דו"ח המבקר
לראשונה זה חודש וחצי: פחות מ-500 חולי קורונה במצב קשה
משרד הבריאות עדכן כי מחצות ועד 17:00 אובחנו 495 נדבקים נוספים בנגיף הקורונה, מתוך 27,376 בדיקות שנערכו. מחצות נפטרו עוד 9 חולים מקורונה ומניין המתים מפרוץ המגפה עלה בכך ל-2,440; נתניהו לא נדרש לבידוד: לא בא במגע עם המזכירה בלשכתו שנדבקה בקורונה
20:25 - לראשונה זה חודש וחצי: פחות מ-500 חולי קורונה במצב קשה
משרד הבריאות עדכן כי מחצות ועד 17:00 אובחנו 495 נדבקים נוספים בנגיף הקורונה, מתוך 27,376 בדיקות שנערכו. מספר החולים המאושפזים במצב קשה ירד לראשונה זה חודש וחצי לפחות מ-500 והגיע ל-486. מתוכם 196 מונשמים. מחצות מתו עוד תשעה חולים מקורונה ומניין המתים מפרוץ המגפה עלה בכך ל-2,440.
20:20 - נתניהו לא נדרש לבידוד: לא בא במגע עם המזכירה בלשכתו שנדבקה בקורונה
משרד הבריאות עדכן כי לאחר שמזכירה בלשכת ראש הממשלה נמצאה חיובית לנגיף הקורונה נערכה חקירה של המגעים שלה (חקירה אפידמיולוגית). בעקבות החקירה הוחלט כי ראש הממשלה בנימין נתניהו לא נדרש להיכנס לבידוד. יתר העובדים והמבקרים בלשכה הונחו כיצד לפעול. (מורן אזולאי)
ממשלת ישראל לא נערכה דיה לחלוקת החיסונים נגד שפעת - כך עולה מדו"ח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שפורסם היום (ב'). לפי הדו"ח, "בעת סיכום ממצאי הביקורת הראשוניים, תחילת ספטמבר 2020, עדיין לא הושלמה ההיערכות למתן 3.4 מיליון החיסונים שהוזמנו".
עד כה הוזמנו כ-4.5 מיליון חיסונים, כאשר רק כ-20% מהם נחתו בארץ, וקיימת חשיבות עליונה לסיים את תהליך החיסון בחודש נובמבר לכל המאוחר. עוד עולה מהדו"ח, כי בישראל שיעור ההתחסנות נגד שפעת עונתית של עובדי מערכת הבריאות נמוך ביותר: כך, בחורף 2019-2018 רק שליש (36%) מהצוותים התחסנו, וזאת לעומת 78%-50% במדינות המפותחות.
חיסון לשפעת צילום: שאטרסטוק
בפרק של הדו"ח העוסק ברפואה בקהילה מעלה המבקר סוגיה חשובה וכואבת - הפערים בבריאות, וזאת על רקע המעבר המהיר - והכפוי - לרפואה דיגטלית, שמגיפת הקורונה כפתה על כל המערכת: כך, לפי המבקר שירותי הרפואה מרחוק אינם זמינים ונגישים לכלל האוכלוסייה, ובכלל זה לאוכלוסיות ראויות לקידום, לאוכלוסיות בעלות אוריינות דיגיטלית נמוכה, למי שאין לו מחשב או טלפון חכם ואף למי שאין במקום מגוריו תשתית אינטרנט.
כמו כן עולה מהדו"ח כי בזמן משבר הקורונה היקפי השימוש ברפואה מרחוק זינק דרמטית, אולם לא התקיימה הדרכה על פי קווים רפואיים מנחים, בשיתוף האיגודים המקצועיים בהר"י, בנושא המצבים הרפואיים והמאפיינים של החולים שניתן לטפל בהם מרחוק ובאשר לתנאים המאפשרים מתן טיפול מרחוק.
"משרד הבריאות לא הפיג את הפחד מטיפול במרפאות"
בהקשר הזה מפנה המבקר אצבע מאשימה אל משרד הבריאות, שלדבריו "לא פעל לגיבוש אופן הפעולה המיטבי שיפחית את רתיעתו של הציבור מלבקר בעת הצורך במרפאות הקופות, במרפאות החוץ בבתי חולים ובחדרי המיון, ויפיג את חששותיהם של הצוותים המטפלים מלתת שירות לחולים המבקרים במקום".
כתוצאה מכך, זיהו במשרד המבקר צניחה חדה וחסרת תקדים בהגעה למרפאות ולטיפול: כך למשל, בשבוע האחרון של אפריל ביקרו במרפאות לרפואת משפחה כ-24,500 איש בשבוע, כשליש מהכמות שנרשמה לפני התפרצות הנגיף (71,200 איש). יתרה מזו: לפי הדו"ח, "המצב הרפואי של חלק מהחולים בכל הקופות היה חמור, הם היו זקוקים לטיפול דחוף - והימנעותם מקבלתו עלולה הייתה לסכן אותם".
עמדת בדיקה של קורונה בקופת חולים כללית (צילום: דוד חורש, דוברות כללית
דו"ח המבקר מצא ליקויים הן במערך הבדיקות והן במערך קטיעת שרשראות ההדבקה, לרבות במערך החקירות האפידמיולוגיות. בהקשר של הליקויים במערך הבדיקות, עליו דובר ונכתב רבות, מתברר לפי דו"ח המבקר שמעט לקחים הופקו.
תכנון לוקה בחסר
לפי המבקר תכנון מספר הבדיקות היומי לקראת החורף הוא חסר, כאשר קיים פער בין תכנון משרד הבריאות ליכולת שתהיה למעבדות קופות החולים, לבין היערכות קופות החולים בפועל לביצוע הבדיקות במעבדות שלהן בתקופה הכי קריטית. לפי המבקר, "מעבדות קופות החולים מתכננות להגדיל את יכולת ביצוע הבדיקות ב-24 אלף בדיקות ליום יותר מאשר משרד הבריאות מתכנן". עוד עולה כי סוגיית הריאגנטים - אותם חומרים כימיים חיוניים המשמשים לביצוע בדיקות קורונה - טרם נפתרה, למרות שהמחסור בהם ידוע.
לפי הדו"ח קיימת אי-תאימות בכל הנוגע לתכנון היקף וסוג הריאגנטים שיסופקו לחלק ממעבדות קופות החולים כך שיתאימו למכשירים שברשותן - ומכאן שעלול להיווצר מחסור נוסף שייפגע במספר הבדיקות או בזמן התשובות - מרכיב קריטי לקטיעת שרשראות הדבקה. בהקשר הזה כותב המבקר כי זמן ההמתנה עד קבלת תוצאת בדיקה נותר ארוך מאוד: 74% מהנבדקים מקבלים מהמעבדה את תוצאות הבדיקה לאחר יותר מ-36 שעות מאז ההפניה לבדיקה, ובכלל זה 33% מקבלים את התוצאות לאחר יותר מ-72 שעות מאז ההפניה לבדיקה.
בנושא הבדיקות הסרולוגיות (בדיקות דם רגילות המיועדות למצוא נוגדנים לנגיף הקורונה, א.פ) המבקר קובע כי למרות שמשרד הבריאות רכש 2.4 מיליון ערכות לבדיקות סרולוגיות בעלות כוללת של 112 מיליון שקל, אין תכנון או תוכנית סדורה לביצוען. "המשרד מתכנן לבצע 300 אלף בדיקות סרולוגיות בלבד, ולגבי יתר 2.1 מיליון הערכות הנותרות אין לו תכנון", כותב המבקר, ומוסיף כי "בפועל הובאו לארץ 250 אלף ערכות ועד ספטמבר בוצעו בפועל רק כ-60 אלף בדיקות".
משרד המבקר גם ממליץ להפסיק להשתמש באריזות קלקר, ובנושא נכתב כי "ראוי שמשרד הבריאות יבדוק חלופות לשימוש באריזות קלקר המשמשות לשינוע הבדיקות ומזהמות את הסביבה, וכי ישקול להנחות את קופות החולים ומד"א בנוגע לחלופה המועדפת".
הדו"ח מטיל ביקורת גם על ניהול מערך החקירות האפידמיולוגיות - כזו שנשמעה רבות ועל כן לא מחדשת יותר מדי, למעט שתי נקודות ראויות לציון: האחת, כי היחס בין מספר החוקרים למספר התושבים בישראל, העומד על 1 ל-9,000, לעומת 1 ל-4,000 בגרמניה ו-1 ל-2,200 באנגליה; והשנייה, כי 64% מ-76 חקירות שבדק משרד מבקר המדינה במחוז ירושלים בחודשים יוני עד יולי 2020 החלו רק לאחר יותר מארבעה ימים ממועד קבלת תוצאה חיובית של בדיקת מעבדה, כאשר ההמלצה של המומחים היא לסיים את כל ההליך תוך 24-48 שעות.
