוריות שונות כבר המליצו לקצר את השירות לתקופה של בין 32 חודשים ל־24 חודשים ב־30 השנים האחרונות, אך בדיוק כשם שמנסה כעת משרד הביטחון לכופף את חוקי התקציב לנוחיותו דרך מחזור הלוואה שניתנה על ידי סיטי בנק כדי לממן רכישת מטוסים חדשים למרות שיש לו תקציב לכך בשנים הקרובות - כך גם ההחלטה על ביטול קיצור השירות תבוא על חשבון שאר המשק.
