האם תחלואת הקורונה יכולה להיחשב כתאונת עבודה והאם מהווה עילה לתביעה נזיקית נגד מעביד?
האם תחלואה בקורונה עקב הידבקות במקום עבודה, בגלל תנאי העבודה יכולה להיחשב כ"תאונת עבודה" מבחינת חוק הביטוח הלאומי?
מוגש מטעם DUN'S 100
לכאורה הידבקות במחלה ויראלית (שפעת, צינון ועוד) לא מהווה עילה לבקש הכרה כתאונת עבודה מהביטוח הלאומי, או עילה לתביעת נזיקין כנגד הגורם להדבקה. מדובר בסיכוני חיים רגילים שאינם מצדיקים או מקיימים חובה וזכות משפטית.
הקורונה אינה תחלואה רגילה. היא קיבלה מזמן הגדרה של מגפה. חוקים צווים תקנות והוראות שעה נחקקו ע"י הכנסת בעניינה. אף תחלואה לא זכתה להתייחסות חוקית כזאת.
האם תחלואה בקורונה עקב הידבקות במקום עבודה, בגלל תנאי העבודה (חלל סגור, צפיפות, אי חבישת מסכות, שימוש בכלים משותפים, קבלת קהל ועוד) יכולה להיחשב כ "תאונת עבודה" מבחינת חוק הביטוח הלאומי?
הגדרת "תאונת עבודה" היא אירוע תאונתי שנגרם תוך כדי ועקב העבודה. כלל זה כבר הורחב מאוד בפסיקת בתי המשפט. ישאל השואל: מה ההבדל בין קורונה למחלה מדבקת אחרת? הרי גם הידבקות בשפעת בגלל תנאי עבודה מעולם לא זכתה להכרה כתאונת עבודה. גם לא לעילת תביעה בנזיקין. מדובר בסיכוני בריאות רגילים שקשה מאוד לתת להם הגדרה תאונתית או להטיל חיוב משפטי על הגורם להדבקה.
מצד שני, הוכרה רשימה גדולה של מחלות (חשיפה לאסבסט, קרינת רנטגן, רעש, שימוש בחומרים רעילים) כמחלות מקצוע כלומר כ"תאונות עבודה" לפי חוק הביטוח הלאומי. חשיפת עובד לסיכונים כאלה גם היוותה עילה לתביעת פיצויים ממעביד. תחלואה מסוג אחר, שגם היא לא מופיעה ברשימת מחלות המקצוע הספציפיות כמו "מיקרוטראומה" הוכרה בנסיבות מסוימות כ"תאונת עבודה".
מה ההבדל? כל אותן מחלות שאוזכרו אופייניות רק למקומות עבודה. לעומת זאת, את הקורונה ניתן להגדיר, למשל, כמעין שפעת מדבקת במיוחד שאינה אופיינית לעבודה דווקא. לכן, ייתכן שאין לה כל ייחוד או יתרון משפטי לעומת מחלות ויראליות מדבקות אחרות.
עו"ד אריאל פרויליך צילום: אוראל כהן
האם אין הבדל נוסף?
כאן נכנסת לתמונה אותה חקיקה מיוחדת שהזכרנו. ההבדל הגדול שבין מגפה עם מאפיינים שלא הכרנו כמותה, לבין תחלואת חיים רגילה שלא ניתן לתת לה מעמד משפטי.
אם נניח, שהאדם הזהיר ביותר בחיי ביומיום בביתו, ומחוץ לעבודתו, מסוגל להגן על עצמו לחלוטין מהסיכון להידבק. אולם, רק במקום עבודתו, שאליו הוא נאלץ להגיע כדי להתפרנס, הוא נחשף לסכנה העצומה להידבק בקורונה, בגלל תנאי העבודה ובגלל הוראות מעבידיו. האם חולה כזה לא יכול להיחשב כ"נפגע עבודה"? הרי הוא נדבק רק בגלל העבודה ורק בגלל מאפייני המחלה היחודיים, אשר להם קשר הדוק לעבודה בצפיפות ובחלל סגור (בדיוק כמו ליתר מחלות המקצוע).
מה ההבדל בין חולה כזה לבין אחות בבית חולים שנדבקה מזיהום, מחולה או מקורונה? ההבדל יכול להיות בכך, שהידבקות האחות אינהרנטי לעבודה, ולכן גם מסופקים לה אמצעי הגנה, כללי בטיחות, חומרי חיטוי, וגם לא מן הנמנע שבמקרים מסויימים גם היא תוכר כ"נפגעת עבודה".
מה בנוגע לעילת הנזיקין נגד המעביד? הרי כאן יכול החולה (וגם כל שרשרת המודבקים שהוא הדביק) לטעון, שבגלל הפרת הוראות החוק ע"י המעביד, הוא נדבק במחלה במקום עבודתו.
ה"תו הסגול" שהמעבידים מחוייבים לו, מטיל על המעבידים שורת הנחיות קשות ביותר ליישום במקום עבודה דינאמי. יש תנועה, יש מפגשים, יש הכנת קפה, יש יציאה לשירותים, קבלת קהל, שימוש בכלים משותפים ועוד. שמירה על כללים כאלה תאורטית בלבד.
עדיין, יכול חולה קורונה שחלה בעבודה, לטעון, שהמעביד הפר חובה כזו או אחרת מהחובות שהוטלו עליו בחקיקה החדשה, וכי זו היתה הסיבה להידבקות ולדרוש פיצויים.
האם ביטוח חבות מעבידים עשוי לכסות מעביד כנגד תביעת רשלנות של עובד שחלה ב"קורונה"?
ברור שביטוחים אלו לא צפו תביעות חבות מעבידים בגין קורונה. ייתכן שהכיסוי הביטוחי לא יחול על תביעות כאלה. צריך לקרוא כל פוליסה לגופה. לכאורה, בהנחה שמדובר בתביעת רשלנות רגילה של עובד נגד מעביד, גם בעילה של הפרת חובה חוקית, הביטוח אמור לכסות.
לסיכום, מדובר בשדה חדש למשפט. חומר למחשבה משפטית. אני בטוח שהנושא הזה ימצא את דרכו לבתי המשפט כבר בתקופה הקרובה.
אריאל פרויליך, שותף מייסד בפרויליך פרחי, עורכי דין
