דעה
חוזרים לבית הספר: השטח זועק ואין עונה
מערכות היחסים של מורה עם תלמידיה מתבררת, שוב, כאחד הנושאים המרכזיים בהם יש להתמקד כדי לקיים תהליכים חינוכיים. נדרשת מכולנו חשיבה חדשה על סדר היום של מורה בשנת הלימודים תשפ"א ובשנים הבאות
"כמה הייתי רוצה לעבור מהשלב הטכני, שבו אני בודק מול הילדים מי התחבר ומי לא, מי הגיש ומי לא – אל השלב החינוכי", מספר מורה בחטיבת ביניים. "הקשר איתם בזום הוא חמקני", מעידה מורה נוספת. "כאילו את רודפת אחרי רוח, לא משהו מוחשי". אלה רק מקצת העדויות של גננות, מורות ומורים בכלל שלבי החינוך בישראל.
מערכות יחסים הן לב ליבו של החינוך, והמפגש האנושי בין מורה לתלמידיו הוא במידה רבה הכלי הפדגוגי הראשון במעלה במקצוע החינוך. כמו בכל הזירות – גם בחינוך – הקורונה חשפה את האמת בעוצמה, לעיתים קשה לעיכול. וכך, הצורך העצום ביצירה, שימור וחיזוק מערכות יחסים של מורה עם תלמידיה - קיבל זרקור מסנוור, כזה שלהערכתי, יבלוט ויתחזק בכל יום שיעבור.
לא זאת בלבד. צילום הרנטגן שקיבלנו בחסות הקורונה, חשף כשל עצום בכל הקשור ללמידה במרחב הדיגיטלי, או בשפה השגורה - 'למידה מרחוק'. משאבים גדולים הופנו בזמן אפס לנושא כדי לנסות ולגשר על הפער, אך המשבר המעמיד אותנו בכל יום "עם הגב אל הקיר" מלמד אותנו שלפחות כמו שמשקיעים תקציבים בתשתיות ללמידה דיגיטלית - חובה לתת מקום, נראות, הכרה, וגם אישורים ותקציב, ליצירה ולחיזוק מערכות היחסים של מורים ותלמידיהם.
בדו"ח שפורסם לקראת ספטמבר 2020 ע"י רייך ממכון MIT ומאהטה מאוניברסיטת הארוורד, הגדירו הכותבים את 'מערכות היחסים במרכז' כאחד משבעת העקרונות המובילים ללמידה היברידית מיטבית. זו בעיניי אחת הסיבות לכך שהדו"ח הפך לפופולרי כל כך ונקרא על ידי אנשי חינוך רבים בארץ - הם קיבלו אישור לתובנות מקצועיות שחווים לאורך שנים - זהו לא חלק יפה, מרגש ופריבילגי, אלא מפתח הכרחי להצלחה מקצועית. וכדי להשקיע בקשר אישי צריך זמן ומשאבים וגם מתווה שתואם את הנורמלי החדש ולוקח בחשבון את נפש האדם ולא רק את גופו.
למרות זאת, המציאות כיום לא מספיק מאפשרת לאנשי החינוך להתמקד במה שכה חשוב. על אף הבנה עמוקה של רבים במערכת, עדיין יש קושי להשתחרר מתפיסות וסדירויות ארכאיות, שלא מתאימות למציאות של 2020, ואנו ממשיכים לנסות לעשות מה שעשינו קודם בצורה אחרת, במקום לחשוב אחרת על תפקידנו. בנוסף, אנו עדים למצב מורכב ביותר בכל הקשור לרגולציה על קיום קשר עם תלמידים פנים אל פנים.
כדי שהמורות יוכלו לקיים את התפיסות הללו הלכה למעשה, זו תקופה שנדרש בה מטר נדיב של פעולות לחיזוק מפגש בין מורה לתלמידיה ולשם כך יש לערוך שינויים בהנחיות, בסדר היום המצופה מהמורה ובסדרי העדיפויות הנדרשים ממנה, כפי שאלה מובאים אליה בשלל ערוצי המידע.
כך למשל, שבוע עבודה של מורה שיוקדש רובו ככולו למפגשים ולשיחות אישיות של מחנכת עם כל תלמיד ותלמידה, וכך גם עם הוריו של כל תלמיד, תהיה אפקטיבית יותר משבוע מתיש של שעות זום כיתתיות בסגנון מסורתי.
'החינוך החתרני', סיפר לנו הסופר ואיש החינוך המוכר דני לסרי, הוא זה שמתעקש על מפגש אישי משמעותי ולא מתבלבל נוכח כוחות סותרים רבים המופעלים עליו. עלינו ללמוד מאנשי החינוך המהווים מגדלור הלכה למעשה, ויש מעולים כאלה סביבנו.
כדאי כמו תמיד להקשיב לקולות מהשטח. המורים זועקים את הצורך באישור, זמן ומשאבים לחיזוק מערכות היחסים עם תלמידים. החלטות ותקציבים גדולים נכון שיוקדשו לנושא זה החל מהרגולטור, דרך הרשויות המקומיות ועד המסגרות החינוכיות עצמן. שמה בצד את המתווה ומתמקדת בתקציב: יש גירעונות? תקציבים תקועים? נכון. במסגרת התיעדוף התקציבי נכון לצמצם תקציבים גם בכל הקשור בפיתוח כלים דיגיטליים ותוכניות לקידום עבודה מתוקשבת למשל, ולהעבירם לליווי אנשי החינוך בדבר החשוב באמת: יצירה, שימור והעמקת הקשר האישי עם תלמידיהם, שהינו תנאי בסיסי לחיזוק יתר תהליכי הלמידה שלהם.
כמה תוכניות מסוג זה ראיתם בחודשים האחרונים, השתלמויות ייעודיות שזוהי מטרתן? עדיין לא מאוחר לתקן.
מיקה דפני היא מנהלת פדגוגית של הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות