אנגלמן קבע שיא חדש של כישלונות יתומים

הדבר הבולט ביותר בדו"ח הקורונה של מבקר המדינה שפורסם אתמול (ב'), הוא הפרקים שחסרים בו, ובראש ובראשונה הפרק על קבלת ההחלטות במשבר הקורונה.

יכול להיות שהסיבה לכך היא החסינות שממנה נהנה ראש הממשלה בנימין נתניהו אצל מבקר מתניהו אנגלמן. יכול להיות שהסיבה היא שהמבקר הזה לא נוהג בכלל להטיל אחריות על אנשים. לבעיות שעליהן הוא מדווח, אחראים לפעמים ארגונים ולפעמים האחריות נשארת תלויה באוויר והמחדלים יתומים. 

בדיקה של תהליך קבלת ההחלטות, היא ממש לא התערבות בעניינים פוליטיים. כזכור, כשהמבקר באותה עת, השופט בדימוס יוסף שפירא רצה במבצע צוק איתן לבדוק את המוכנות לאתגר המנהרות, הוא בדק כמה פעמים דנו בנושא בקבינט הבטחוני, וגילה שהיו הרבה אזכורים וכמעט אף לא דיון רציני אחד. הפעם, למשל, מצופה מאנשי המבקר לספור את ההחלטות שקיבל קבינט הקורונה ברגע האחרון ולבדוק את השאלה עד כמה הוצגו מתווים מראש, עד כמה יישמו אותם ומה היה הקשר בין מצב המגפה להחלטות הקבינט.  

הנה עוד כמה נושאים משמעותיים לא פחות, ואולי הרבה יותר מאלה שמופיעים בדו"ח המבקר ואין אליהם התייחסות: המתווה למניעת סגר שני היה מבוסס על "תוכנית הרמזור". איך ולמה טורפד הרמזור? גם פה דרושה סריקה לעומק של ישיבות קבינט הקורונה.

נושא נוסף שנעדר מהדו”ח הוא מלחמות הסמכויות בין משרדי הבריאות לחינוך, בין משרד הבריאות למל"ל, בין משרד הבריאות לצבא, ובין הפרויקטור למשרד הבריאות. כמובן חשוב שנדע איזה נזקים גרמו מאבקי הסמכויות.

בולטים בחסרונם: הפרקים הכלכליים במשבר הקורונה

בולטים במיוחד בחסרונם הפרקים הכלכליים. המבקר הקודם השאיר דו"ח חשוב מאוד על טיוח הגירעון בימיו האחרונים של שר האוצר משה כחלון. אנגלמן סירס את הדו"ח ההוא והוציא ממנו כמעט כל רמז לאחריות אישית. לעומת זאת, בדו"ח הנוכחי אין אף פרק על היגרעון המטורף שיוצרת הממשלה, על השימוש בקופסאות מחוץ לתקציב, ועל הנזק שהדבר עלול לגרום לישראל בדירוגי האשראי, נזק ששוויו מיליארדי שקלים.

בנימין נתניהו צילום: רויטרס

ואולי החשוב מכל - אין התייחסות בדו"ח לנזק שגורם המצב המתמשך של היעדר תקציב למאבק בקורונה. נראה שברגע שהפוליטיקאים אחראים למחדלים, אז בעיני אנגלמן הנושא יצא מסמכותו. בפועל, הממשלה היא הרשות המבצעת, כלומר אותה יש לבקר יותר מכל. הממשלה הזו כשלה במשימת השלטון העיקרית - העברת תקציב, ודחתה למועד לא ידוע את הצורך בקיצוצים כואבים. קשה להעריך את גודל הנזק מהיעדר תקציב מדינה. אבל זה בדיוק מה שאנגלמן היה צריך לעשות. כישוריו כרואה חשבון - שבהם הוא כה מתגאה - היו אמורים לעזור. שיפעיל אותם.

למבקר גם תפקיד חשוב של הצבת נורמות. משבר הקורונה התאפיין בשורת מקרים של דוגמה אישית קלוקלת של ההנהגה. קודמיו עסקו בנושאים כאלה בעבר, למשל בחגיגת ההוצאות של שר הביטחון לשעבר אהוד ברק בסלון האווירי בפריז ב־2009. היה ראוי שחנוכת מחלף אשקלון צפון על ידי שרת התחבורה מירי רגב, וזאת בניגוד להנחיות, תככב בדו"ח. כך גם הפרת ההנחיות של נתניהו והנשיא ריבלין בסדר פסח האחרון.

במשרד המבקר טוענים שמדובר בדו”ח חלקי וכי דו”ח עם מספר הפרקים כפול יפורסם בשנה הבאה. בינתיים פורסמו רק הפרקים שיש לתקן אותם בהקדם. קצת קשה להבין מה דחוף יותר מלתקן ומיד את תהליך קבלת ההחלטות במשבר הקורונה, שהוא כנראה הכושל בהיסטוריה של המדינה. אפשר גם להמר שאם יהיו בחירות בשנה הבאה, המבקר יקפיד כדרכו לפרסם את הדו”ח אחריהן ולא לפניהן, כי יש דברים שחשוב שהבוחר לא ידע.

הדו"ח החלבי מבהיר עד כמה חיוני להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת הטיפול במשבר הקורונה, ועד כמה המבקר הנוכחי אינו יכול להוות תחליף. השיתוק הפוליטי מונע הקמת ועדת חקירה כזו.

"תמונת מצב" מרוככת במקום להצביע על ליקויים ולפרשם

האמת היא שעצם פרסום הדו"ח המיוחד על הקורונה, העלה תקווה שמשהו משתנה אצל אנגלמן, שייצר לעצמו מתחילת כהונתו דימוי של "מלטף המדינה". אנגלמן אמר עם כניסתו לתפקיד, שהמבקר לא צריך להתערב בתהליכי קבלת ההחלטות, כלומר הוא לא צריך לבקר בזמן אמת.

הדו"ח המיוחד שפורסם אתמול מעיד שאנגלמן למד שלפחות בעתות משבר, מבקר שאינו מפרסם דו"חות בזמן אמת הוא מבקר לא רלבנטי. למרבה הצער, הדו"ח של אנגלמן בנושא הקורונה עוסק בדברים חשובים, אבל לא עוסק בדברים רבים חשובים יותר. אם בהתחלה המבקר היה צריך לסרס דו”חות, גורם במשרד אומר כי עכשיו העובדים התאימו את עצמם די מהר והדו”חות נכתבים בהתאם למצופה. מה הם צריכים לריב עם המבקר. והמבקר הזה הרי הוכיח שבניגוד לדו”חות הרכים, הוא יכול להיות מאוד נוקשה עם עובדיו. אם ימנה פה בעוד שש שנים מבקר אמיתי, יהיה לא פשוט לשקם את המשרד מהריסותיו ולהחזיר לו את האסרטיביות וגאוות היחידה.

דו"ח הקורנה מתאפיין גם בשפה החלשה עד לוחשת של אנגלמן. כך למשל על המחדל של המוני תלמידים שהחלו את השנה ללא מחשב, כתב אנגלמן: "ביצוע התוכנית של משרד החינוך לרכישת מחשבים להשלמת המחסור, אינו מתקדם בצורה מיטבית".

מתברר שכך מתארים כעת מחדל ענק - "התקדמות לא מיטבית". בדו"חות של המבקר הקודם שפירא, היה בכל פרק תת פרק שנקרא "הליקויים". אנגלמן החליף זאת בשם הכל־כך חיובי - "תמונות מצב". למבקר לא משלמים בשביל לצלם את המצב, אלא כדי לפרש אותו ולומר דברים לפעמים קשים ונוקבים.

את הפער בין דו"ח המבקר לאיך שצריך להיראות דו"ח מבקר, חשפה אתמול גם תגובת ארגון רופאי בריאות הציבור. "מתוך הפרטים על הליקויים הנקודתיים, ניתן לחבר את הנקודות ולראות את התמונה הכוללת של כישלון מערכתי המעיד על ליקוי מאורות”, הכריז הארגון, “האחריות היא של הפיקוד העליון ולא של הש"ג".

אז ראשית, דו"חות מבקר הם לא חוברת להעסקת ילדים בזמן סגרי הקורונה. מי שאמור לחבר את הנקודות הוא המבקר, לא הקוראים. גם מי שאמור להצביע על הפיקוד העליון ולא על הש"ג, הוא המבקר ולא ארגון רופאי בריאות הציבור.

המבקר: דו”ח מלא על פעילות רה”מ והשרים צפוי להתפרסם בשנה הבאה

ממשרד מבקר המדינה נמסר: "מבקר המדינה פרסם דו"ח משמעותי ובו שורה של ממצאי ביניים הנוגעים לאזרחי ישראל ומטרתם להביא לתיקון מידי של ליקויים משמעותיים. דו"חות ביניים אלה הינם חלק מתוך 15 דו"חות ביקורת עליהם עובדים במשרד מבקר המדינה. דו"ח מלא צפוי להתפרסם במהלך 2021 ובו יובאו כלל הנושאים שנבדקו, לרבות ניהול משבר הקורונה ופעילות כלל המשרדים הרלוונטיים, ובכלל זה משרד ראש הממשלה והעומד בראשו".