ביונדווקס צללה ב-86% בניו יורק לאחר כישלון ניסוי בחיסון לשפעת

התוצאות לא הראו הבדל משמעותי בין קבוצת החולים שטופלה באמצעות החיסון של ביונדווקס, לעומת הקבוצה שטופלה באמצעות פלסבו. מנכ"ל ביונדווקס, רון בבקוב, לא הסתיר את תחושותיו: "מאוכזבים מהתוצאה ומודים לכל הצוות בחברה שמלווה אותנו כבר 15 שנים. עשינו מאמץ משותף כדי לנסות ולהמציא פיתרון חדשני לבעיה עולמית".

בבקוב אמר עוד: "הצורך בחיסון יעיל יותר לשפעת מובן היטב על ידי קלינאים ומומחי בריאות הציבור בכל העולם, והקדשנו שנים רבות לניסיון להביא לעולם חיסון כזה. לרוע המזל, המחקר שלנו לא הניב את תוצאות היעילות שצפינו עבור ה-M-001 כטיפול יחידני לשפעת".

מנכ"ל ביונדווקס רון בבקוב צילום: אלכס קולומויסקי

בניסוי שערכה, בדקה ביונדווקס את בטיחות ויעילות החיסון בהפחתת שיעור התחלואה וחומרת המחלה. אך חיסונה הניסיוני לא הצליח לעמוד במטרותיו. לביונדווקס אין כרגע מוצרים כלשהם בשוק ואין לה הכנסות. חברת התרופות מנהלת מספר מחקרים נוספים עם ה-M-001, אך התוצאות האחרונות הן מהניסוי המתקדם ביותר שלה.

המשקיעים קיוו שהחיסון יצליח לנגוס נתח שוק משמעותי כחיסון יחידני לשפעת, אך התקוות האלה נגוזו. בהינתן כל זאת, אין זה מפתיע שמניות החברה צללו כפי שקרה. מניית ביונדווקס ירדה לשווי של 5.2 דולר - טרם ההודעה עמדה על 37 דולר.

פרופסור רות ארנון צילום: אוראל כהן

רון בבקוב, מייסד ומנכ"ל 'ביונדווקס פארמבצבטיקה', אמר ל'כלכליסט', כי "אני עצוב ומצר על התוצאה, שהפתיעה אותנו. אנו צריכים לבחון ולעכל הדברים ואז לבדוק האפשרויות השונות העומדות לפנינו עם מתקן הייצור שהקמנו והפיתוח שבידינו. לעת זו לא יכולים לשים האצבע על מה נכשל. יש לנו צוות מצויין וכולנו נארגן ונחשוב על דרך ההמשך. אנו חברה ציבורית וכל דבר מהותי מפרסמים ומדווחים, על סגירת החברה לא דיווחנו".

ביונדווקס גייסה כ-100 מיליון דולר מאז הוקמה ב-2003, מהם כ-65 מיליון דולר במסגרת הנפקות ציבוריות וכ-35 מיליון דולר ניתנו לה כמענקי מחקר ופיתוח – 24 מיליון יורו מהם ניתנו מטעם האיחוד האירופי.

בעל השליטה והמשקיע הגדול בביונדווקס הוא מריוס נכט, המחזיק כיום בכ-37% ממניות החברה, בעוד שאר 63% מהמניות מוחזקות על ידי הציבור. השקעתו הראשונה של נכט בחברה התבצעה במסגרת קרן השקעות הבריאות aMoon, שהוא ממייסדיה, שהשקיעה 2.8 מיליון דולר במאי 2019 במחיר של 32.2 אגורות למניה. כחודשיים לאחר מכן נכט ביצע השקעה נוספת בחברה בגובה 16.67 מיליון דולר באמצעות קרן ההשקעות AIHT.

כמשקיע העיקרי, נכט הוא גם המפסיד הגדול ואיבד כ-140 מיליון דולר משווי המניות שברשותו, שעמד טרום ההודעה על כישלון הניסוי על כ-161.7 מיליון דולר, וצנח לאחר ההודעה על הכישלון לשווי של כ-22.2 מיליון דולר.

מריוס נכט. מחזיק ב-37% ממניות החברה

ההשקעה הראשונה של aMoon, יחד עם כספי בנק האיחוד האירופי, הצילו את החברה והניסוי, שכמעט ולא יצא אל הפועל לאחר שביונדווקס לא הצליחה לגייס את ההון הדרוש למימונו.

ביונדווקס הונפקה בבורסה בתל אביב ביוני 2017 בשווי כ-56 מיליון שקל (אחרי הכסף), הפכה דואלית לאחר הנפקת ADS (תעודות פיקדון) בבורסת נאסד"ק ארה"ב במאי 2015, בה המשיכה להיסחר גם לאחר שבחרה למחוק עצמה ממסחר באחוזת בית בדצמבר 2017.

המחיקה ממסחר מיוחסת על ידי גורמים בשוק לרצון החברה להתמקד במסחר בארה"ב, אך יש המייחסים זאת למעצר והחקירה באזהרה של בבקוב בסוף מרץ 2016 על ידי הרשות לניירות ערך בחשד לשימוש במידע פנים. באוגוסט 2018 בבקוב הגיע להסדר מותנה עם הפרקליטות במסגרתו ישלם 70 אלף שקל, יפעל לעריכת תוכנית אכיפה פנימית בחברה במסגרתה יקבעו נהלים המבטיחים ציות להוראות חוק ניירות ערך ובתמורה לא יועמד לדין פלילי.

ניסוי שלב 3 של החברה לחיסון אוניברסלי לשפעת על שלל זניה עורר תקוות רבות, בין היתר בשל עבודתה המוקדמת של הביוכימאית פרופ' רות ארנון, כלת פרס ישראל לרפואה ולשעבר נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים שפיתחה את תרופת הקופקסון נגד מחלת הטרשת הנפוצה, על החיסון.

הציפייה מהניסוי הובילה שווי החברה לנסוק בכ-673% תוך שנה מאז הגיוס שביצעה ביולי 2019, שרובו הובטח על ידי נכט, ולעמוד על 437 מיליון דולר טרום ההודעה אתמול (ו') על כישלון הניסוי, שלאחריו צנח ב-86.3% - ל-59.9 מיליון דולר.

חברי ביונדווקס ב-2019 צילום: ביונדווקס

ביוני 2017 דיווחה ביונדווקס על קבלת הלוואה של 20 מיליון יורו מהבנק האירופי להשקעות - EIB. תמיכת הבנק בפיתוח החיסון האוניברסלי לשפעת ניתנה בהקשר של יוזמת הורייזן 2020 - תוכנית המחקר של האיחוד האירופי - במסגרת מימון לחדשנות בשם "InnovFin מחלות זיהומיות", שמציעה תקצוב פרויקטים בסיכון גבוה בתחום מחלות מדבקות.

בינואר 2019 התראיין מנכ"ל ונשיא החברה רון בבקוב, עם סגירת תיק החקירה בעניינו בחשד לשימוש במידע פנים. בראיון ראשון מאז סיום החקירה בבקוב סיפר לכלכליסט על מה שעבר בשלוש השנים שבהן התנהל התיק. ההסדר הוביל לכך שהפרקליטות לא הגישה כתב אישום נגד בבקוב, ומנגד הוא התחייב לשלם אישית קנס של 70 אלף שקל ולהפעיל תוכנית אכיפה פנימית בחברה שתקבע נוהלי ציות להוראות חוק ניירות ערך.

באותו ראיון סיפר בבקוב על הרעיון של החיסון שמפתחת החברה: "החיסונים הקיימים לשפעת מורכבים מווירוסים שהיו בעבר, ואי אפשר לחזות את המוטציה בעתיד. לכן יעילותם עומדת על 40%. על קשישים זו יעילות של 9%. רות ארנון באה עם גישה חדשנית. היא אמרה, בעצם, 'אנחנו יודעים שהווירוס הוא פרזיט - זו קפסולה של חלבון עם קצת חומר גנטי'. תחשוב על דיסק און קי שיש בו שבב של זיכרון. אתה צריך מחשב כדי שהדיסק און קי יוכל להיכנס אליו. רות אמרה, 'במקום שנעשה חיסון נגד הקופסה של הדיסק און קי, אני אעשה חיסון נגד התקע של הדיסק און קי - כי התקע הוא קבוע'. אם התקע משתנה, הדיסק און קי לא יוכל להיכנס לתוך המחשב".

בראיון למוסף כלכליסט בפברואר השנה אמר יאיר שינדל, מנהל aMoon - קרן ההון סיכון הגדולה בישראל, שהקים עם מריוס נכט ומתמחה בטכנולוגיות בריאות: "ביונדווקס היא דוגמה לאופן שבו אנחנו מסתכלים על חברות שרצות כבר שנים ועברו מסע ארוך ומעייף ועוד לא קרה כלום. בשלבים האלה קרנות אחרות בדרך כלל כבר לא מתעניינות - אם לא קרה כלום עשר שנים זה כנראה לא מעניין. זה לא נכון, לפעמים כשאתה מרים את המכסה מנוע אתה מגלה שזה מדהים".