מתקן ההתפלה באשקלון הושבת למספר שעות לאחר דליפת נפט של קצא"א

אירוע חריג של דליפת נפט לים השבית הבוקר (ו') את מתקן התפלת מי הים באשקלון למספר שעות: לדברי המשרד להגנת הסביבה, לפנות בוקר התקבלה אצלו התרעה על תקלה במקשר הימי של קצא"א (קו צינוא אירו אסיה) באשקלון, עם חשד לזיהום ים בנפט. מאוחר יותר, בסביבות השעה 13:00 המתקן חזר לפעול, לאחר שמשרד הבריאות אישר למתקן לחזור לעבודה לאור התרחקות הכתם מפתח היניקה.

"צוות המשרד להגנת הסביבה בהנחיית רני עמיר, מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, הגיע למקום ויצא עם צוותי קצא"א למקשר הימי שפרץ, במרחק של כ-3 ק"מ מהחוף. במקום התגלתה דליפה מקומית של נפט גולמי קל בכמות משוערת של מספר מטרים מעוקבים, שאירעה בשל תקלה באביזר ניתוק החירום שבצינור", נמסר הבוקר. הצנרת של קצא"א משמשת לייבוא ואחסנת דלקים לטובת המשק המקומי, החל בדלקי חירום וכלה בנפט גולמי שמגיע לבתי הזיקוק מהם מפיקים סולר, בנזין או דלק מטוסים.

דליפת הנפט צילום: עמיר ורד

הדליפה מול חופי אשקלון צילום: עמיר ורד

לטענת המשרד, צוות קצא"א ביצע את אטימת הצינור והחל בטיפול בשפך באמצעות ריסוס חומר המיועד לפיזור ולפירוק השמן בים, אולם "בהתייעצות עם המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות הנחה את מתקן ההתפלה באשקלון להשבית את המתקן כאמצעי זהירות. המתקן ישוב לעבודה בהתאם להתפתחות בשטח" - כך נמסר בבוקר. כעת כאמור המתקן שב לפעולה.

מתקן ההתפלה באשקלון הוא אחד מארבעת מתקני ההתפלה הפרטיים שפועלים בישראל. לפי נתוני רשות המים, הקמת המתקן החלה בשנת 2003 ואספקת המים החלה באוגוסט 2005. כושר הייצור של המתקן עומד על 115 מיליון קוב בשנה, כאשר במקור הוא סיפק כ-100 מיליון קוב ולאורך השנים התפוקה ממנו גדלה. עד לאחרונה המתקן היה בידי IDE אבל הוא נמכר החודש לידי וורידיס וקרן קיסטון.

מתקן ההתפלה באשקלון צילום: צפריר אביוב

מדוברות קצא׳א נמסר בתגובה ש"קצא״א היא שער האנרגיה של מדינת ישראל ופעילותה חיונית למשק האנרגיה בישראל. במסגרת פעילות תפעולית שוטפת, דלפה בשעות הבוקר המוקדמות כמות קטנה מאוד של דלק לים, במרחק של מעל 3 ק"מ מחוף אשקלון. על פי התרגולת, הדליפה הופסקה באופן מיידי, הופעלו צוותי החירום של החברה, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, מצויידים באמצעים מיוחדים הכוללים חומר שמנטרל את החומר שדלף ומחזיר את המצב לקדמותו. האירוע מוכל ונשלט ונמצא בשלבי סיום. החברה מתחקרת את האירוע. החברה מחוייבת להגנת הסביבה וערוכה לטיפול מיטבי בכל אירוע חריג, כפי שאירע הבוקר".

מיטל אמיתי, מנכ"לית איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון, מסרה בעקבות האירוע: "הבוקר התוודענו לאירוע סביבתי נוסף בשרשרת האירועים הסביבתיים החמורים בחברת קצא"א, אשר פעילותה מתבצעת על חוף ימה של אשקלון, בסמוך לבתי מגורים. אירועים אלו עלולים לגרום לפגיעה קשה בסביבה ובתושבים. באירוע דליפת הדלק אשר התרחש היום, מדובר בתקלת ציוד, במזל, הפעם דליפת הדלק הייתה מצומצמת. יש לציין כי כבר עכשיו אנו מוודאים שהחברה מטפלת בזיהום שנגרם ונעמוד על כך שהטיפול יסתיים בהקדם. איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון ועיריית אשקלון דורשים מחברת קצא"א לבצע בדיקות ציוד ומערכות, כולל מערכת ההגנה על ציוד המחשוב. על קצא"א לוודא כי תקלה מעין זו לא תחזור על עצמה בעתיד. רק השבוע הוגש נגד קצא"א כתב אישום חדש, בכפוף לשימוע, סביב פרשת זיהום שמורת הטבע בעברונה, וכבר היום נפתחה פרשה חדשה, זה מצב שחייב להפסק באופן מיידי, מדובר על פגיעה אדירה בסביבה, ובבריאות התושבים".

יצוין שקצא"א חתמה לאחרונה על מזכר הבנות להזרמת נפט מהאמירויות לאירופה דרך ישראל. התשתיות שעומדות לרשות החברה באשקלון עשויות לשמש אותה לפעילות החדשה. מאיה יעקבס, מנכ״לית צלול, מסרה בתגובה ש"אם כמות הנפט שדלפה היום באשקלון היתה נשפכת במפרץ אילת, אפשר היה להגיד שלום לאלמוגי ים סוף. האירוע הגיע כתזכורת לכך שהמדינה מקדמת תוכנית הרסנית לים תיכון ולים סוף, שצפויה להפוך חצי מדינה לצינור נפט, שעה שאינה ערוכה להתמודדות עם אירועי שפך לים ותוך התעלמות בוטה מכך שהזמנים השתנו. אסור לאשר את התוכנית של קצא"א שתיצור תנועת מכליות רבה בנפט באילת ובאשקלון".

לא הדליפה הראשונה של קצא"א

חברת קצא"א עוסקת בהזרמה ואחסנה של מוצרי נפט, והיא זרוע ממשלתית שפועלת גם מול מדינות זרות. לחובת קצא"א נרשמו מספר אירועי דליפת נפט בעשור האחרון. מדובר בדליפות שאירעו כתוצאה מעבודות תחזוקה של החברה עצמה או של קבלני משנה, זאת תחת הגלגול הקודם של החברה הקודמת (חברת צינור אילת אשקלון).

האירוע היותר משמעותי הוא דליפת הנפט הגדולה לשמורת הטבע בעברונה מסוף 2014, אז זרמו כ-5 מיליון טון של נפט גולמי לשמורה. הנזק האקולוגי הנרחב שם הוביל את המשרד להגנת הסביבה להגיש נגד בכירי החברה לשעבר כתב אישום (בכפוף לשימוע), כאשר תביעה אזרחית מקבילה שנוהלה נגד החברה הסתכמה בפיצוי של כ-100 מיליון שקל, מתוכם כ-32 מיליון שקל לשיקום השמורה. האירוע השני נרשם בשנת 2011 אז עבודות של קבלן משנה פגעו בצנרת ישנה שהזרימה דלק סילוני לאזור.

דליפת הנפט בעברונה צילום: טל שחר