פרויקטור הקורונה החדש: חסיד גדול של סגרים ומבקר חריף של הממשלה

פרופ' נחמן אש, מי שכיהן עד לאחרונה כראש חטיבת הבריאות של מכבי שירותי בריאות והיה בין המועמדים המובילים להתמנות למנכ"ל משרד הבריאות לפני מינויו של חזי לוי לתפקיד, ימונה לפרויקטור הקורונה ויחליף את פרופ' רוני גמזו, שישוב לתפקידו הקודם בבי"ח איכילוב במהלך השבועיים הקרובים.

אש שימש כקצין הרפואה הראשי של צה"ל בין השנים 2007 ל-2011 והוא מומחה ברפואה פנימית. הוא מכיר את משרד הבריאות ואת המערכת היטב, שכן הוא כיהן בתפקיד בכיר במשרד, עת שימש כסמנכ"ל בכיר למידע ומחשוב עד שנת 2014 - אז עבר לקופ"ח מכבי. שמו של אש גם הוזכר כמועמד מוביל להחליף את נסים אלון כמנכ"ל קופת חולים לאומית. אש משמש כפרופסור חבר במחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת אריאל בשומרון.

פרופ' נחמן אש צילום: דפנה גזית

מינויו לפרויקטור הקורונה מעניין גם בגלל שבמהלך החודשים האחרונים הוא הטיח במספר הזגמנויות ביקורת קשה ביותר בממשלת ישראל, בגין איכות טיפולה במגיפה. "המשך הפרסום היומי של העמידה ב'מדדי ראש הממשלה' על ידי מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה מהווה עוד ביטוי לאבסורד בהתמודדות עם המגיפה. את היעד העליון של מספר החולים הקשים עברנו מזמן ואוטוטו עוברים את היעד העליון של מספר החולים הקשים. לא כדאי להפסיק לפרסם את המדדים הללו?' צייץ בטוויטר ב-11 לספטמבר, ערב ההחלטה על הטלת סגר שני.

לפני חודש ימים צייץ אש שוב כאשר הוא ואף צירף לציוץ מאמר, "תפקיד ההיבריס בתגובת COVID-19 של מדינות" - במרכזו הטענה כי דווקא ביטחון עצמי מופרז של מנהיגים והאמונה ש'לי זה לא יקרה', או 'אנחנו יותר טוב מכולם כי אנו מיוחדים', הוא משתנה שיודע להסביר טוב את ההצלחה או הכישלון בטיפול בקורונה. "חטא היוהרה כגורם לכשלון לאומי בטיפול במגיפה. האם נכון גם לגבינו?" כתב בתחילת הסגר, כאשר ישראל היתה שיאנית עולמית בנשאים חדשים ליום למיליון איש.

מהציוצים של אש ניתן ללמוד דבר נוסף: הוא חסיד גדול של סגרים. בציוץ מה-20 לספטמבר, כמה ימים אחרי שהסגר השני החל, פירסם אש (בציוץ מחש) 8 מאמרים אקדמאיים המוכיחים כי "סגרים עובדים", כלשון כותרת הציוץ. יתרה מזו: ביום בו החל הסגר השני, האו צייץ מאמר שכותרתו אינה משאירה הרבה מקום לדמיון: "ספקני ה'סגרים' מעוותים את המדע".

עם זאת, ייתכן שאחד הדברים המעניינים ביותר שניתן ללמוד על הפרויקטור החדש קשור לסוגייה עקרונית ורגישה שעמדה במרכזו של כל "פיצוץ" בין משרד הבריאות לבין משרד האוצר בתקופה האחרונה: האם הדאגה לכלכלה ולבריאות מנוגדות זו לזו - קרי, ככל שאתה סוגר יותר, אתה פוגע יותר בכלכלה, או שמא הן הולכות ביחד - קרי, ככל שאתה סוגר יותר אתה שומר יותר על האוכלוסיה, שבתורה תצרוך יותר כי היא מרגישה בטוחה יותר; זאת בהתאם למאמר המהפכני בנידון של הכלכלנים הסקנדינבים אנדרסן, יואנסן והנסן.

להלן עמדתו של פרופ' אש: "החבר'ה נגד מדיניות מונעת טוענים כי העלויות הכלכליות גבוהות מדי. אבל ברחבי העולם אנו רואים את ההיפך: במדינות שהצליחו הכי הרבה בשליטה על הקורונה הייתה השפעה כלכלית שלילית פחותה ביותר. המדיניות הכלכלית הטובה ביותר? שליטה על התפשטות ה-COVID", כך אש, שאף הוסיף לדבריו גרף בו מוצגות המדינות לפי מספר המתים מקורונה למיליון איש (ציר ה-Y) ושיעור השינוי בתמ"ג ברבעון השני של 2020, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הגרף מראה קשר חיובי: מדינות עם הרבה מתים מקורונה ספגו את הפגיעה הגדולה ביותר בתוצר (מיתון חזק יותר) ולהיפך.