"כל האופציות העסקיות באיחוד האמירויות פתוחות בפני הישראלים"

בהתייחס לאפשרות של יצוא תוצרת חקלאית מישראל, מציינת סלמאן כי האמירתים רוצים מצד אחד לייבא מוצרים מישראל, אך גם ירצו לייצר חקלאות מקומית ולכן יתעניינו גם בטכנולוגיות ומידע. שוק המזון האמירתי מבוסס בעיקר על יבוא מוצרים ומשבר הקורונה רק חידד את הצורך שלהם בפיתוח ייצור מקומי וצמצום התלות בייבוא, "ממה שנחשפנו, נראה שכל האופציות העסקיות על השולחן", מוסיפה.

על רקע האופציות העסקיות הרבות שנפתחו, חברות רבות במשק הישראלי לוטשות עיניים לעבר השוק החדש. אופיו המערבי של השוק קורץ לישראלים, למרות שלא מדובר בשוק גדול. "זה שוק הדומה בגודלו לשוק הישראלי, אך זהו שוק עשיר מאוד - הרבה יותר מהשוק הישראלי, לכן מה שיש להם להציע במישור ההשקעות הוא בממדים גדולים הרבה יותר. השוק האמירתי גם פותח שער למדינות ערב נוספות ולשווקים נוספים", מסבירה סלמאן.

השוק האמירתי ידידותי לעסקים בשל מערכת המיסוי הנוחה המאפשרת פטור ממס חברות, הרגולציה המקלה באיזורי הסחר החופשי במדינה ומערכת המשפט הנוחה. לדברי סלמאן, שיטת המשפט שם מבוססת במידת מה על השריעה (מערכת החוק האיסלאמי), אך בכל מה שקשור בדין מסחרי, הישראלים ייתקלו במערכת משפט הדומה לזו שבישראל ולמה שמקובל בכל העולם. העובדה שלא מדובר במדינה דמוקרטית אומנם לא מהווה משוכה מבחינת העסקים הבינלאומיים הפעילים במדינה, אך יש לקחת בחשבון שזה מחייב השגת רשיונות רבים.

ניסרין סלמאן

קשוחים במשא ומתן ולא פראיירים

בכדי להגיע בפועל להסכמים חתומים עם האמירתים, נדרשת ההבנה שהדרך לשם עוברת בצעדים בוני אמון. "חשוב לשים דגש על אמון וכבוד הדדי. האמירתים גם קשוחים במשא ומתן, מאוד מתוחכמים, משכילים ולמדו באוניברסיטאות הגדולות בעולם. כבר שנים שהם עושים עסקים עם חברות בינלאומיות מובילות", מדגישה סלמאן.

בהתייחס לטיפים שכדאי לאמץ בהתקשרות עסקית באיחוד האמירויות, ממליצה סלמאן ללמוד כמה שיותר על האופי של האמירתים ולדעת מראש שלא מיד הולכים לעסקה. "תנו מקום למקומיים לדבר על עצמם בפגישות העסקיות, הם אוהבים לשתף בעניינים אישיים ולא לדבר רק עסקים. בסוף זה מה שמייצר אמון ומוביל לעסקאות".